"המדינה צריכה לעשות מהלכים אדירים של דיגיטציה, תשתיות תחבורה, דיור - זאת הזדמנות לשפר את הפריון וליצור התייעלות כלכלית"

מגפת הקורונה, ״הברבור השחור״ של העת החדשה, משפיעה על כולנו. המגפה הבריאותית הפכה במהרה למשבר כלכלי. אי הוודאות גדולה והממשלות בעולם החלו בתמיכה חסרת תקדים בשווקים הפיננסים ובאופן ישיר לציבור. עם זאת, התחושה הציבורית אצלנו היא של אי וודאות גדולה ומצב כלכלי שרק מחמיר, למרות התמיכה הממשלתית (שאפשר להתווכח על גובהה). איך בעצם משפיעה אי הוודאות עלינו - כצרכנים? שאלנו את פרופ' צביקה אקשטיין,  דיקן בית הספר ״טיומקיןֿ״ לכלכלה, וראש מכון אהרון במכרז הבינתחומי."ברגע שגדלה האי ודאות, זה בעצם מגדיל את הערך של ההווה על חשבון העתיד ולכן הצרכן מקטין את התצרוכת", אומר אקשטיין ומוסיף - "״על נושא אי ודאות נכתבו המון מחקרים. יש את האי ודאות הקלאסית שהיא לטווח הקצר, ויש את 'האי ודאות החדשה'. האי ודאות החדשה משיפעה גם על הטווח הקצר וגם על הטווח הארוך, ולכן יש אפקט ענק על כל הפעילות הכלכלית. ברגע שגדלה האי ודאות, זה כאמור מקטין צריכה. לעומת זאת האנשים אוגרים מלאים של מוצרים בסיסיים, ועל כן הפגיעה העיקרית היא במוצרים בעלי ״גמישות״ גבוהה כפי שמכונה בשפה המקצועית. כלומר מוצרים שמושפעים מאד משינויים במחיר כמו תיירות, פנאי ומותרות.

"לצד זה גם מוצרים ארוכי טווח נפגעים כמו דיור ורכישת רכב, ובניהם השקעות, כאשר למשקיע אין יכולת לאמוד את התשואה על ההשקעה הוא מקטין את צריכת ההשקעה. בזעזוע כמו הקורונה גדלה האי ודאות בתחומים מסוימים ובתחום אחר, להפך, קטנה האי ודאות. שימושים טכנולוגיים עולים ועל כן אנו רואים השקעה מסיבית בחברות אלו, לעומתם גופים פיננסים המושפעים יותר מהפעילות המאקרו כלכלית נמצאים במצב הרבה יותר קשה, ולכן בסה״כ הכללי יש פחות השקעות וצריכה ולכן התוצר יורד.

"המרכיב השני הוא אי הודאות בצד ההיצע. המדיניות הציבורית סוגרת פעילות כלכלית בצורה מחייבת, מה שמכניס גם את החברות והעצמאים לאי ודאות כפולה. למשבר הזה יש אימפקט על המשק ועל העולם, הוא משבר כלכלי עולמי החמור ביותר בעת החדשה״

האם מגפת ״הקורונה״ דומה למקרים בעבר? כיצד משברים אלו השפיעו על הכלכלה או על הבורסה?
״המתחרה למגפת הקורונה, מבחינת האימפקט העולמי שלו, היא מלחמת העולם השנייה. כמו הקורונה, גם בתקופה זו אף אחד לא ידע מתי ואיך זה ייגמר. למרות שאין לנו את כל הנתונים אנחנו עדיין יכולים להגיד שזה היה משבר כלכלי ענק לצד תמותה גדולה עוד יותר.

"הקורונה באה מיד אחריה, כמשבר הכלכלי הגדול ביותר בעת החדשה, אך יש לזכור שאנו חיים בעולם אחר לגמרי. מבחינה כלכלית, הבורסה במלחמת העולם השנייה הייתה במצב הרבה יותר חמור, הבורסה של היום במצב טוב. 

"מה שקורה בעולם בתקופה המודרנית זה שהבנקים המרכזיים פועלים בצורה אגרסיבית, הרבה יותר מאשר במלחמת העולם השנייה. הם פועלים במדיניות שלעולם לא ננקטה  ובסדרי גודל שלא ראינו. במלחמת העולם השנייה היו מדפיסים כסף כנגד ערכו של הזהב, לאחר כל כך הרבה שנים הבנו שלא צריך את 'בסיס הזהב', אפשר להדפיס כסף ללא עלות.

"מצב שכזה משנה את כל השווקים הפיננסים, התשואה על נכסים בטוחים הפכה לתשואה אפסית ואף שלילית, כלומר ברוב המדינות 'ריבית חסרת הסיכון' היא אפס. גם היקף ההשקעות השתנה, כ-60% מכספי ההשקעות בשווקים הפיננסים הם בידי המוסדיים או קרנות גדולות של אנשים פרטיים. השקעה בגופים אלו מאפשרת לקבל תשואה ביחס למקומות אחרים, לכן זה שוק פיננסי הרבה יותר יעיל ומתקדם. אי אפשר להשוות את מלחמת העולם השנייה מבחינה כלכלית, לכן אנחנו רואים תוצאות שונות מהעבר״.

