"מחירי הדיור יירדו בשנה הקרובה"

מדד המחירים לצרכן בחודש מאי הפתיע בירידה של 0.3%. מדובר על חזרה לטריטוריה שלילית עמוקה - בשנה האחרונה ירד המדד ב-1.6%. הירידה במדד היא תוצאה של משבר הקורונה - פחות ביקושים, פחות לחץ מחירים, פחות עליות מחירים. בפועל הפוך - ירידות מחירים. למדד שלילי יש השלכות גדולות - לאחרונה כלכלנים רבים המליצו להגדיל חשיפה לשוק האג"ח הצמוד למדד. הם ציפו לעלייה במדדים גם אצלנו וגם בעולם, על רקע ההזרמות הענקיות של הבנקים המרכזיים לכלכלות. הזרמות כאלו מייצרות ביקושים ואינפלציה, ומעבר לכך - אינפלציה משרתת את הבנקים המרכזיים שכן היא סוג של מיסוי עקיף שמממן את התמיכה האדירה בשווקים. בינתיים זה לא קורה. 

"המדדים במרץ-אפריל שיקפו בעיקר את ההשפעות קצרות הטווח של המשבר, בעיקר דרך סעיפי האנרגיה (ירידה) והמזון (עלייה)", אומר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי, "מדד מאי החל לתת ביטוי להשפעות הממתנות של המשבר על סביבת הביקושים והמחירים במשק, ולהערכתנו מגמת זו צפויה להתגבר בשנה הקרובה. השפעת הביקוש הכבוש ופתיחת הסגר הובילה עד כה לשיפור בפעילות, אך ההתאוששות נכנסת לשלב מאתגר יותר, שתלויה במידה ניכרת בגורם הבריאותי ובהתפתחויות בשוק העבודה.

"אנו מצפים לסביבת אינפלציה אפסית בשנה הקרובה והסיכון לתחזית נוטה כלפי מטה. הערכה זו נשענת בין היתר על צפי למפנה בשוק הדיור, תוך ירידה במחירי השכירות, וזאת לאחר מגמת עלייה ממושכת של למעלה מעשור.

"התרומה העונתית החיובית לעליית המדד במאי בסעיף ההלבשה וההנעלה נעלמה. היא נעה בדרך כלל סביב 8%-7%, וסעיף זה עלה בשיעור מתון של 0.3% בלבד והשלים ירידה של כ-10% בשנה האחרונה. 

"סעיף המזון ירד בשיעור של 0.9%, וזאת לאחר עלייה מצטברת של 1.3% בחודשים מרץ-אפריל שהושפעו מהעלייה החדה ברכישות המזון בעקבות משבר הקורונה. במבט קדימה, סביר לצפות לתרומה חיובית מתונה מצד סעיף זה למדד הכללי, בפרט אם מגמת העלייה בהתפשטות המגיפה תימשך. חשוב לציין כי העלייה האחרונה במחירי המזון אינה נשענת על עלייה במחירי חומרי הגלם, שכן אלה ירדו לאחרונה ובאופן כללי (במונחים שקליים) נעים סביב רמות השפל של העשור האחרון. כמו כן, אם בשנתיים האחרונות העלייה במחירי המזון עוד נתמכה בעליית השכר, הרי שהמשבר הנוכחי הופך את השכר לגורם ממתן אינפלציה.

"סעיף הדיור רשם במאי ירידה של 0.3% וזאת לאחר ירידה של 0.2% באפריל. מחירי הדירות בבעלות ירדו בשיעור של 0.5% ושיקפו התמתנות בקצב העלייה השנתי ל-2% לעומת 2.3% במרץ-אפריל. כפי שציינו בתגובה למדדים הקודמים, אנו מצפים שהשלכות משבר הקורונה יובילו למפנה בשוק הדיור ולירידה בסעיף מחירי הדירות בבעלות בשנה הקרובה. הערכה זו נשענת בין היתר על השוואה למיתון של השנים 2001-2003, שהתאפיין באבטלה גבוהה (דו ספרתית) תוך ירידה חדה בשכר הריאלי. בהתחשב בכך שהמשבר הנוכחי מלווה גם בפגיעה בענף התיירות, הרי ששוק השכירות צפוי לחוות עודף היצע מצד שינוי יעוד הדירות לפחות עד לתום המשבר הבריאותי. לפיכך, בשלב זה הנחנו ירידה של כ-2% בסעיף מחירי הדירות בבעלות בשנה הקרובה (מחירי השכירות - ע.ס), ואנו מעריכים כי היא צפויה להתחיל לבוא לידי ביטוי בשליש האחרון של השנה".

שיפור ביוני?
הנתונים השוטפים שמפרסם בנק ישראל הצביעו מתחילת יוני על שיפור מאוד איטי ולזה יש לצרף את העובדה שהחזרה מחל"ת נעשית בהדרגה. "הדבר בא לידי ביטוי בירידה בהיקף ההוצאות בכרטיסי אשראי, בצריכת החשמל ובהיקף הניידות המבוסס על נתוני גוגל", אומר גוזלן, "הירידה בהיקף ההוצאות בכרטיסי אשראי, משקפת להערכתנו שילוב של מיצוי ההוצאות של הביקוש הכבוש של תקופה הסגר במקביל לעלייה שנרשמה בקצב התפשטות הנגיף. במבט קדימה, סביבת הביקושים תושפע משיעור האבטלה המייצג בו יתבסס שוק העבודה, שמן הסתם יושפע מהגורם הבריאותי.

"בחודשים האחרונים בלטה הירידה ביבוא כלי הרכב. הירידה בהיקף המסירות של כלי רכב עליה דווח לאחרונה, במקביל להרעה בשוק העבודה צפויים לבוא לידי ביטוי להערכתנו בירידת מחירי הרכבים בשנה הקרובה וזאת לאחר עליית מחירים בשנה וחצי האחרונות. 

"שיעור העובדים בחל"ת והמפוטרים ירד מכ-26%-29% בתקופת הסגר לכ-17% בתחילת יוני. שיעור זה, של כ-17%, קרוב להערכה שעלתה מנתוני הביטוח הלאומי לגבי היקף הדרישות לדמי אבטלה של כ-18%. במבט קדימה, אמנם סביר לצפות לחזרה הדרגתית של חלק מהמועסקים שהוצאו לחל"ת, אך החשיבות הגבוהה יותר היא לשיעור האבטלה המייצג בו יתבסס שוק העבודה. הערכה זו מאופיינת באי ודאות גבוהה וזאת כתלות במידת ההשפעה על הגורם הבריאותי הן מבחינת פוטנציאל גל נוסף והן מבחינת התנהגות זהירה יותר של צרכנים וחברות. להערכתנו תהליך התאוששות זה יהיה הדרגתי וילווה בלחצים להתמתנות השכר כאשר כחלק מהתאמות בתקציב, תיתכן גם התאמה כלפי מטה בשכר בסקטור הציבורי".

משבר הקורונה פגע בביקושים וגוזלן סבור שהפגיעה בהכנסה והאבטלה יגרמו לביקושים לרדת, במיוחד בתרחיש של גל שני.