"זו תקופה מסוכנת מאוד; מי שלא מגדר זנבות, שלא יהיה בשוק ההון"

בין מגפת הקורונה, מלחמת הסחר, זעזועים חוזרים בשווקי הנפט, הבחירות הממשמשות בארצות הברית, נחיל ארבה היסטורי באפריקה ובאסיה, עימות שמבשיל בין הודו לסין ועוד לא מעט אירועים שמתרחשים כל העת, אומרים לכולנו דבר אחד ברור – מעבר לעובדה שזו אחת מהתקופות המוזרות בהיסטוריה המודרנית, זו תקופה מלאה סיכונים, שאיש אינו יודע מהיכן יצוצו וכיצד יקרמו עור וגידים.

מה שזה אומר עבור כל משקיע בשווקים, זה ששום דבר לא ודאי היום ולכן צריך להיזהר. בתוך חצי שנה הפכה הקורונה ממחלה בשווקים של ווהאן לתופעה עולמית עם למעלה מ-10 מיליון נדבקים ידועים ו-500,000 מתים – כשהזרוע כמובן עוד נטויה – ושוב, אלה רק המספרים הידועים. מדובר בברבור שחור. ברבור שלכולם ברור שיש לו השלכה גדולה על הכלכלה בשטח, אבל כולם גם יודעים שהזיקה בין השטח לבין הבורסות התנתקה בגלל הרים של כספים שהבנקים המרכזיים מזרימים לבורסות ולכלכלה, וגם - כולם מבינים שאחרי המבול, נחזור לצמיחה. ואם כך - למה לצאת מהשוק - בטווח הארוך יהיה טוב. זו הנחה, בטח לא עובדה, אבל ההנחה הזו שמחלחלת אצל המונים גורמת לכך שהמדדים בארה"ב חזקים מאוד וכבר שברו שיאים אחרי משבר הקורונה. בארץ, המדדים חלשים אבל זה בגלל סיבות מעין טכניות של תמהיל גדול של מניות נדל"ן ופיננסים (הרחבה כאן).

ברבור שחור - מה זה?
בפשטות, המושג 'ברבור שחור' מתייחס לאירוע בלתי צפוי בעל אפקט הרסני על הכלכלה ושמורכב משלושה פרמטרים מרכזיים. הראשון, הברבורים השחורים הם לא צפויים ונמצאים מחוץ לטווח של הציפיות הרגילות שלנו. השני, האימפקט של אירועים אלה הם רחבים וקיצוניים. השלישי, זה העובדה שניתן להסביר את הברבור השחור רק בדיעבד.

בשל כך, ברבור שחור בלתי ניתן לחיזוי על בסיס הידע הקיים. הברבור יכול להגיע במיני צורות, ממתקפת טרור, טכנולוגיה או אסון טבעי כמו התפרצות הר געש. המודעות לקיומם של הברבורים השחורים, מעודד חברות – כלכליות וישויות מדינתיות – לגדר עצמן מנזקים פוטנציאליים עתידיים.

ברבור שחור וגידור זנבות
הכלכלן המוערך נאסים ניקולאס טאלב, מי שהגה את המושג בספרו "ברבור שחור: האימפקט של הבלתי סביר", אומר כי לדעתו, בתקופה כזו של חוסר ודאות, מי שלא מגדר זנבות סיכונים בפורטפוליו צריך להתרחק משוק ההון.

טאלב הוא מומחה לסיכוני זנבות. הוא בנה קריירה מהם. סיכוני זנבות על פי הגדרה, הם "סיכונים בעלי הסתברות נמוכה מאוד להתרחשות, שעלולים להשפיע על רווחיות הפורטפוליו". אמנם נהוג לחשוב שאירועים כאלה הם נדירים, אבל הם לא כאלה נדירים. מאחר ויש הרבה סיכוני זנבות, אי אפשר לדעת מתי אחד יקרום עור וגידים ויהווה סיכון פוטנציאלי לרווחים.

זנבות סיכון מתייחסים לאפשרות שהשקעה יכולה לנוע ב-3 סטיות תקן מהנורמה המקובלת שעליה בונים אנליזות בשוק ההון. אסטרטגיות מסורתיות יותר לפורטפוליו, הולכות לפי קו מנחה שההחזרים של השוק הולכים לפי קו הפצה נורמלי. הקונספט של סיכוני זנבות אומר שהפצת ההחזרים היא לא נורמלית, אלא מוטה, ושיש לה גם זנבות שמנים. אותם זנבות מהווים אינדיקטור להיתכנות של סטיית תקן ופגיעה אפשרית ברווחים.

"אנחנו מדפיסים כסף כאילו אין מחר", אמר טאלב בראיון ל-CNBC, בהתייחסות להזרמות הכספים של הפד' לשווקים מאז פרוץ המגפה. "אבל גם אם הקורונה תדעך, אי אפשר לדעת איך יגיבו אנשים וזה הולך להשפיע על המון תעשיות ושווקים", הוסיף.

מרבית קרנות הגידור מרוויחות מזנבות סיכון והציגו רווחיות מרשימה גם בתקופת הקורונה. לדוגמא, קרן Cboe Eurekahedge, השיגה מתחילת השנה 48% תשואה, לעומת ירידה של קרוב ל-12% בדאו ג'ונס. קרן יוניברסה, שגם היא עוסקת בגידור זנבות, מציגה תשואה של 4,000% ברבעון החולף. טאלב, אגב, הוא יועץ של יוניברסה.

עם זאת, לפי ממצאים של הוול סטריט ג'ורנל, עדיף להגן על הפורטפוליו מפני הסיכונים, מאשר לנסות ולתזמן את התממשותם. קרנות השקעה שסיכנו סכומים גדולים בניסיון לתזמן ירידות חדות בשווקים, נוטות להשיג תשואות חסר ביחס לקרנות שמגדרות זנבות, זאת בעיקר משום שגם במקרה של הצלחה בתזמון הירידות, הנטייה היתה לא לחזור בזמן בשביל ליהנות מהתיקון החד שהגיע.