כספי הימורים זרמו לבורסות וגרמו לעליות; מתי הם ייצאו?

הקורונה השביתה את הכלכלה האמריקאית? מסתבר שבזמן שאנשים ישבו בבית וראו נטפליקס (סימול: NFLX), פיתחו תחביבים, או סתם בלסו מזון, הם עשו משהו נוסף: אמריקאים רבים, כולל משכבות סוציואקונומיות נמוכות, החלו להשקיע כסף בבורסה.  זה לא רק האמריקאים. בארץ, כך עולה מבדיקת ביזפורטל בחברות הברוקראז', אלפי אנשים נכנסו לבורסה. הם היו "בחוץ", או יחסית מחוץ לעולם ההשקעות והירידות במשבר הקורונה הלהיבו אותם להיכנס. הבעיה הגדולה שחלק מהם לא באמת השקיעו אלא הימרו.  

ההימור אגב כנראה לרובם הצליח. השוק מזנק בחודשיים האחרונים וכבר השיג את התשואה האבודה של מארס. בנוגע לשוק האמריקאי, מומחים שם אומרים כי את השינויים מוביל הדור הצעיר בארצות הברית, לאור פלטפורמות השקעה רבות המעניקות את האופציה להשקיע ללא עמלות - החל עוד לפני הקורונה. ההתחלה הייתה עם אפליקציה בשם רובינהוד, שיועדה לקהל של ג'נריישן Z – ילידי אמצע שנות ה-90 עד 2010 – אבל הטרנד תפס גם אצל ענקי השקעות, בהן צ'ארלס שוואב (סימול: SCHW), פידליטי אינבסטמנטס, אי-טרייד (סימול: ETFC) ואינטראקטיב ברוקרז (IBKR).

לאחרונה, שוואב ופידליטי הודיעו שבכוונתם ללכת לכיוון חדשני נוסף: מסחר במניות חלקיות. כלומר לאפשר למשקיעים קטנים להיחשף למניות של הגדולים, שעלותם יכולה להגיע למחיר של מאות ואלפי דולרים למניה.

אבל אז הגיעה הקריסה של הקורונה ומארס השחור הפיל את השווקים וסגר, אחת אחרי השנייה, את הכלכלות הגדולות והחשובות בעולם. הסגר שהכריח אזרחים רבים להישאר בבית, עצר באחת תעשייה משגשגת אחרת: הימורים אונליין.

מחקר שנערך בארצות הברית על ידי חברת אנווסטנט יודלי, חברת ייעוץ פיננסי – שלה למעלה מ-25 מיליון משתמשים ברחבי העולם - הראה שהכסף שבעבר הלך להימורים, הופנה עם תחילת המשבר לכיוון השווקים הפיננסיים, כשמרבית המשקיעים היו סבורים שחבילת החילוץ של הפד' יוביל לתיקון באפריל – מה שאכן קרה.
 
במחקר, שבדק את פעילות העברת כסף בחשבונות בנקים, נמצא כי הקפיצה השלישית בגובהה בחשבונות של בעלי הכנסה שנתית שנעה בין 35 ל-70 אלף דולר – אחרי הוצאת מזומן והעברה לחסכונות – הייתה על מסחר בבורסה. ב-CNBC דיווחו שגם במשקי בית המרוויחים בין 100 ל-150 אלף דולר בשנה נצפתה עלייה דומה.

במילים פשוטות כספים של מהמרים ושל משקי בית שקיבלו מענקים מהמדינה זרמו לבורסות והעלו את השערים. השאלה החשובה היא האם הכסף הזה יישאר? ממש לא בטוח. המהמרים עלולים לגלות שהשקעה לזמן קצר בבורסה היא הימור מסוכן, למרות שבינתיים הם כנראה מורווחים בגדול. במקביל, ההימורים אונליין ושאר ההימורים (לרבות הימורי הספורט) יחזרו כנראה בטווח הקרוב והן עשויים להחזיר כספים שפנו לבורסות.  מעב רלכך כספי המענקים בסופו של דבר הם כספים שהמשפחות אמורות להתשמש בהם בשוטף. אז אולי אצל חלק מהמשפחות ניתן להפנות את הכספים להשקעה וחיסכון, אבל אצל חלק זה לא יהיה אפשרי. 
  
בניגוד לתקופות מאניה אחרות בשווקים, שניזון על ידי מומנטום של סוחרים שמרוויחים על טרנדים, הטרנד הנוכחי מונע על ידי תחושות הידועות כ-TINA ו-FOMO. ראשי התיבות של TINA, מתייחסות לזה שאין אלטרנטיבה (There Is No Alternative) ו-FOMO זה הפחד מלהפסיד אירוע או הזדמנות (Fear Of Missing Out).

הורדת הריבית האגרסיבית של הפד' הוביל את המשקיעים הצעירים להבנה שאין תחליף כרגע לשוק המניות, כשהזרמת הטריליונים למשק האמריקאי המקרטע, גרם לרבים לא לרצות לפספס את ההזדמנות לעליות בשווקים.

עד כמה הטרנד נוגד את הדיעה הרווחת של המשקיעים המנוסים כלפי המשקיעים המנוסים? רבים מהסוחרים קפצו על מניות שהיו במצב הכי גרוע שלהן, בשל הציפייה שהסיוע של הממשל יקפיץ אותם חזרה וכך הם יוכלו להרוויח. באופן אירוני ההחלטות שלקחו על פניו מאוד הגיוניות.

לדוגמא, בניגוד לוורן באפט, שנפטר מכל מניות התעופה של ברקשייר הת'אוויי, המשקיעים הקטנים רכשו מניות של חברות התעופה שקיבלו סיוע ממשלתי אמריקאי. הנכס המוביל בפלטפורמת רובינהוד הוא חברת פורד (סימול: F) וג'נרל אלקטריק (סימול: GE). כמו כן המשקיעים מהמרים על חברות העוסקות בניסיונות פיתוח תרופה לקורונה, בהן מודרנה (סימול: MRNA) וסורנטו טראפיוטיקס (סימול: SRNE).