השווקים לאן?

31/12 - איזו שנה זו היתה. שנה של נתק גדול בין המציאות בשטח לבין הבורסות. שנה של מגפה משתקת, אבל אופטימיות מתחזקת לקראת סופה. 

-------------------------------------------------------------------------------------------------
עדכון 15/11: הבנקים זינקו ב-20% בחודשיים
לפני חודש וחצי צבי סטפק אמר לנו בראיון TV: "זה הזמן להשקיע במניות הבנקים וחברות הביטוח" - צפו בראיון המלא. ובכלל - אנחנו היינו אופטימיים על הבנקים בחודשים האחרונים, הנה רק חלק מהאייטמים: בנק הפועלים - בעד ונגד,  מכפילי ההון של הבנקים עדיין נמוכים

כמעט בלי לשים לב מניות הבנקים זינקו ב-20%. הסיבה העיקרית לזינוק היא שהם היו פשוט במחירים נמוכים. הסיבה לזינוק היום - מעריכים שהחיסון יחזיר את הכלכלות למצב "רגיל" והבנקים ייהנו מכך. 

כל השווקים הפיננסיים עולים עכשיו, אבל זה יהיה הטרוגני. אותן מניות שזינקו בזכות הקורונה - מניות טכנולוגיה כמו זום ונטפליקס ייפגעו. אותן מניות שירדו בגלל הקרוונה יעלו - הסיבות פשוטות. חוזרים לנורמליזציה - פחות זום, אולי פחות נטפליקס, יותר "עולם רגיל", משמע איבוד הערך שהיה בחצי השנה ייפחת. רואים את זה היום במניות הנדל"ן שהיו המדוכאות ביותר בחצי השנה האחרונה - מליסרון, עזריאלי ובכלל - כל הנדל"ן מזנק. 

-----------------------------------------------------------------------------------------------------
עדכון 27 באוקטובר: הבורסה בת"א נופלת בעקבות וול סטריט.
הבורסה כאן לפי נתונים פונדמנטליים נסחרת סביר. שם - בארה"ב, יש חברות שהתמחור שלהן לא ברור, אם כי - יש לומר שהוא גם לא היה ברור שהמניה היתה בחצי מחיר והיא המשיכה לזנק. 

האם יהיה גל שני של ירידות? 
אף אחד לא יודע מתי המחיר נמוך או גבוה, אף אחד לא יודע לתזמן את השוק. אבל יש סימנים. סימן נוסף לתרחיש של ירידות הוא "המנה הראשונה". בעבר, לפני מפולות קשות הגיעו מיני מפולות - לפני המנה העיקרית מגיעה המנה הראשונה. יש על העניין הזה הרבה תובנות ומחקרים ורק אזכיר לכם שגם לפני המפולת הגדולה של סוף 2008 היתה מיני מפולת חצי שנה לפני כן כאשר בר סטרנס התמוטט. כשחוקרים את המפולת ההיא ואת המפולות הקודמות - מגיעים להבנה הבאה: השוק יורד, אנשים בלחץ, מממשים קרנות נאמנות ומניות, הירידות מתחזקות. נכנסים לפחד והלם, נכנסים לסחרור והירידות נמשכות. ואז מגיעה עצירה ותיקון. בשלב הזה, לאט-לאט, הציבור נרגע. בהדרגה הוא חוזר להשקיע בבורסה. השוק מתקן וכולם שוכחים מהירידות החדות שהיו. זה טבע האדם - נכנסים לשאננות ושוכחים את הגל הראשון. מזכיר לכם משהו? זה בדיוק כמו בקורונה - בהתחלה הינו בפניקה, אבל אחרי שעברנו את הגל הראשון, היינו שאננים. ומה קרה אז? גל שני.

גל שני בבורסה מגיע בדיוק כמו הגל השני בקורונה - כשחושבים שהכל בסדר, כשלא מצפים לו. אז האם יהיה גל שני בבורסה? מתישהו כן. מתי זה יהיה? אף אחד לא יודע. 

עדכון 21 באוקטובר: וול סטריט שוברת כמעט מדי יום שיאים. הנאסד"ק שרק לפני שלושה חודשים וחצי שבר את רף ה-10,000 נקודות ולפני חודשיים את רף ה-11,000 ובמהרה גם את ה-12,000 נקודות, התממש במשך כמה שבועות וחזר לעלות. גם תל אביב התאוששה בחודש האחרון - מניות הבנקים זינקו בפרק זמן של שלושה שבועות בכ-12%, אך בימים האחרונים חזרו להתממש וכך המדדים המובילים.

