47% חוששים שלא יעמדו בהתחייבויות – וזה כנראה יחמיר

כשאתה בעין הסערה, אין לדעת את היקף הפגיעה. לא באמת. בכל מקרה, אי אפשר לדעת מתי יבוא עוד גל גדול. אבל זה לא מזיק לקבל מידע, תמונת מצב, אם תרצו, כדי להבין מה עומק ההשפעות המיידיות. את העתידיות נגלה לכשיגיעו. בינתיים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מנסה לצייר לנו תמונת מצב.

בכל פרמטר רלוונטי הביטחון שלנו התדרדר. ברמת הפרט, המשפחה, העבודה וכן גם במצב הגיאופוליטי, קל זה לא הולך להיות. גם מי שחושב שברגע שיימצא חיסון למגפה הכול ישוב בן לילה לקדמותו, מתבדה לצערי. את הצלקות, אלה שכבר נעשו, אלה שעדיין פצעים מדממים ויהפכו לצלקות ואת אלה שאנחנו עתידים לגלות, לא יימחו עם החיסון הגואל. לדור האינסטנט קשה להבין תהליכים.

נקודת אור אחת שמציינים בלמ"ס, בראש כל העמודות, זה שעל אף המצב, העלייה היהודית לישראל לא מתה. בחודשים ינואר-מאי 2020 הגיעו לארץ 7,369 עולים, לעומת 12,645 עולים בתקופה המקבילה ב-2019, ירידה של 41.7%. אבל כרגע, באמת, למי אכפת? בינתיים ליהודים שפה אנחנו מתקשים לדאוג.

סקטור התיירות והמלונאות במילה אחת: עצוב
כמות הטסים לחו"ל מעידה כמובן על המשבר בסקטור התעופה, שכולו מתקיים כעת בעיקר על משלוחים. בחודש מרץ נרשמו כ-100 אלף יציאות של ישראלים לחו"ל, באפריל יצאו רק 3 אלף, במאי כ-8,300 יציאות וביוני נרשמו 16 אלף יציאות לחו"ל.

בחודשים מרץ-יוני נרשמו 128 אלף יציאות לחו"ל, לעומת כ-2.8 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. ירידה של 99.5%. לא פחות מדכא זה מספר כניסות התיירים, מבקרי היום ונוסעים בשיוט. במרץ-יוני 2020 היו כ-96 אלף כניסות מבקרים, לעומת 1.7 מיליון אשתקד. 

באפריל 2020, ב-92% ממלונות התיירות לא נרשמה פעילות תיירותית. התפוסה הממוצעת של כל מלונות התיירות הסתכמה באחוז אחד, לעומת 71% באפריל 2019. במאי 2020, לקראת חג השבועות, ב-14% מהמלונות נרשמה פעילות תיירותית ותפוסת החדרים בהם הייתה 12%. התפוסה הממוצעת של כל מלונות התיירות הסתכמה ב-2.5%, לעומת 74% במאי 2019.

נכון לסוף חודש מאי 2020 מספר הנפטרים מתחילת 2020 היה דומה לזה שבשנים קודמות. בחודשים ינואר-מרץ 2020 התמותה הייתה נמוכה יותר לעומת השנים האחרונות, ובחודשים אפריל ומאי היא הייתה מעט גבוהה יותר, ובמיוחד בגיל 70 ומעלה. עם זאת, כיוון שהאוכלוסייה גדלה ומספר הנפטרים דומה, שיעור הנפטרים אינו גבוה יותר.

שיעור התעסוקה – הנתונים לא מסתדרים
שיעור התעסוקה בכלל בני ה-15 ומעלה עמד על 57%, או 97% מסך כוח העבודה שדגדג את ה-4 מיליון מועסקים. מספר המועסקים עמד על 2.27 מיליון בני אדם, כאשר 1.7 מיליון היו בחל"ת. באפריל מספר האנשים שהועסקו כרגיל עמד על 35%, או כ-1.39 מיליון בני אדם. 2.5 מיליון היו בחופשה או נעדרו מעבודתם, כשמתוכם מציינים בלמ"ס כי רק 1.5 מיליון בני אדם היו בחופשה הקשורה לקורונה. מיליון אחרים היו בחופשת מחלה?

במאי אגב, 2.4 מיליון עובדים חזרו לעבוד כרגיל (62%), כשהיתר היו עדיין בחל"ת או היעדרות זמנית. מתוך אותם 1.5 מיליון, רק 950 אלף בסיבות הקשורות מקורונה. איפה כל יתר החצי מיליון. אגב כמות הבלתי מועסקים עלתה מרמה של 3.1%, או 126 מובטלים במרץ ל-160 אלף (4%) במאי.

עוד עולה מ-6 סקרים שערכו בלמ"ס, מרבית הסקטורים החזירו למעלה מ-80% מכוח האדם לעבודה, אך מרביתם צמצמו בכוח האדם. מה שממש לא מסתדר עם הנתונים שבלמ"ס מציגים. למשל בענף התעשיה, 83% מהעובדים שבו לעבוד בחברה, 3% עובדים מהבית ו-6% בחל"ת. איפה 7% האחרים? כנראה שכבר לא שם. וזה נכון גם לסקטור הבינוי והקמעונאי והשירותים וגם ההייטק. אז איך כרגע % האבטלה עדיין כל כך נמוך?

בסוף, מה שחשוב הוא שקרוב ל-47% מהנשאלים בסקר אמרו שהם חוששים שלא יצליחו לעמוד בהתחייבויות שלהם. 18% צופים שמצבם יחמיר. במאי, אחרי הסגר, למעלה מ-33% אמרו שהמצב הגביר את אצלהם את הלחצים והחרדות. המצב גובה תעצומות נפש אדירות מהציבור והלחץ הזה לא צפוי לרדת בקרוב.