איך ייראה שוק התקשורת בשנים הקרובות?

כל השחקניות המעורבות בשוק התקשורת, פרט ל בזק -2.71% בזק 520 -2.71% בסיס:534.5 פתיחה:526 גבוה:533 נמוך:516.6 תמורה:36,559,728 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: השולטת בשוק ביד רמה – אבל סובלת מחוליים של מונופול – נמצאות בסוג של מלכוד. מצד אחד, הזיכרון הציבורי על חזירותן של חברות הסלולר עדיין מהדהד, מצד שני כולם מבינים שאין ברירה אלא להעלות מחירים. הוט איכשהו מצליחה להתנדנד ולמרות שהיא חברה פרטית ואין גישה לדוחותיה הכספיים, נראה שהניסיונות שלה להתחזק, כמו הניסיון שלא הצליח להתמזג עם פרטנר -0.4% פרטנר 1,987 -0.4% בסיס:1,995 פתיחה:1,995 גבוה:2,015 נמוך:1,970 תמורה:7,900,496 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: , מראה שהיא צריכה חיזוק כדי להתמודד עם בזק.

בינתיים, השוק לא מוצא את האיזון שבין השקעה לבין מחיר. זה הגיוני. הרפורמה של כחלון יצרה סוג של מערב פרוע, כשהשולף המהיר הוא זה שמוריד מחיר. אבל מהצד של משרד התקשורת בכלל לא מעניין הרווחיות של החברות. ובצדק. ההיסטוריה מראה שהחלק הארי מהרווחים הולך לדיבידנדים – לא להשקעות. הם בוחנים אספקטים אחרים של הרפורמה, כמו השקיפות. פעם היה צריך דוקטורט כדי לדעת על מה אתה משלם. היום אתה יודע מראש והיכולת של הלקוח לעקוב אחר החשבונות שלו גדלה לאין שיעור. זו מבחינתם הצלחה. 

הדבר היחיד שמעניין את הרגולטור באספקט הזה זו היכולת של החברות לשמר רמת רווחיות שתאפשר להן לשפר את רמת השירות ולהניח תשתיות. זה קו הזהב של המשרד. אם תשאלו אותם, הם יגידו לכם שאם אפשר להגיע לרמת שירות גבוהה לאזרח, מול תמחור סביר ורווחי לחברות. האיזון הזה לכשעצמו ייתר ויחסוך חלק ניכר מפעילויות המשרד בתחום.

התפישה של משרד התקשורת, לטווח הארוך, היא הוליסטית בהרבה מובנים, כשהרעיון הוא שכל צעד הוא נדבך בדרך לשוק תקשורת מאוזן. עם זאת, צריך גם להתחשב בשינויים המהותיים שעוברים על השוק. לדוגמה, העלייה בשימוש בפס הרחב, בשל העלייה הדרמטית בקישוריות מרחוק ובשיחות וידאו מקוונות בתקופת הקורונה. זה משפיע על השוק ועל הצרכים שהחברות צריכות לספק ללקוחותיהן.

אז גם בזה, כחלק מהרוח החדשה שזורמת במשרד בשנה וחצי האחרונות, מנסים במשרד התקשורת להקל על החברות. היום לדוגמה, המנכ"לית החדשה, לירן אבישר בן-חורין, הוציאה הוראה חדשה שתמנע הנחת תשתית כפולה ואף קבעה סטנדרט לבנייה עתידית שתוכל לאכלס בתוכה את התשתיות. המטרה, למנוע בזבוז כספים מיותר על ידי החברות המניחות את התשתיות. 

"השימוש המשותף של חברות התקשורת בתשתית הסיבים האופטיים יפחית עלויות וחסמי פרישה ובכך יגביר את קצב פרישת הסיבים, תוך כדי עידוד התחרות והגדלת סך התועלת המשקית", נכתב בהודעת המשרד.

איך בנויה התחרות בשוק התקשורת?
בישראל, התחרות מחולקת לשני רבדים – תשתית וקמעונאית. כיום יש 3 ספקי תשתית בישראל. בזק, הוט ואנלימיטד הקטנה – שנמצאת בתחום תכנון והנחת סיבים האופטיים. לפי האתר של החברה, היא כבר הגיעה ל-45 ישובים וכ-400 אלף בתי אב חשופים לתשתיות שלה. כלומר התחרות היא עדיין בעיקר בין בזק להוט, אבל יש מקום לשחקנית החדשה, שקרוב לוודאי תנגוס לאט לאט עוד מנתח השוק.

אבל כרגע, הצד השני של המשוואה והוא קשה מאוד לרגולטור, זה הרצון של החברות להניח תשתיות. הגדלת החבילה ללקוח לבדה ולכשעצמה, לא בהכרח מצדיקה את ההשקעה. כרגע, אין מודל עסקי שמצדיק את ההשקעה בדור 5 עבור החברות. כרגע משרד התקשורת עושה פיילוטים, באמצעות מוסדות הקשורים המדינה כמו הנמלים או קמפוסים סגורים, שם מחפשים ביזנס קייסס וניסיונות לעשות proof of concept, כדי להפוך את העניין לכלכלי.

בשוק הקמעונאי, החברות קצת יותר בבעיה. כשמנסים לספק שירותים ללקוחות, צריך להביא בחשבון שהתמודדות היא לא רק מול חברות ישראליות. כל שירות מקוון שהחברות ינסו לתת, גוגל (סימול: GOOG) תעשה יותר טוב. בתחום התוכן והמחיר, נטפליקס (סימול: NFLX), אמזון (סימול: AMZN) ודומותיהן ינצחו בהליכה. אבל את זה הן יצטרכו לפתור בעצמן.

