"אף אחד לא העריך שכל כך הרבה עובדים שיצאו לחל״ת לא יחזרו לעבודה"

״ישראל נכנסת לסבב השני של משבר הקורונה עם משאבים כלכליים מוגבלים ועם ארסנל כלים מצומצם. התחמושת שלנו מול הקורונה מעטה״, אומר לביזפורטל ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים.

״הכוונה שלי היא בעיקר לצד התקציבי, ישראל נכנסה לגל הראשון עם גירעון מבני גבוה של 4% אבל אלה סכומים שניתן בקלות לגייס אותם ועד היום כל הצרכים המימוניים של הממשלה גויסו. אמנם עם סיוע של בנק ישראל, אבל ללא שינוי משמעותי בתשואות הארוכות. ככל שהמשבר מחריף הקשר בין הכנסות המדינה לגירעון המשבר הולך ומחריף, ואנחנו בגל שני עם תקופה ארוכה של פגיעה בהכנסות המדינה ממסים בסדרי גודל של ירידה של 20% עם גירעון תקציבי שגדל ב-1% תוצר בכל חודש ונגמור את השנה עם גירעון של 13% תוצר.

״עם מספרים כאלה, הקושי לממן גירעונות הופך להיות משמעותי ושונה מאוד מהסבב הראשון. אנחנו נכנסים לשלב השני במשבר במצב לא פשוט. בנק ישראל מסייע לאוצר עם רכישת אג"ח שתסתיים בחודש אוקטובר. עד סוף מאי רכש בנק ישראל כ-20 מיליארד שקל ואני מעריך שבאוקטובר המכסה של 50 מיליארד שקל תסתיים. וכאן בנק ישראל בדילמה אם להגדיל את מכסת רכישות האג"ח שהיא למעשה הדפסת כסף״.

כותרת ראשית

סקוט בסנט: מי האיש שטראמפ בחר להוביל את הכלכלה האמריקאית?

גלובל | עמית בר | 10:11

- כל הכותרות

הלווה 1.5 מיליון שקל עם בטוחות ומנגנון מסודר - ואז גילה שרימו אותו

סקוט בסנט: מי האיש שטראמפ בחר להוביל את הכלכלה האמריקאית?

הטיל ההיפרסוני של רוסיה: האם ישראל צריכה לדאוג?

קרן ETF עם תשואה של 300% – האם זה מתאים לכם?

דיסאינפלציה ב-2025: שוקי ההון בדרך לשנה מעניינת

וול-סטריט ננעלה בעליות; סולאראדג' קפצה ב-10%, פאגאיה עם 6%

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום היא אנביידה הבאה?

פינטרסט - המניה שנפלה יותר מדי?

מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ

גוגל תחת מתקפה: למה בוול-סטריט צופים שהחברה תצלח את האתגרים

המירוץ ל-AI: אמזון משקיעה עוד 4 מיליארד דולר באנתרופיק

גאפ חוזרת לצמוח: עקפה את הציפיות וקופצת ב-8%

מיקרוסטרטג'י גייסה עוד 3 מיליארד דולר לרכישת ביטקוין

הצפת ערך בשטראוס - רווח של כ-320 מיליון שקל ממימוש החזקתה בסברה

סמארט בטא: מדדים במשקל שווה - לאחר שנים של תשואת חסר, האם הגיע זמנם?

רדיט בשיא: עלייה במספר המשתמשים, האם היא תוכל לשמור על הצמיחה?

"התחום שלנו רותח; רואה אותנו בעתיד עם מחזור גבוה מ-100 מיליון דולר"

נוריאל רוביני צופה זעזועים בשווקים הפיננסים; איך להתגונן?

"מניית אנבידיה תגיע ל-190 דולר"

האיום הגרעיני של רוסיה – האם השווקים ירגישו את זה?

עוד תכניות

במה אנחנו שונים מארה״ב? הרי גם הם עושים את זה 
״בפועל אנחנו מאוד דומים למה שעושה הפד וכנראה שנגדיל את היקף רכישת האגח אבל אנחנו נכנסים למצב של גירעון גדול מידי שייצור קושי משמעותי של המדינה לממן אותו בטח בלי להשפיע על התשואות הארוכות (התשואות יעלו - הוצאות המימון של המדינה ושל הפירמות יעלו, נ״כ).

״בלי רכישות האגח של בנק ישראל היום התשואות ל-10 שנים היו בתשואות גבוהות מאוד. בנק ישראל הפך לשחקן דומיננטי בשוק האגח כשהוא מצטרף לבנקים אחרים שאומרים שנעשה כל מה שצריך. בנק ישראל נותן תחושה שיעשה הכל כדי לשמור על עקום שטוח אבל יש גבול לכמה שוק ההון יכול לספוג את זה.

