כרגע הסיכון עולה על הסיכוי, אבל יש חברות שהמשבר השביח אותן

אני אדם אופטימי. אני נותנת הסתברות גבוהה מאוד לכך שעוד שנתיים, שלוש, חמש שנים נסתכל על חורף 2020 בתערובת של תמיהה וגאווה. שילוב של תהייה על מה הייתה כל המהומה עם התפעלות על כך שהתגברנו בכוחות משותפים על אירוע שהיה עשוי להוביל למותם של מיליוני אנשים. האופטימיות שלי נגזרת בין השאר מכך שעם כל הקושי בתרגום של השקעות ממשלתיות להשקעות מניבות, אני מעריכה כי בדומה לעבר, גם אם יהיה בזבוז והשקעת משאבים רבה מידי בפרויקטים כושלים, מרבית הכסף יגיע ליעדו לפחות בכלכלות המובילות בעולם - בסין, ארה"ב ובמרבית אירופה ויאפשר לכלכלות שם להשתקם ולחזור לפעילות, תעסוקה וצמיחה.

כרגע הסיכון עולה על הסיכוי
למרות האופטימיות לטווח הבינוני והארוך, במאי 2020, לדעתי משקיעים צריכים להיות זהירים. נקודתית אנחנו בתקופה בה הסיכון עולה על הסיכוי. יש סיכוי שהתגברנו על התפרצות המגפה ועל התדרדרות הכלכלה או זה לפחות היה הסנטימנט השולט בשווקים בשבועות האחרונים.

אל מול הסיכוי אפשר לחשוב על כמה וכמה סיכונים: הסיכון להתפרצויות חוזרות כבר עכשיו או רק בסתיו, הסיכון למיתון מתמשך כתוצאה מהירידה החדה בביקושים שתקשה מאוד על עסקים לחזור לעבוד בהיקף שאפיין אותם ערב המשבר, סיכון פוליטי בהינתן מערכת הבחירות בארה"ב וממשלה חדשה בישראל, הסיכון בתמסורת בין הכוונות הטובות של ממשלות שונות ליכולת ביצוע. אצלנו עם 36 משרדי ממשלה חלקם חדשים הסוגיה הזו מטרידה במיוחד. שיבוש רציני מידי בתמסורת הזו יגדיל את הנזק החברתי הכלכלי ארוך הטווח במקום לשקם את המשק.

הסיכונים הם כבדי משקל אל מול הסיכוי שמשבר הקורונה חלף וכולנו יוצאים מהסגר וחוזרים לחיינו כמו איש ה-6 מיליון "Better than he was before". מבחינת המדדים המובילים ניתן לראות שהפער בין המדדים היום לשיא השפל גדול מהפער בין המדד היום לאחד בינואר 2020. המסקנה הנגזרת היא שמרבית המשקיעים והמשקיעות נותנים משקל גבוה להסתברות שהכלכלה הגלובלית במסלול המהיר לשיקום וחזרה לנקודת המוצא.

כולם זזים ביחד לאותו הכיוון
בנקודות הקיצון בשיא הירידות ובשיא העליות שוק ההון הוא עדרי כולם זזים ביחד לאותו הכיוון. ביציאה מהמשבר התהליך צפוי להיות הדרגתי יותר ובררני יותר. ישנן אסטרטגיות רבות לנסות לשפר את היכולת לבחור את החברות שהסיכוי שלהן להניב תשואה חיובית גבוהה מהסיכון לתשואה שלילית. למסננת האפקטיבית ביותר בימים אלו קוראים ESG - Environmental, Social, and Governance, מסננת הממפה מניות עם חוסן.

