הקורונה מאיצה את מהפכת הרפואה מרחוק - מי המרוויחות הגדולות?

עוד "תרומה" גדולה של הווירוס הסיני. הוא מזרז את שיבוש מערכת הבריאות לכיוון ה-telehealth. המונח telehealth (או Telemedicine) מבטא "טיפול רפואי מרחוק", פיזור של שירותי בריאות באמצעות IT וטכנולוגיות תקשורת. ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת קשר טיפולי, ייעוץ רפואי, תזכורות לטיפולים, חינוך טיפולי, מעורבות טיפולית מרחוק, פיקוח, אדמיניסטרציה לסוגיה ואפילו ניתוחים וכל זה מבלי שהחולה יצטרך לעזוב את ביתו או הרופא את משרדו.

היכולת לטפל באמצעות מערכות התקשורת מגיעה לשיאים חדשים כאשר השימוש בבינה מלאכותית נכנס בעצמה לרפואת המיינסטרים. מדובר בנישת ענק חדשה שנוצרת כתוצאה משיבוש חדשנות טכנולוגית של מערכות הבריאות הקונבנציונליות. לפני שהסינים שלחו לעולם את הווירוס שלהם העריכו העתידניים שהשיבוש הזה ייכנס לתוקף בסביבות 2030-2035 אבל מגפת הקורונה נתנה לנושא דחיפה ענקית שוול סטריט, כמובן, לא התעלמה מכך והעלתה, כמנהגה בדברים כאלו, כמה מהחברות המעורבות לחלל ונציג דוגמה בהמשך.

ביה"ח Mercy Virtual Care Center , שנמצא בעירה צ'סטרפילד, על שפת נהר המיזורי וליד העיר סנט לואיס, הוא בית חולים לכל דבר מלבד דבר אחד - אין בו מיטות ואין בו חולים. Mercy הוא בית החולים הראשון שפועל כולו ווירטואלית. ביה"ח הזה התחיל כפרויקט ניסיוני כבר ב-2006 אבל הפעלתו התעכבה עד 2015 בעיקר בגלל חוסר בטכנולוגיות שאפשרו יישום של בית חולים ווירטואלי. מהפכת הטכנולוגיה שהמשיכה להתקדם ולאחרונה מגפת הקורונה נתנו לנושא ה-telehealth דחיפה משמעותית ו-Mercy מתפקד היום ווירטואלית מול אוכלוסיית נזקקים בארבע מדינות בארה"ב ובהצלחה רפואית וכלכלית.

הטלה-רפואה - לקבל טיפול בדרך דיגיטלית  
שילוב בין 2 תופעות שאין ביניהן שום קשר אבל שביחד מובילות לשיבוש תעשייה עתיקת יומין יכול להתבצע רק במסגרת של כלכלת שוק חופשי, קפיטליזם. זה תהליך שיוצא לפועל באמצעות אותה "יד נעלמה" שאדם סמית אבחן במאה ה-19. תעשיית הטלה-רפואה זקוקה הייתה למגפת הקורונה על מנת לזעזע את תעשיית הבריאות. אלמלא הקורונה השפעת  הטלה-רפואה הייתה מתעכבת עוד כמה שנים. זה אגב בדיוק מה שקורה בתעשיית הרכב שגם בה נוצר השילוב בין ההתקדמות הטכנולוגית שמאפשרת החלפת מנוע בעירה פנימי לחשמלי ולאוטונומי לבעיות האקלים ומחירי הדלק שמחייבים זאת, שילוב שמאפשר לשבש את תעשיית הרכב הקונבנציונלי מוקדם בהרבה משחשבו המומחים. טסלה לא הייתה מצליחה למכור 367,500 מכוניות ב-2019 אלמלא השילוב הזה. הקורונה לתעשיית הבריאות היא כמו זיהום האקלים לתעשיית הרכב.