אחרי מארס השחור בשווקים בכלל ובת"א בפרט, הגיע אפריל המצוין וגם מאי היה טוב, אבל במאי החל להיפתח פער גדול בין הבורסה המקומית ובין המדדים המובילים בוול סטריט. למה תל אביב מפגרת אחרי ניו יורק, והאם הפער ייסגר? ראשית - בגלל הקורונה. בעולם למדו לחיות עם הקורונה. אנחנו עדיין לא. סיבה נוספת היא הרכב המדדים - אצלנו יש הטייה לנדל"ן ופיננסים שנפגעו מהמשבר יותר מחברות טכנולוגיה. לכן, המדדים כאן "מפגרים אחרי וול סטריט. כבר נתעמק בזה, אבל מה הלאה? נתחיל בשוק המקומי. אצלנו התמחור של מניות הפיננסים והנדל"ן גם בתרחישים של המשך משבר נראים כלכליים - כך טוענים מנהלי השקעות ואנליסטים רבים, וזה נראה נכון. הבעיה שאין טריגר לעליות. כדי שמניות יעלו צריך גם תמחור סביר וגם טריגר. מנגד, הבעיה הגדולה שלנו היא בהיבט המקרו - מיליון אנשים לא עובדים, יושבים בבית. יש לזה השלכות עצומות על הצריכה, על ההכנסה הפנויה, על הצמיחה של המשק. רגע, לא צמיחה, אלא ירידה בפעילות המשקית. אחרי הרבה שנים של צמיחה, אנחנו וגם העולם יורדים בהיקף הפעילות. המשמעות היא תמיכה ממשלתית גדולה יותר, המשמעות היא גירעון ממשלתי גבוה - עוד שנה נהיה באזור 100% מהתוצר. לא בטוח שאנחנו מבינים היטב לאן זה יכול להידרדר, אם כי - יש לנו כלכלה חזקה. יש לנו מרכיב טכנולוגיה בשיעור גבוה וכל עוד הנאסד"ק גבוה, האקזיטים משמעותיים, זה בולם את הנפילה הכלכלית. 

ואיך זה משפיע וישפיע על הבורסה? חברות רבות ימכרו פחות, כנראה גם ירוויחו פחות. בינתיים זה לא ממש קורה בצורה גורפת, גם בזכות התמיכה הממשלתית (סבסוד חל"ת וסבסוד נוסף - מענקים, תמיכות ועוד), אבל יש בהחלט ירידה בפעילות של החברות (להוציא רשתות השיווק שהמכירות שלהן בשיא וכאמור - חברות הטכנולוגיה בזכות הנהירה לפעילות דיגיטלית). השאלה היא עד לאן זה יירד והשאלה שקשורה לבורסה היא בעיקר איך זה ישפיע על המניות המקומיות שחלק גדול מהן לא מושפעות מהשוק המקומי אלא מהשווקים בחו"ל. זה כבר תלוי במניות עצמן, אך בהינתן שהעולם מתאושש ובהינתן שחיסון לקורונה, כך לפחות אומרים, הוא עניין של חודשים ובמקרה הרע חצי שנה-שנה, הרי שיש מקום לאופטימיות.

למשקיעים לטווח ארוך, זה לא משנה וזה עשוי להיות דווקא תזמון טוב - בראייה היסטורית השוק המקומי זול יחסית. את זה אי אפשר לומר על וול סטריט. אבל וזה מפתיע - למרות שהבחירות עוד שבועיים, אין מכירות, אין יציאה של כספים - המדדים ממשיכים לעלות. היתה סיסמא שאומצה על ידי רבים - "עד הבחירות השוק יעלה כי טראמפ יעשה הכל כדי שהמניות יעלו והאנשים ירוויחו כסף". נו, הבחירות ממש בפתח והמדדים ממשיכים לעלות, והכלכלנים טוענים שטראמפ טוב לשוק המניות וגם ביידן טוב לשוק המניות. אתמול פורסם במגזין בארונס סקר - מה קורה בשוק המניות לאחר הבחירות. הם בדקו משנת 1928 ומצאו שב-9 פעמים השוק עלה לאחר הבחירות, וב-3 פעמים הוא ירד. אז אולי העליות ימשכו לאחר הבחירות? קשה כמובן לדעת, אבל למרות שהתפיסה היא שטראמפ עדיף לבורסות מאשר ביידן ולמרות שביידן מוביל בסקרים, אין התרגשות בוול סטריט. מנגד, אנחנו בתקופה של תמחור גבוה - מכפילי הרווח גבוהים.

