תעשיית היהלומים חולה בקורונה – המחירים בחנויות לא יפגעו בינתיים

כבר עשרות שנים שתעשיית היהלומים נשלטת על ידי הדואופול, דה בירס ואלרוסה, שתי השחקניות הגדולות בתחום. בשל השליטה האבסולוטית של שתי כורות ומפיקות היהלומים, הסחורה גם הייתה מהמנוטרות ביותר, כדי לשמור על הביקוש ורמת מחיר גבוהה.

מתברר שרכישת יהלומים לא מלוטשים זה לא עסק פשוט. קודם כל צריך להיכנס לרשימה מצומצמת של קניינים ברשימה של אחת מ-2 החברות הללו. ברי המזל שנכנסו לרשימה, צריכים להגיע לשבוע מכירות 10 פעמים בשנה ולקבל את כמות היהלומים במחיר שדורשות החברות. אין משא ומתן. אין התגמשות. יש מחיר שהחברה קובעת, מי שרוצה ברוך הבא. מי שלא, שימצא מקום אחר לקנות בו יהלומים לא מלוטשים, מהסחורות היקרות בעולם. אה, אין כאלה.

אבל מאז התפרצות הקורונה, מה שעבר על הסקטור הנפט – שבאפריל לראשונה הגיע למחיר שלילי על החוזים העתידיים – קורה גם בתעשיית היהלומים. דה בירס ואלרוסה מתקשות לגייס את הלקוחות הרגילים שלהן בשל המגפה. זה אומר שהן נשארות עם יותר סחורה. אמנם לרוב זה משפיע גם על המחיר, אבל בתעשיית היהלומים זה לא בהכרח המקרה (נגיע לכך אחר כך).

המחירים לא ירדו - הקניינים לא באו
לפי הדיווח בבלומברג, דה בירס לא הצליחה אפילו לשכנע את הקניינים הרגילים לבוא ולהתבונן על סחורתם. כאמור, ההקפאה במכירות יוצרת עודף של מיליארדים בסחורה במחסנים, שמאיים על התאוששות הסקטור בטווח הארוך – למרות שלא הייתי דואג להם.

צריך גם לזכור שבסגרים שהתרחשו ברחבי העולם, חנויות התכשיטים היו סגורות. אבל הסגר פגע בעוד דרך. הקניינים לא יכלו להגיע למטות החברות. אז אמנם ברוח התקופה דה בירס הרשו לקניינים לראות ולהעריך את היהלומים במיקומים חלופיים, אבל כמו במקרה של מלחמת המחירים בנפט, הם לא הורידו מחירים.

הקניינים לא התרשמו ולא רכשו. חלק ממפיקי היהלומים הקטנים, שהמגפה פגעה בהם יותר, דווקא הציעו הנחות של עד 25%, מה שאומר שקניינים קטנים עם דרישה מוגבלת רכשו אצלן את הסחורה שהיו זקוקים לה.

"דה בירס ואלרוסה בכנות מנסים לשמור על הערך של היהלומים. הם מנסים לעשות את הדבר הנכון, אבל המצב הכלכלי חסר התקדים מגביל גם את המוכרים וגם את הרוכשים", אמר אניש אגארוואל, יועץ בחברת ג'מדאקס.

הבעיות של אלרוסה, הגמישות של דה בירס
מבין השתיים, אלרוסה בינתיים מציגה קו נוקשה יותר, שכבר עלה לה בשני לקוחות גדולים מאוד באפריל, בהם חברת דיאקור (Diacore) של משפחת שטיינמץ הישראלית. דיאקור היא בין מתווכות היהלומים הגדולות בעולם. בחודש שעבר 3 קניינים נוספים עזבו. זה כבר 5.

באלרוסה הרוסית מנסים להקטין את גובה הלהבות. "מדיניות המכירות שלנו קיבלה תמיכה עצומה הן מקניינים והן ממתחרים, כשיציבות המחיר הוא מפתח ללקוחות רבים שלנו ולאפשרות שלא יגיעו לחדלות פירעון, מה שגם מונע ירידת ערך של המניות שלהם", אמר יבגני אגוריב, סמנכ"ל המכירות באלרוסה. "לא מדובר במחיר, אלא דרישה לסחורה לאחר שאנשים ישבו בבית בשל הסגר", הוסיף.

בדה בירס קצת יותר גמישים. הם גם יכולים להרשות לעצמם. נכון לשנה שעברה החברה שולטת על 36% מתעשיית היהלומים העולמית. בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת החברה שלטה בלמעלה מ-80% מהשוק – אבל בואו לא נרחם עליהם. תעשיית התכשיטים משובצי יהלומים הוערכה ב-2019 בכ-80 מיליארד דולר. רק התכשיטים.

אז דה הירס הרשתה ללקוחות שלה להגיע למטה שבאנטוורפן בבלגיה, במקום לטוס לבוצוואנה כדי לאמוד ולהעריך את הסחורה. כמו כן, היא הרשתה לקניינים שלה לדחות חלק או לשנות חלק מהרכישות שלהם. בעבר, אם לקוח היה מבקש דבר כזה, המשמעות היא שהיה מקבל פחות יהלומים. אבל בתקופת קורונה עסקינן. בכל מקרה, רק בודדים מתוך 80 הקניינים הרגילים של החברה הגיעו להתרשם מהסחורה.

היהלומים ישרדו את המהמורה
בינתיים, המחיר של תכשיטי יהלומים לא צפוי להיפגע. הסיבה המרכזית היא שאם קמעונאים ינסו לחתוך במחירים, הם יגיעו לפשיטת רגל. עם זאת, צריך לזכור שמראש תעשיית היהלומים היא אחת מהתעשיות המנוהלות ביותר, כאשר דה בירס ואלרוסה, כבר עשרות שנים מחזיקות את ידן קצר על שיבר הסחורה, כדי לא להוריד את הערך שלה.

לכורי היהלומים הגדולים יש מספיק רזרבות במחסנים כדי לעמוד בסערה והם יכולים בינתיים לחתוך בעלויות כדי לא להיפגע כלכלית. מה עוד שכריית יהלומים היא עסק מלוכלך, שלעיתים מגיע עם כוכבית של עבודות פרך, ניצול קטינים ואוכלוסיות מוחלשות באפריקה. בקיצור, אין מה לבכות על דה בירס ואלרוסה – תעשיית היהלומים תשרוד גם את הקורונה.