כמובן שבמקרים מהסוג הזה צריך גם את הגורם האנושי שיודע לנצל המצב. במקרה זה היה הד"ר רנדל מור שהוביל את המרכז מההתחלה, די בדומה (אם כי בממדים קטנים בהרבה עדיין) למה שעשה אלון מאסק בתחום הרכב. "מסתבר", אמר לאחרונה ד"ר מור, "שבשלב הנוכחי התחיל המרכז לעורר עניין בתחום הבריאות כבעל פוטנציאל אמיתי לשינוי המערכת כולה. אנחנו עדיין בתהליך למידה אבל בהחלט מוקם כאן מודל טיפולי חדש שמוכיח את עצמו". מה הרעיון? המרכז התחיל, ב 2015, עם מחלקה פנימית ווירטואלית. ריכזו קבוצת חולים בסיכון גבוה ברחבי מיזורי שחוברו אלחוטית למערכת במרכז שמפקחת עליהם באמצעות "מבקר ווירטואלי" בביתם. "מדובר אמנם בהשקעה ראשונית גבוהה במערכות תשתית אלחוטית יקרות אבל העלויות למערכת כולה נמוכות בהרבה מהאלטרנטיבה של אחזקתם בבית החולים. מה גם שהביקור הווירטואלי שומר אותם בריאים יותר. כמה רופאים ואחיות מועסקים כדי לפקח על למעלה ממאה אנשים שמשתתפים בניסיון?", שואל מור ועונה, "אחד. רופא פנימי שיושב במשרד אצלנו, מול המסכים שגם הוא מחובר אלקטרונית ואלחוטית לטובי המומחים בדיסציפלינות השונות שיכולים לעזור ולפתור בעיות מרחוק".

הניסוי כבר משך את חברות הביטוח וקופות החולים שממנות את הוצאות המרכז. מדוע? כי מסתבר שהפיקוח לא רק שעוזר בטיפול הוא מפחית משמעותית את ההגעה לבית החולים. כלומר, הכנסת המערכות התקשורתיות החכמות וטובי המטפלים אינה על חשבון הצרכן אלא על חשבון חברות הביטוח והקופות שחוסכות כסף רב בשיטה זו. המרכז פתח סניפים במדינות ארקנזס, קנזס ואוקלהומה. כרגע "מאושפזים" 2431 חולים בבתיהם, 458 מתוכם חולים מרותקים למיטה בבית "ואנחנו רק מתחילים", אומר מור, "כיוון שהניסוי עם חולים פנימיים מצליח אנחנו בתהליך הקמה של דיסציפלינות אחרות כמו חולים של מערכות מרכז העצבים, חולי סוכרת, מערכת הנשימה, לב ועוד". יותר מכך, האפשרות לקבל טיפול מקצועי בבית פותרת בעיה יקרה מאוד לרפואה, טיפול באזורים כפריים שם לא רק שחסרים מומחים גם יש מעט מאוד מיטות אשפוז.

השנה הגיע מספר האנשים שקיבל ייעוץ On-line ל-285,000 וזה רק במיזורי. "אלמלא המרכז", אמר מור, "חלק גדול מהאנשים הללו היה מגיע לבתי החולים". בקצור, ההתקדמות הטכנולוגית מפנה מיטות בבתי החולים, מייעלת  הטיפול והאבחון והעיקר (בטח בארה"ב) חוסכת סכומי עתק לחברות ביטוח וקופות, יש משהו חשוב מזה?

צריך להבין עוד נקודה חשובה שעוזרת לתעשיית ה-telehealth לחדור והיא ההצלחה להחזיר לעולם הרפואה את האינטימיות שבין המטפל למטופל, את המגע האישי. הקופות הבינו זאת בעשור האחרון והתחילו לנסות ולחזור לכך, "אצלינו אתה בוחר את הרופא...". בהנחה שהשיטה הווירטואלית תעשה את שטוענים שתעשה אין ספק שהצלחתה מובטחת ועד כה המספרים מדברים בעד עצמם ומגפת הקורונה מקדמת זאת. הסכום שגלגלה תעשיית ה-telehealth הגלובלית ב 2019 היה 45.5 מיליארד ולפי תחזיות שנעשו לפני הקורונה היה ההיקף בתחום צפוי להגיע ל-175.5 מיליארד ב-2026. אלא שלאור ההתקדמות  שחלה בעקבות המגפה הסינית משדרגים המומחים את התחזיות לגבוהות בהרבה. זה כמובן יוצר התעניינות גדולה בצד הכלכלי וחברות רבות נכנסו וממשיכות להיכנס לתחום.