על נושא ״ההרחבה הכמותית״ (QE) דובר רבות במהלך התקופה, מה הם היתרונות והחסרונות של הדפסת כסף בכאלו ממדים? מתי זה ייעצר?
״הדפסת כסף בעולם נמצאת בידי הבנקים המרכזיים, ואלו עובדים לפי יעדי אינפלציה. משבר שלעצמו יוצר מצב של 'דפלציה', ואחד הדרכים להתמודד מול משבר היא מניעת הדפלציה. הדפסת כסף גורמת לעליית הערך של נכסים פיננסיים, שומרת על רמה גבוה של ביקושים, ולכן יוצרת אינפלציה.

"אנשים מצפים שתוך שנה מהיום תחזור במעט האינפלציה, כשהיא תגיע אל מעל ל-2% אנחנו נראה את הבנקים המרכזיים מפסיקים לאט לאט את הפעילות המוניטרית. ב-2008 למשל, ראינו גם את הבנקים המרכזיים מדפיסים כסף, וכשהאינפלציה עלתה מעל ל-2% בשנת 2015, הם הפסיקו את ההרחבה הכמותית והחלו לעלות ריבית בהדרגה. כשאתה לוקח בחשבון, שגם אחרי הדפסת כסף אתה יוצר אינפלציה של אחוז עד אחוז וחצי בטווח של 10 שנים קדימה, השוק רואה את זה כריבית ריאלית שלילית על השקעות בטוחות, אז הוא רץ אל עבר השקעות בעלות פוטנציאל צמיחה בתקופה שלאחר הקורונה. המשקיעים והחברות רואים שהממשלה תומכת בשווקים ומעריכים שהפגיעה הכלכלית תהיה נמוכה יותר, ולכן למרות שיש לנו משבר ענק, בתוכו יש לנו פערים גדולים בין חברות ובין סקטורים שונים. השוק הדיגיטלי למשל כמעט ולא נפגע, ולהפך צמח מן המשבר וכנראה שאחריו. ערכם של חברות הטכנולוגיה שהם בחזית הפיתוח עולה בצורה משמעותית״.

כיצד מהפכת הטכנולוגיה משפיעה על האינפלציה ?
״שיפורים טכנולוגיים מורידים מחירים ריאליים של מוצרים בכך שהם מוזילים את עלויות הייצור וההובלה מהיצרן לצרכן. בתהליך כזה שיש בו התייעלות כלכלית, מחירי המוצרים יורדים. אך זה קורה למשך תקופה מסוימת של כמה שנים. באופן כללי צמיחה שמקורה בשיפורים טכנולוגיים מורידה את האינפלציה. שיפורים טכנולוגיים וצמיחה מהירה, מפחיתים את הלחץ על האינפלציה. אז כשאתה מדפיס כסף המחירים עולים, אבל פחות ללא השיפורים הטכנולוגיים.

"מצד שני יש את הנושא של מדידת מחירים ושמירת האיכות של המוצרים הנבדקים. כשאנו בודקים את האינפלציה אנו לא מנטרלים את איכות המוצר, כלומר שהאינפלציה שאתה מודד היא הרבה יותר גדולה מהאינפלציה במציאות. למה הכוונה? דוגמא פרקטית להבנת הנושא, כאשר אתה רוכש אייפון חדש ב-4500 שקל, האינפלציה נמדדת אל מול האייפון הישן שלך שנרכש ב-4000 שקל, כלומר עליית מחירים. האייפון החדש הוא איכותי יותר ומדידת האינפלציה לא לוקחת זאת בחשבון. כעת המחיר של האייפון הישן הוא אפסי, כלומר בהשוואה לאותה רמת איכות הייתה דיפלציה מ-4000 שקל ל-0 שקל ולא האינפלציה הגבוהה שנמדדה.

כיצד משקיעים צריכים לתמחר נכסים כיום?
״אם אתה מסתכל על הנכסים יש פה סיכון מאד גדול ובהתאמה פרמיית הסיכון מאד גדולה. כלומר המשקיע דורש פרמיה ביחס לריבית הבסיס שהיא גבוהה יותר מבעבר. הנקודה היא שריבית הבסיס מאד נמוכה, ולכן האיזון ביניהם הוא - פרמיה גבוהה יותר על סיכון אך נמוכה יותר באופן כללי.  מצד שני יש הבדל מאד גדול בין הענפים השונים, בענף הטכנולוגיה רמת הסיכון ירדה, המעבר לצריכה מקוונת, והכניסה אל תחומים חדשים פותחת הרבה דלתות אל חברות אלו ועל כן התשואה שלהם גדולה עוד יותר מבעבר. לעומתם בענף הבנקאות או בענף הנדל״ן רמת הסיכון עלתה ורמת מחירי המניות ירדה.