״כולם משווים אותנו לאמריקה. שם עושים את זה בגדול ושם הגירעון יהיה גבוה מ-13% תוצר, כשמאזן הפד כבר יותר מ-35% תוצר ולכן אנשים אומרים - בואו נעשה אותו הדבר. אבל אנחנו לא אמריקה! הפד יכול להדפיס דולרים וזה בא על חשבון כל העולם שמחזיק בדולרים האלה. בישראל בנק ישראל מדפיס שקלים שנמצאים בשוק המקומי והמסה הזו לא נפרשת על כל העולם אלא נשארת בישראל זה יוצר לחצים אינפלציוניים. הסיכון של הדפסת שקלים היא משמעותית על פני הדפסת דולרים כמו בארה״ב ושם זה מתפזר על פני כל העולם שיכול להכיל את זה מבלי שתהיה השפעה על האינפלציה כאן אנחנו בסיכון גדול יותר״.

אז אולי צריך לשקול מצב שהממשלה תתנער ממי שלא יכול להחזיק את עצמו ליפול? 
״להתנער מהכלכלה אי אפשר כי אז הנפילה תהיה קשה מידי. בישראל המערכת הסוציאלית מפותחת יותר מאשר בארה״ב ולכן בשלב הראשון ניסו לגרום לכך שכמה שיותר עובדים יחזרו לעבודה למרות העלויות הגדולות, והסיכון המוסרי שיש בזה (בעיקר של דיווחים כפולים ודיווחים לא מדויקים, נ״כ) אמרו ניתן כמה שאפשר. בישראל עוד פעלנו בצורה נדיבה פחות משאר העולם כדי לשכנע את המעסיקים להחזיר עובדים.

״בשלב השני, במקביל לזה שאנחנו מסבסדים חזרה לעבודה ומשקי בית, צריך לחשוב על צד ההכנסות וכרגע הבון-טון הוא להגיד שניתן לגירעון לגדול אבל צריך לחשוב על איך מממנים את זה ואולי נדרשת חשיבה מחודשת על הפנסיות התקציביות במדינה ואולי להכניס יותר סקטורים תחת המדינה. ״למשל קרנות הפנסיות הוותיקות בגירעון אקטוארי מתמשך והן הולאמו. אולי צריך למתן את הזכויות שם. זה יאותת לשוק שאנחנו כאן בישראל, לא ניתן למספרים לגדול ולצאת משליטה וננסה לשמור את המספרים בגבולות סבירים – זה איתות חשוב לשווקים.

״דוגמה נוספת היא העלאת גיל הפרישה לנשים זו הזדמנות לעשות את זה, ההיתכנות הפוליטית לעשות מהלך כזה היא גדולה יותר. זה נעשה בשנת 2003 בגיל הפרישה לגברים וניתן לעשות את זה שוב. במצב כזה, צריך להבין, המשבר יהיה קטן יותר.

״אם יש מקורות להגדיל את ההכנסה מבלי לפגוע דרמטית במשקי הבית זו ההזדמנות. הגירעון חייב להיות בשליטה וזה יהיה קשה לשלוט עליו במספרים האלה. שנת 2020 נגמרה ואנחנו מדברים על שנת 2021 עם גירעון מבני ענק שיהיה בעייתי מאוד לסגור״.

הצריכה הפרטית היא 60% תוצר, אתם מזהים פגיעה בה? 
״אנחנו לא רואים קריסה בצריכה הפרטית. יש לנו בישראל מערכת סוציאלית מפותחת והמדינה נכנסה מהר ם הכרה בחל״ת לצורך דמי אבטלה ולכן הירידה בפעילות ממותנת יחסית״.

מה לגבי שוק העבודה? הוא אינדיקטור דרמטי למצב הכלכלי?  
״תראה, הבנקים בישראל עורכים מבחני לחץ שוטפים ובחודש פברואר, כשהתחיל המשבר בסין, המערכת עשתה מבחני לחץ מחמירים יותר ואז, אחד מתרחישי הקיצון היה שלא יהיה סגר על כל המדינה אלא סגר חלקי ומיתון עם צמיחה של אפס אחוזים. בחודש מארס התעדכן התרחיש ואמרנו שהאבטלה תהיה 8% אבל אף אחד לא העריך שאחרי שהמשק יוציא כל-כך הרבה עובדים לחל״ת ממנו לא יחזרו הרבה עובדים לעבודה.

״עכב אכילס של הכלכלה זה שוקי עבודה. סקטורים שלמים שלא מתאוששים וזאת למרות שרוב החסמים בוטלו, ובכל זאת העסקים לא מחזירים עובדים. נהוג לחשוב על סקטורים ששנפגעו שהם לא היי-טק, אבל אנחנו בהחלט רואים את זה גם שם.  

״בהיי-טק אנחנו רואים תופעה של עובדים שלא חוזרים מחל״ת. הפגיעה היא אמנם לא ישירה מהקורונה, אלא הלך הרוח הוא של עבודה בתוכניות עבודה פסימיות. במצב כזה משהים פרויקטים כשחלק מהעובדים מתניידים לפרויקטים אחרים וחלק לא חוזרים לעבודה. זה חוצה תעשיות.

״בביטוח אנחנו שומעים שצומצמו היקפי העבודה והוציאו עובדים לחל״ת. הקורונה הייתה טריגר לתהליכי התייעלות. הנמכת התחזיות קדימה פוגעת בתוכניות העבודה של הפירמות שאומרות - עם ההכנסות אי אפשר להתמודד, אז בואו נתמודד עם ההוצאות. עסקים בכל התחומים לא מחזירים עובדים מחל"ת וזה מעיב על כל הכלכלה".