הקשר בין בריאות לכלכלה ואיך להתכוננן לגל שני של קורונה

לאורך השנים מחקרים הראו, כי קיים קשר עתיק יומין בין בריאות לכלכלה וקשר זה נצפה במדינות עשירות ועניות כאחד. ככל שהמצב הבריאותי במדינות טוב, כך גם הכלכלה משגשגת ולהיפך, כאשר המצב הבריאותי ירוד, הכלכלה קורסת. תקופת הקורונה או ה"פוסט קורונה" שינתה משוואה זו. גם לאחר התייצבות המצב הבריאותי ו"השתטחות העקומה", כולנו עדים לנזקים הכלכליים, אלפי העסקים שקורסים בימים אלו ואחוזי האבטלה שעדיין שוברים שיאים.

ישראל נחשבת למעצמה טכנולוגית עולמית בעלת מוחות מבריקים ופתרונות יצירתיים המייצרים ערכים מוספים אמיתיים למדינות רבות בעולם. בהקשר זה נשאלת השאלה, מדוע בתקופת הקורונה המדינה בחרה למנף רק את המומחים שלנו בענף הבריאות, ולא את מגוון האפשרויות העומדות בפניה בפן הטכנולוגי, המעניקות לה ייתרון משמעותי ממרבית המדינות בעולם? האם שימוש יעיל בטכנולוגיות אלה יכול היה לצמצם את כמות ההפסדים האדירה שנגרמה למשק, לכלכלה ולעובדים?

ארה"ב לדוגמה, משקיעה מיליארדי דולרים בטכנולוגיות קיימות וחדשות מכל התחומים האפשריים. אחד המהלכים המעניינים הינו של רשת המרכזים הרפואיים קליבלנד קליניק וחברת SAS המתמחה באנליטיקה ויצירת תובנות עסקיות מ-Big Data (גילוי נאות, הכותבת הינה מנכ"לית מיה אנליטיקס נציגת SAS בישראל).

שני הגופים יצרו מודלים חדשניים המסייעים לבתי חולים לחזות את כמות המטופלים, מלאי מיטות הטיפול, זמינות מכונות הנשמה ועוד. המודלים שפותחו, הזמינים בחופשיות דרך GitHub, מספקים מידע אמין ומתוזמן לבתי חולים ומחלקות בריאות, במטרה לנתב את מתן שירותי הבריאות עבור COVID-19 ומחלות נוספות, ולנבא את ההשפעות על שרשרת האספקה, הכספים ותחומים קריטיים אחרים.

קליבלנד קליניק היא רשת מרכזים רפואיים ובתי חולים רב תחומיים מהמובילות בארה"ב, והיא מתמחה בטיפולים קליניים, מחקרים וחינוך. בסיסה של הרשת בעיר קליבלנד, אוהיו, כאשר הרשת מונה כ-18 בתי חולים ויותר מ-220 מתקני אשפוז בשלוחותיה בארה"ב ובעולם, בהן פלורידה, נבדה, קנדה, איחוד האמירויות, לונדון ועוד.

המודלים האנליטיים הללו משמשים ליצירת התרחישים הגרועים ביותר, הטובים ביותר והסבירים ביותר, ויכולים להשתנות בזמן אמת ככל שהמצב והנתונים משתנים. לדוגמה, למודלים יכולה להיות השפעה בהקשר של הריחוק החברתי כמניעת התפשטות המחלות.

מרפאת קליבלנד משתמשת במודלים כדי לתמוך בקבלת ההחלטות שלה. בעזרת מידע זה, המרפאה יכולה לחזות ולתכנן דרישות עתידיות למערכת הבריאות, כמו מיטות טיפול נמרץ, ציוד מגן אישי לצוות ומכונות הנשמה. לאחר סקירת התרחישים האפשריים של COVID-19 שנוצרו על ידי המודלים, המרפאה בחרה להפעיל תכנית שהכינה אותה לתרחיש הגרוע ביותר ובנתה בית חולים עם 1,000 מיטות טיפול בקמפוס החינוך שלה, עבור חולי COVID-19 שאינם זקוקים לטיפול נמרץ. בנוסף, המרפאה השתמשה במערכת בכדי ליידע על החלטות ארגוניות ונהלי עבודה חדשים.

רשת המרכזים הרפואיים היא דוגמה אחת מיני רבות של גופים ומדינות העושות שימוש מיטבי במינוף טכנולוגיות בעתות משבר, וזאת בניגוד לישראל שלא מינפה כלל טכנולוגיות אלה. אין לי ספק שמשבר זה נוהל בידי מיטב מומחי הבריאות שפעלו לילות כימים, ועם זאת אני סבורה ששילוב מתודולוגיות טכנולוגיות כהחלטה אסטרטגית, היה משפיע ברמה הלאומית גם על המשק, והנזק הכלכלי היה פחות רחב.

לסיכום, כדי להיערך באופן מיטבי לגל השני, על המדינה להכין כבר כעת תכנית אסטרטגית להתמודדות עם מגפות בעתות משבר, בה ישולבו טכנולוגיות מקומיות ואפקטיביות.

הכותבת הינה רונית לפידור בלו, מנכ"לית מיה אנליטיקס נציגת SAS בישראל