ניו יורק - טכנולוגיה וכסף זול
הנאסד"ק מבטא את מניות הטכנולוגיה. המניות האלו נתפסות כחסינות מפני משבר, ולמעשה במשבר הנוכחי הן הוכיחו את נחיצותן וחשיבותן - הפעילות הדיגיטלית עלתה בעשרות אחוזים וסימנה גם לכאלו שפקפקו שהכי חשוב להיות בדיגיטל. מגיפת הקורונה עשתה מה שלא עשו 10 ו-20 שנה - היא הוכיחה באופן מוחלט שאפשר לעבוד מהבית, שיש אמצעים דיגיטליים שמחברים את האנשים ומייצרים פגישות בדיגיטל, שאפשר ללמוד מהבית ועוד. כולם ידעו שזה אפשרי, אבל הטכנולוגיות האלו הוטמעו לאט ובהדרגה, עד שהגיעה הקורונה.

במקביל - רוכשים יותר דרך האינטרנט, צופים ביותר סרטים דרך האינטרנט. החיים שלנו נהפכו ליותר דיגיטליים ויותר טכנולוגיים - זה טוב למניות הטכנולוגיה - הנאסד"ק שבר שיאים בשבוע האחרון. אחרי קריסה של 30%, המדד תיקן ואף שבר שיא - אם היינו טוענים את זה במהלך הקורונה היו חושבים ובצדק שהשתגענו.

עדכון מספטמבר: כסף זול - המוני משקיעים חדשים נכנסים לשוק
חוץ מזה, השווקים בארה"ב מזנקים בגלל כסף זול ותמיכות עתק של הבנק המרכזי. חברות מקבלות תמיכה, הפד' מזרים כספים ורוכש גם אגרות חוב קונצרניות ומשנה את כללי המשחק בשווקים. יש שחקן גדול, הכי גדול, שלא מוכן שהשווקים ירדו והוא תומך מדי יום. כאשר יש בשוק שחקן כזה, למה להתנגד לו? השחקן הזו משנה את כללי המשחק ומייצר עליות חדות בשוק.

זאת ועוד - הממשל האמריקאי זרק לציבור כסף - מתנות. חלק מהאמריקאים לקחו את הכסף ושיחקו איתו בבורסה. זה יצר גל חדש של משקיעים. זה יצר ביקושים למניות - זה נכון שהמשקיעים האלו הם בעיקר מהמרים - הם לא באמת מבינים מה הם עושים בבורסה. הם לא מנתחים השקעה ולא מנתחים דוחות, אבל בשלב הזה הם יוצרים תופעה של הרחבת מעגל המשקיעים והזרמת כספים שוטפת לשוק.

אז אלו הסיבות שהשוק האמריקאי טס למעלה. עם זאת, חשוב להדגיש, יש נתק בין הכלכלה בשטח לשוק המניות. שוק המניות מבטא הערכות אופטימיות של חזרה לשגרה, של צמיחה, של שנת בחירות שטובה לרוב למשקיעים (בהסתמך על ההיסטוריה). בארץ הנתק הזה פחות קיים. הבורסה בישראל יותר מפוכחת.

הבורסה בתל אביב - מפגרת אחרי ניו יורק - בצדק
הבורסה בתל אביב רחוקה 15% מהשיא. הסיבה העיקרית - משבר כלכלי. אצלנו קיים מתאם חזק יותר בין הבורסה לבין השטח. אצלנו חברות הנדל"ן ספגו, כי פחות אנשים מבקרים בקניונים ונראה שהמגמה הזו תימשך. פחות אנשים נמצאים במשרדים ונראה שבהמשך חברות יעסיקו חלק מהעובדים שלהן בבית; פחות אנשים עומדים בהחזרי החובות שלהם ולכן מניות הבנקים ירדו. יש מציאות קשה, וזה מתבטא בשוק. 

