"אתם חייבים להיות מסוגלים לעקוב אחר תנועת הכסף בשביל להבין את השווקים הפיננסיים"

לכל המשקיעים בעולם ברור שהשווקים הפיננסים משתנים מאוד בחודשים האחרונים - יותר מעורבות של ממשלות ויותר מעורבות של בנקים מרכזיים. האם ניתן לנתח היום מניה ספציפית בשווקים מבלי להתייחס למדיניות של הבנק המרכזי באותה מדינה? כמובן שלא. אמש ערך בוב פרינס, מנהל ההשקעות הראשי בקרן הגידור ברידג'ווטר, את אחד מראיונות המאקרו המעניינים של התקופה האחרונה לרשת החדשות בלומברג.

פרינס נגע כמעט בכל הנושאים בנמצאים במוקד: מה המשמעות של צעדי הפד'? האם הקפיטליזם בארה"ב נעלם? עבור המשקיעים מדובר בראיון שניתן ללמוד ממנו לא מעט.

הראיון מתחיל בהתייחסות לראיון הקודם שערך פרינס, לפני כ-6 חודשים במהלך הכנס השנתי בדאבוס. בזמנו טען פרינס היא לדעתו ה"הסייקל הכלכלי, כפי שאנחנו מכירים אותו נגמר". אם זה נשמע מוכר, נזכיר כי הסברנו השבוע בביזפורטל שכל מי שמעורב במערכת הבנקאית בארה"ב הכין את עצמו למיתון ב-2020, אם או בלי הקורונה (לכתבה המלאה). 

"אני חושב שאף אחד מאיתנו לא חשב על הווירוס" טוען פרינס אך הוסיף כי בזמנו הוא העריך כי שינוי שלב במדיניות המוניטרית צריך להתרחש, אכן נכנסנו לשינוי. 

<

פרינס הוסיף כי: "יש לנו קריסה ברווחים בעולם בגלל המגיפה, כאשר במקביל הריבית היא 0. זהו מצב שונה מאוד מסייקל כלכלי רגיל בגלל שבסייקל כלכלי רגיל אנחנו רואים התכווצות של האשראי שנובעת ממדיניות מוניטרית הדוקה מצד הבנק המרכזי. כאשר זה קורה, הפתרון הוא הורדת ריבית והרחבה מוניטרית שגורמת מאוחר יותר להתרחבות כלכלית. מה שקורה כרגע הוא שאנחנו רואים קריסה ברווחי בגלל שאנשים דואגים לבריאות  שלהם, הפרטים נשארים בביתהם ומייצרים פחות, מה שגורם לירידה נוספת ברווחים.  למעשה, מה שאנחנו רואים כרגע הוא שבניגוד לסייקל כלכלי רגיל, שבו ההכנסות והרווחים נופלים אחרונים, היום הם הראשונים לקרוס". 

"בעוד שבסייקל כלכלי רגיל ניתן להוריד את הריבית, כרגע הריבית היא אפס, נתון שמקשה לעורר את הכלכלה. הפיתרון לכל הבעיה הזו היא "מעבר למדיניות מוניטרית שלב 3". השלב הראשון הוא של המדיניות המוניטרית היה שימוש בכלי הריבית, שנגמר ברגע שהגענו לריבית אפסית. השלב השני הוא השימוש בתוכניות הרכישה (QE) - התקופה שלאחר 2008 עד כה. השלב השלישי שאנחנו נכנסים אליו הוא שילוב של מדיניות מוניטרית ומדיניות פיסקלית. המאפיין העיקרי שלה הוא התמריצים הפיסקליים, כאשר אתה יכול לשלוט על הזרקת ההון לחלקים בכלכלה, כאשר במקביל המדיניות המוניטרית תומכת במדיניות זו ע"י רכישת אג"חים". 

השאלה הגדולה ביותר כרגע לטענתו של פרינס היא האיזון בין הירידה בהכנסות וברווחים בעקבות נגיף הקורונה לבין ההתרחבות המוניטרית שמתבצעת ע"י הבנק. כרגע, הצעדים שננקטו ע"י הבנקים המרכזיים מספיקים לתקופה של 3-4 חודשים מאפריל. במקביל, נראה כי הווירוס צפוי ללוות אותה בתקופה של יותר משנה - נתונים שמאותתים על פער, שצריך למלא אותו בכל תקופה (זו הסיבה שטראמפ מתחיל לדבר על תוכנית תמריצים חדשה בחודש הבא?). 

עוד טוען פרינס כי מצבה של ארה"ב הוא טוב יותר מרוב מדינות העולם, בגלל העובדה כי הדולר הוא מטבע רזרבה. השווקים המתעוררים לדוגמה, לא יכולים "למלא את הפער" בכל פעם מחדש. 

פרינס טוען כי צריך להתמקד כעת בנכסים שיגנו מפני אינפלציה (REFLATION) - זהב, אג"ח צמוד מדד וכו'. פרינס מסביר גם מדוע אחזקה במזומנים היא לא כל כך השקעה חכמה בתקופה הנוכחית. 

בנוגע לשאלה האם גם לאחר האירועים בחודשים האחרונים, האם הכלכלה האמריקנית עדיין נחשבת כ"קפיטליזם" וכ"שוק חופשי", לפרינס יש תשובה מעניינת:  "השלב ה-3 של המדיניות המוניטרית דוחף את הממשלה להיות במרכז של השליטה על תנועות ההון בכלכלה. בקפיטליזם כמו שאנחנו מכירים עד כה, הממשלה לוקחת צעד אחורה והחוסכים מבצעים השקעות בהתאם לסיכונים ולרצונות שלהם, וכך הם שולטים על חלוקת ההון. זו מערכת טובה, אך היא יוצרת לא מעט בעיות. כעת אנחנו רואים את הממשלות מעורבות משמעותית בהחלטות לאן הכסף יזרום ואנחנו יכולים לקרוא לזה "State capitalism"'. זה לא אומר שהקפיטליזם לא קיים". נשמע מוזר? לא רק לכם. 

ומה ההצעה שלו למשקיעים?

"אתם חייבים להיות מסוגלים לעקוב לאן הכסף הולך. העולם של ריביות, כאשר מנסים להעריך את רמת הרגישות של חלקים בכלכלה לריבית - נעלם. כרגע, יותר חשוב להבין מאיפה הכסף הגיע ולאן הוא הולך. כמה כסף נשאר בתוך המדינה, כמה יוצא לחו"ל. איזה סקטורים וחברות מקבלות את ההון ואיזה חברות לא". 

הראיון המלא שערך אמש בוב פרינס לרשת החדשות בלומברג - הקשבה חובה