"המשוואה של פרמיה מול סיכון נשמרת. על המשקיע לנתח את הסביבה המאקרו כלכלית ולקרוא את הסיכונים של כל סקטור״

בתקופה זו, מהי השפעת הממשלה וכיצד עליה לפעול ?
״הממשלה היא שחקן מרכזי בהתמודדות הכלכלית מול המשבר. הדבר הראשון שעליה להעניק - רשת ביטחון לאזרחי המדינה. רשת הביטחון צריכה להיות מינימלית, כזאת שתגרום לאנשים לא להתאהב בה. שהציבור ירצה להיכנס למעגל העבודה. למעשה רשת הביטחון מחולקת לקבוצה השכירים בדמות של דמי אבטלה, ולקבוצת העצמאים במיוחד לעצמאים קטנים בתמיכה כלכלית. יש ויכוחים מאד גדולים בספרות הכלכלית על הנושא של תמיכה כלכלית, ולכן היא לא חד משמעית, באופן עקרוני אתה לא רוצה לתת מעניקים ומעדיף לתת הלוואות שיחזרו בעתיד.

"בגלל שהאי ודאות כל כך גדולה הממשלה צריכה לתת ערבות להלוואות. במדינות מסוימת היא 100% אך בישראל נמוכה בהרבה. כמו כן הממשלה צריכה לתת תוכנית כלכלית מפורטת שתקטין את האי ודאות אצל העצמאים. לצד רשת הביטחון המדינה צריכה להשקיע בתוכנית תעסוקה. כל אותם מובטלים צריכים להתחיל לחפש עבודה בשוק החדש ועל המדינה לתמוך בזה באופן מיידי. מרכיב מאד מרכזי בתוכנית התעסוקה צריך להתייחס להכשרה, השקעה בהון האנושי. מרבית המובטלים הם בעלי הכנסה נמוכה, עם חוסרים מאד גדולים ויכולת חלשה בשוק העבודה, בין אם זה בחברה הערבית, החרדית וגם אצל כלל האוכלוסייה. על המדינה להשקיע כספים על מנת להכשיר אותם לעבודה בעת החדשה.

"לצד זה המדינה צריכה לעשות מהלכים אדירים של דיגיטציה, תשתיות תחבורה, דיור, יש הרבה מאד דברים שאנו נמצאים בהם בחסר וזוהי ההזדמנות של הממשלה ליצור התייעלות כלכלית, והשקעות שמתמקדות בפריון ובתעסוקה. בעולם של ריבית ראלית שלילית, העלות של המדינה לאותם דברים היא נמוכה, ולכן השקעה באזרח תעזור לנו לצאת מהמשבר בצורה חזקה הרבה יותר" 

לדברים שאתה מתאר יש עלויות, כיצד זה ישפיע על העתיד הכלכלי?
״מדינת ישראל החלה את המשבר עם יחס חוב תוצר של 61%, כל התוכנית הכלכלית כשלעצמה מחולקת למתן מענקים וחלוקת הלוואות. החלק העיקרי של חלוקת ההלוואות מומש כמעט ובמלואו אך מדינת ישראל היא בעלת ערבויות נמוכות באופן יחסי ולכן אנו מעריכים שזה ישפיע על התקציב הממשלתי בכ-10% מהיקף ההלוואות כלומר בהיקף של 3% מהתוצר. גם אם יישמו את כל התוכנית הכלכלית במלואה נגיע ליחס חוב תוצר של 75% עד תום השנה, ומעל ל-80% עד תום 2022. ללא ספק שתידרש העלאת מיסוי בעיקר של מע״מ, אבל השאלה היא איך עושים זאת. הממשלה צריכה לצאת לדרך של התייעלות כלכלית, יש לנו חוסר גדול בתשתיות תחבורה וזה ידרוש תקציב נוסף, ולכן אתה חייב לייעל את כלל המשק על ידי הכשרת האוכלוסייה הלא מלומדת לשוק של העתיד.

"עם זאת עלינו להוריד את הבירוקרטיה העודפת. משך הזמן לקבלת רישיון עסק, כניסה של תחרות ועוד המון המלצות. מערכת המס כפי שציינתי צפויה להשתנות, אך בידי המדינה להחליט על מי ייפול נטל המס. לדוגמא מערכת המס העירונית שדורשת ארנונה גבוהה לעסקים לעומת ארנונה נמוכה למגורים. הארנונה למגורים בישובים עשירים נמוכה משמעותית. זה עיוות בלתי רגיל שלא קיים בשום מקום בעולם, ולכן עלינו להתאים את הארנונה לשווי הנכס ובהתאם להוריד את הארנונה מהעסקים הקטנים. כמו כן הריביות יישארו נמוכות בשנים הקרובות, והמע״מ ככל הנראה יעלה, לכן על המדינה לנצל את נכסיה. עליה לעלות את המסים על קרקעות הנמצאות בידיה ולמכור אותה בשוק החופשי במקום לחלק את התוכנית למשתכן שהיא חסרת האחריות. בצורה זו היא תוכל לממן את ההשקעה בתשתיות.

"אם נתנהג בצורה לא יעילה ומבולגנת כפי שהתנהגנו עד כה נחזור לאותה כלכלה עם פערים גדולים של אי שווין הולך וגדל, אם נשקיע באוכלוסייה האי שוויון ייצטמצם״.