השוק המקומי מוטה נדל"ן ופיננסים ולכן הוא נפגע בעוצמה חזקה. אין לנו מניות טכנולוגיה במשקל גבוה מאוד וחבל. התמהיל הזה מייצר לגופים המוסדיים מוטיבציה גדולה להוציא כספים החוצה. מי שהגדיל חשיפה לחו"ל בזמן האחרון הצליח. 

מה הלאה?
שני גורמים עיקריים משפיעים על השווקים - שיעור האבטלה, שמעיד על עומק המשבר הכלכלי ועל הירידה בצריכה ובשיעור הצמיחה של המשקים, ומולו, התמיכה של הבנקים המרכזיים בשווקים - גם אצלנו. הבעיה הגדולה של המשק שלנו היא חזרה מאוד איטית לשגרה, כאשר ברקע, כפי שהערכנו כבר לפני חודשיים - גל שני חזק ועוצמתי. הגל הזה מעכב יותר את החזרת העובדים מחל"ת, הגל הזה יותר חרדה וחשש, והוא משתק את המשק. במצב הזה לא נוכל לחזור לשגרה, במצב הזה הכלכלה רק תלך ותאבד גובה. מדברים עכשיו על 13% אבטלה גם בעוד חצי שנה - הרבה מעבר לתחזית הקודמת של פחות מ-10% בסוף השנה. כלכלה חלשה ובלי תקווה לשיפור מהיר מחלחלת לבורסה וגורמת לירידות שערים. צריך תקווה. צריך חזון. בינתיים האי וודאות גדולה ולכן הבורסה שלנו מגמגמת לעומת העולם.

בעולם, בעיקר בארה"ב תופסים את המצב אחרת - הגורמים הם אותם הגורמים - מול אבטלה שעלתה יש את התמיכה הממשלתית. אבל שם המשקל שנותנים לתמיכה הממשלתית הוא גדול ועולה על החשש מאבטלה. ההבדל הוא, ששם מדברים וגם עושים. מדברים על תמיכה מוחלטת והפד' גם מזרים טריליונים באופן אפילו אובססיבי. זה לא בהכרח נכון יותר ואחראי יותר ממה שקורה אצלנו. אבל זה משפיע על האמריקאים, זה משפיע על מצב הרוח הכלכלי שלהם, זה משפיע על הצריכה, זה משפיע כמובן על השווקים. יש תקווה. יש אופטימיות. זה הסיפור - אצלנו עדיין אין. שם יש.

ככל שיעבור הזמן יפנימו את גודל המשבר הכלכלי. אנחנו נשמע על משברים של מדינות, נפילות של חברות, זה יהיה לא קל. אבל ככל שיעבור הזמן כך גם מתקדמים לחיסון נגד הקורונה. ככל שיעבור הזמן גם נדע לחיות עם הקורונה. אז צריך להיות אופטימיים לטווח הארוך וזהירים לטווח הקצר. 

חוץ מהקורונה - מה ישפיע על השווקים?
הקורונה היא אמנם הגורם העיקרי המשפיע על השווקים, אבל יש עוד שני גורמים חשובים. מלחמת הסחר של ארה"ב מול סין מרימה ראש. הממשל האמריקאי האשים את סין בהסתרת הנגיף המסוכן ודורש פיצוי. הממשל האמריקאי נמצא בעימות מתמשך עם הסינים בנוגע להסכמי הסחר. המלחמה הזו תחזור להשפיע על השווקים כפי שהיה לפני הקורונה. זה הולך ללוות אותנו בצורה הדוקה בחודשים הבאים. למרות שבסוף השבוע דווח על צעד מסתמן שעושה סין לקראת ארה"ב בניסיון לעמוד במחויבויות שלה במסגרת הסכם "שלב 1", זה עלול להסלים - גם בגלל שטראמפ רוצה שזה יסלים לקראת הבחירות. 

הבחירות הן אירוע בעל השפעה גדולה על השווקים - טראמפ יודע שכדי להיבחר הוא צריך בורסה טובה. הציבור יודע שזה מה שהוא רוצה ולכן רוכש מניות והבורסה עולה. זה מעגל קסמים, לא בטוח שזה מעגל שוטים. כי עובדה - הבורסה עולה, והיא עלתה ברוב השנים שהיו בהן בחירות.

אז לפחות בארה"ב יש אינטרס לשווקים טובים וחזקים. זה לא מבטיח עליות, אבל צריך לקחת את זה בחשבון.