"בבסט קייס שלנו כדי לראות שוק מושלם ב-2025, אנחנו זוכים להצלחה עם הנחת תשתיות לדור 5 וסיבים אופטיים. המטרה היא שכל אזרח בישראל יהיה מחובר באיכות טובה ובמחיר שווה לכל נפש. תהיה גישה לספקים ישראליים וזרים והבעיה תיפתר מעצמה", אמרו גורמים בכירים במשרד התקשורת לביזפורטל. "המודל העסקי של החברות ישתנה לכך שהן יהפכו לצינור, שיהיה איכותי ושווה – בלי פערים בחיבוריות בין האזורים בארץ, שיש לו משמעויות רבות".

אגב, השיטה בארץ היא מתוסבכת באיזון שבין התשתיות לשירותים. בארצות הברית ובאירופה אין את ההפרדה הזו בין ספקי תשתית לבין שירותי האינטרנט. ספק אחד עושה הכול. כמו הוט – היחידה שהחוק מאפשר לה לעשות כן. בקרוב גם בזק תעשה את זה עם הבאנדל שיאפשר לה להפוך ל-One Stop Shop. בלי קשר, המצב הזה מייצר למשרד התקשורת עודף עבודה, משמעה עודף רגולציה. הפקידים אולי מבסוטים, אבל כל היתר לא ממש.

כרגע, הגישה היא ללכת להפרדה פונקציונלית להפריד תשתיות משירותים. במשרד התקשורת גם מודים כי הם לא רוצים להתעסק בתחום השירותים. בכלל. זה זמן מבוזבז שיכול להיות מוקדש לצרכים אחרים.

השוק הסיטונאי כשינוי גישה במשק הישראלי
5 שנים לאחר שיצאה הרפורמה בשוק הסיטונאי לדרך, במונחים מסוימים היא הצלחה ובמונחים מסוימים היא כישלון. מצד אחד, בזק, זו שכוחה היה אמור להיחלש בעקבות הרפורמה דווקא התחזקה. כרגע, מצד שני, במשרד צפו כי השינוי יביא לשיתוף פעולה בין הסיטונאים לבין המפעילים. בינתיים אנחנו עוד לא שם.

מהצד השני, במשרד התקשורת אומרים כי במונחים בינ"ל מדובר בהצלחה די מסחררת. צריך להבין שהצלחה של כזו רפורמה, שכמוה אין כמעט בעולם, זה תהליך שלוקח שנים לעקוב ולנטר כדי להבין את ההשפעה על השוק. עכשיו מנהלים את תקופת הביניים.

אבל החשיבות של הרפורמה הזו היא בעיקר בגישה. ישראל לא פעלה על פי המודל הזה. אם בשנת 2001, כשנכנס האינטרנט המהיר לישראל היה כבר שוק שכזה, אולי לא היינו מגיעים למצב שבו אנחנו נמצאים היום. אבל זה לא קרה. בגלל זה פיצלו את זה לשניים. עכשיו, גם השחקנים בשוק וגם הרגולטורים מנסים להלך בין הטיפות ולשמר כדאיות – כלכלית מחד וציבורית מאידך.

השוק הסיטונאי היה ניסיון ראשון לעבור לתצורה חדשה, כשהעבודה הזו תסתיים במשרד התקשורת יחליטו אם לעשות את ההפרדה המבנית בבזק.

למה לא אישרו לבזק את ההפרדה המבנית?
עסקת סרצ'לייט בזק ומיזוג סלקום וגולן טלקום, הם שניים מהאירועים שבישרו על השינוי במשרד התקשורת ובשוק כולו. אבל בשבוע שעבר – בזמן שעתירה של בזק נגד משרד התקשורת תלויה בשל חוסר ההגעה להחלטה בדבר ההפרדה המבנית – בזק לא באמת קיבלה את מה שהיא רצתה. ועדה בין משרדית שכללה את משרד האוצר, רשות התחרות ומשרד התקשורת קבעה שבינתיים לא יהיה שינוי במבנה החברה, אולם החברה תוכל למכור באנדל של מוצרים.

"ההפרדה המבנית, בהרבה מאוד מובנים, מאוד נוחה לבזק. הם פשוט היו מעדיפים שההפרדה תהיה אחרת. לרוחב ולא לאורך. הוועדה הבין משרדית קבעה שמדובר בזמן ביניים ושכרגע, מבחנת ביטול ההפרדה המבנית, הסיכון עולה על הסיכוי", אמרו במשרד התקשורת.

בכל מקרה, מעמדה של בזק, החברה החזקה ביותר בשוק - שגם התחזקה בעקבות השוק הסיטונאי - יישאר יציב תחת סרצ'לייט, כשסביר להניח שכשתתחיל להציע את החבילות, היא תוכל למנף אותן לנתח שוק נוסף.

לסיכום, מה שעולה מכל הסיפור הוא שכרגע במשרד התקשורת מנסים להסיר חסמים בפני החברות, גם בתחום הנחת התשתיות, כדי להפוך אותן לרווחיות יותר ולכך שישרתו את השוק ואת הצרכים האינטרנטיים והתקשורתיים של מדינת ישראל למשך עשורים קדימה. בינתיים, במצב הנתון, מבחינת הנתונים ישראל בעיקר מתדרדרת בדירוג העולמי מבחינת התשתיות. נקווה שבקרוב השפל יהפוך לגאות וככה כולנו נרוויח. בינתיים, אין לאף אחד פתרונות קסם.