בית משפט, חקירה
צילום: Bill Oxford,Unsplash

שוחד עובדי ציבור זרים - למה זה קורה והאם זה משתלם?

מה זה שוחד, למה חברות משחדות, ולמה נגמרו ימי החסד של רשויות האכיפה? שוחד עובד ציבור עלול להביא לסנקציות פליליות ונזק כבד למוניטין 
אסף גל | (1)
נושאים בכתבה אינטר שוחד

בעת האחרונה, אנו עדים לריבוי פרשיות שוחד עובדי ציבור זרים. האחרונה שבהן היא חשד השוחד בחברת פרוטרום לפיה בכירים בחברה היו מעורבים בתשלומי שוחד לפקידי מכס זרים ומתן עמלות אסורות למשווקים ברוסיה ואוקראינה. פרשה זו מצטרפת לחלק ממגמה הולכת וגוברת של הידוק האכיפה של רשויות החוק בישראל ובעולם נגד שחיתות ומתן שוחד לעובדי ציבור זרים וממחישה לנו עד כמה סוגית שוחד עובדי ציבור זרים והצורך בהקמת מערך ציות אפקטיבי למניעת שוחד ושחיתות רלוונטיים לכל חברה בעלת פעילות גלובלית.

ובמה דברים אמורים? נהוג לחשוב על שוחד במובן הקלאסי של קידום עסקה גדולה באמצעות תשלומי שוחד גדולים לגורמי ממשל בכירים, כמו במקרה של חברת ייצור המטוסים "איירבוס" שנקנסה ב-4 מיליארד דולר לאחר חקירה של האשמות בגין שוחד ושחיתות שהתנהלה בארה"ב, צרפת ובריטניה. עם זאת, ההגדרה של פקיד ממשלתי זר הינה רחבה ביותר וכוללת, בין היתר, גם פקידי מכס (כפי שקורה בעניין פרוטרום) והאיסור על מתן תשלומים אסורים חל על כל סכום כסף, אפילו סכום זעום, והן על טובת הנאה.

כך למעשה, כל חברה שמייצאת לחו"ל יכולה למצוא את עצמה חשופה לאישום בגין שוחד עובד ציבור זר במקרה לדוגמא שאחד מעובדיה שילם 100 דולר לפקיד מכס זוטר במדינה זרה, למשל לצורך זירוז שחרור סחורה ממכס או קבלת היתר כלשהו שבסמכותו. 

יש להניח כי ההחמרה במצב העסקי של חברות בשל וירוס הקורונה תביא להגברת התחרות העסקית והדבר אף עשוי לפגום בשיקול הדעת של עובדי ארגונים ולהביא לנכונותם לעבור על החוק באמצעות מתן תשלומי שוחד אסורים לפקידי ציבור זרים, במטרה לקדם אינטרסים עסקיים. מצב דברים זה, מחייב הגברת ערנות והידוק הפיקוח והבקרה של הקברניטים בארגונים השונים לצורך מניעה של מקרים כדוגמת אלה.

השלב הראשון בקיום פיקוח ובקרה הוא הקמה של מערך ציות ומינוי קצין ציות שיבצע ראשית הערכה לגבי הסיכון הספציפי של הארגון, יסייע באימוץ נהלים והטמעה של תכנית ציות המותאמת למידותיו של הארגון ויבצע פיקוח ובקרה אפקטיבית לצורך הבטחת ביצועם התקין. יצוין, כי טוב יעשה הארגון אם יקדים לאמץ תכנית ציות ונהלים ויקיים פיקוח ובקרה למניעת שוחד ושחיתות, מוקדם ככל האפשר, שכן בית המשפט כבר עמד על כך כי, ככלל, יהיה מקום להתחשב בתכניות ציות רק אם נעשו ביזמת החברה קודם לחקירתה או העמדתה לדין.

לסיכום, על כל חברה עם פעילות בינלאומית להפנים – נגמרו ימי החסד של רשויות האכיפה. שוחד עובד ציבור, בכל סכום שהוא, עלול להביא על החברה ומנהליה סנקציות פליליות ונזק כבד למוניטין שממנו הדרך חזרה לא תהיה פשוטה.

עו"ד אסף גל, מומחה בתחום הציות וראש מחלקת הציות בפאהן קנה ניהול בקרה Grant Thornton Israel

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    YL 09/07/2020 12:57
    הגב לתגובה זו
    ישראל ו אפריקה ....ממש אן הבדל לדעתי נעשה עוול קשה ל שרי הריסון שיהי ברור מכירות נשק בכל העולם חובה לשלם להזכירכם תשלום ישראלי להודו בעבר