חוסן פיננסי הוא קריטי לחברות בוודאי בתקופות של שפל כלכלי אבל מעבר לכך כיום כלי האבחון העולים ממתודות ESG נותנים לנו כלים המאפשרים לנו להבחין בין החברות הבריאות לאלו עם תסמינים מטרידים. כמו שבמיפוי הראשוני לקורונה החיפוש מתמקד בחום, שיעול וכאבי ראש כך במיפוי הראשוני לחברות עם חוסן, נגה לבציון נדן והצוות של חברת גרינאיי (המייצגת בישראל את חברת המחקר ויגאו איריס), ממליצים להתמקד באבחון הראשוני בעת הזו בהון האנושי, שרשרת האספקה, תמיכה קהילתית ויש שיוסיפו גם את איכות המוצר, מימון בר קיימא ופרמטרים נוספים.

להלן כמה דוגמאות שהם מביאים שממחישות את ההיגיון באסטרטגיה:
 
ההון האנושי - כל מנהל, בכל חברה, בכל מפגש עם משקיעים מדגישים לפני הכל את איכות הצוות. ברור לכולנו ובוודאי לכל מי שביקר בחברת טכנולוגיה אמריקאית מובילה, שלא מספיק לגייס את הנשים הכי חכמות, צריך לייצר סביבן אווירת צוות, אווירת שותפות, אווירה המאפשרת מקסום של היכולת הפרטנית והקולקטיבית.

שעת משבר היא שעה טובה לבחון את האווירה. איזה מעסיקים ניצלו את מנגנון החל"ת לחיסכון בעלויות ואיזה מעסיקים השקיעו מעל ומעבר ברווחת הצוות. ויגאו אייריס מביאים כדוגמה את חברת התקשורת Verizon המעסיקה כ-135 אלף עובדים.

החברה יישמה מדיניות היעדרות מאוד נדיבה לעובדיה: כל חולה בנגיף זכאי לחופשה בתשלום של עד 26 שבועות. עבור עובדים המטפלים במישהו שנדבק, עובדים שהופנו להישאר בבית בגלל מצב רפואי בסיסי ולעובדים שמתקשים למצוא טיפול בילדים בשלב זה, התחייבה לספק חופשה של 8 שבועות בתשלום מלא ובמידת הצורך - 6 שבועות נוספים עם 60% משכר הבסיס.

זה היה טוב לחברה כי היה תמריץ לנשאים פוטנציאלים לא לסכן עובדים אחרים, והגיעו הרבה פחות עובדים מוטרדים ועצבניים מבעיות בבית שהם נאלצו להתמודד איתן בתקופה. כשהמעסיק יוצא מגדרו לדאוג לרווחת עובדיו הנכונות שלהם להשקיע יותר, לשמור על מקום עבודתם, עולה. מערכות ה-ESG מאפשרות לנו לבחור את החברות שבעלות זניחה יחסית משקיעות לאורך זמן להשבחת ההון האנושי וניצלו את המשבר להגברת המוטיבציה של הצוות.

שרשרת האספקה - באופן דומה אפשר לנתח את שרשרת האספקה. כשהיקף הייצור צונח, הספקים ייצאו מגדרם להביא סחורה ללקוחות הטובים ביותר שלהם, אלו שאפשר לסמוך עליהם בכל מצב עולם. המהלך הכי מרשים של תמיכה בקהילה נעשה בתחילת המשבר על-ידי חברת מדטרוניק שוויתרה על זכויות הפטנט של מכונות ההנשמה שהיא מייצרת או זום שנתנה לכולנו אמצעי תקשורת יעיל וחכם בחינם לשימוש ביתי ותגזור את הקופון בשימוש עסקי.

מהפכת המידע הפכה את הידע הגלום במערכות ESG לכלי עבודה בסיסי לניהול השקעות. המשבר כיוון את המבט שלנו אל עבר חברות עם חוסן, חברות שמעבר למצבן הפיננסי השביחו את הקשר עם הקהילה, אלו שבסוף היום יקנו את המוצר, העובדים שהקשר איתם התהדק ושרשרת האספקה שתהיה שם כשהחברה תזדקק לה.  

הכותבת, הינה אלה אלקלעי, יו"ר IBI קרנות נאמנות.

* לאי.בי.אי בית השקעות בע"מ ו/או חברות קשורות לה עשויה להיות אחזקה ישירה/עקיפה בקרנות המוזכרות בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ או שיווק המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.