איך משקיעים בתעשיית הטלה-רפואה?
האתר marketsandmarkets.com ערך מחקר מקיף על התעשייה החדשה ובחן את התעשייה, החלקים שמרכיבים אותה והחברות שמשתתפות בהקמה, בתפעול ובמתן שירותים. החברות הגדולות בתחום הן פיליפס (סימול:PHG) ההולנדית, ג'נרל אלקטריק (סימול:GE), סיסקו (סימול:CSCO), מדטרוניקס (סימול:MDT) ו-Cerner  (סימול:CERN) האמריקאיות. וגם - סימנס הלת'קר (סימול:SHL.SG) הגרמנית וכן ענקיות מרכזי שיווק תרופות כמו CVS וחברות ביטוח כמו Humana (סימול:HUM). "הבעיה" מבחינת המשקיע היא שה-telemedicine אצל אלו, למרות שמבחינת הסקטור הוא משמעותי, זניח והשפעתו על המניה לפיכך נמוכה מאוד. כפי שקרה בתחומים חדשים אחרים שצמחו כתוצאה מההתקדמות הטכנולוגית, נכנסו גם כאן שחקנים חדשים שהבולטים ביניהם מבחינת וול סטריט הם Teladoc Health (סימול:TDOC), Livongo Health (סימול:LVGO) ו- One Medical (סימול:ONEM) שמגדירות עצמן כחברות שעיסוקו ב-Health Information Services, שכולן נוסדו במאה ה 21  ושנסחרות, כמובן, במחירי חלל חיצון. מספר החברות הפרטיות והסטארטאפים שמתקהלים צומח במהירות וכך גם בישראל.

לישראל אגב, שיכולותיה בתחום הן מהמובילות בעולם, שוב ניתנת הזדמנות להשתלב בין החברות שיובילו את נישת הענק החדשה שיצרה המהפכה וחבל שניסיון העבר מוכיח שחברה מובילה כנראה לא תצא מכאן, מקסימום  עוד אקזיט ועוד IP שעובר לידיים זרות. קחו למשל חברה כמו Tyto care מנתניה שנוסדה ב 2012 ע"י שני יזמים וותיקים, דדי גלעד ועופר צדיק ממנהלי MDG מדיקל בעבר (חברה ישראלית שעברה למדינת אוהיו ושעוסקת בפתוח וייצור של מערכות חומרה ותוכנה למניעת טעויות במתן תרופות לחולים במחלקות רפואיות). Tyto מאפשרת לאנשים להתחבר אלחוטית מביתם למטפלים (רופאים, קלינאים) ולעבור בדיקות ואבחון לגבי מצבם מבלי שיצטרכו להגיע למרפאה או לבית החולים. החברה, ביחד עם עוד חברה ישראלית, ReWire Ltd שעוסקת בטכנולוגיות פיננסיות, נבחרו לאחרונה כמנצחות בכנס Extreme Tech Challenge 2020 (XTC), כנס הסטרטאפים הגדול בעולם שבו השתתפו 2,400 חברות מ-84 מדינות. Tyto זכתה בפרס החדשנות בנושא המלחמה ב-Covid-19 בגלל פתרונות ה-telehealth שלה "שמסוגל לבצע בצורה נוחה וכלכלית בדיקות ואבחנה מרחוק". בדקו באתר החברה מי המשקיעים בחברה (https://www.tytocare.com/). גם קרן תעוזה מושקעת בה. נקווה שבעלי המניות וההנהלה יבחרו להוביל אותה בצורה שמקובלת בעולם העסקים בארה"ב שבה החלום לכבוש את הנישה גדול פי כמה מהחלום לאקזיט!!!

Teladoc Health (סימול:TDOC) כדוגמה מייצגת
החברה הוקמה בעיר דאלאס בטקסס ב-2002 ונחשבת כחלוצת תעשיית ה-telehealth (דאלאס החליטה בתחילת המאה לעודד כלכלית יזמים בתחום). החברה התחילה לספק ייעוץ רפואי באמצעות הטלפון ולאחר חוזה גדול שחתמה עם  חברת AT&T לספק השרות הזה לעובדי החברה בטקסס. בתחילת 2010 העביר הנשיא אובמה את ה-Affordable Care Act (טיפול בר השגה) שהיה מהלך היסטורי שבעקבותיו ירד מספר הבלתי מבוטחים רפואית בארה"ב לחצי, מכ-48 מיליון לכ 22-24 מיליון. התקנה נכנסה לתוקף רק ב-2013 כאשר רוב המבוטחים שצורפו כתוצאה מהתקנה התקשו אפילו לשלם עלות המינימום מה שהביא את ספקי הבריאות לחפש דרכים לייעל המערכת ולהוריד עלויות. כך התגלתה תעשיית ה-telehealth וחברת Teldoc שהיתה במקום הנכון בזמן הנכון. החברה שאת 2013 סיימה עם מכירות של 19.9 מיליון והפסד של 6 מיליון או 8.05 דולר למניה החלה להעלות את מכירותיה בקצב דו ספרתי ובתוך 6 שנים, ב-2019 הגיעה למכירות של 553.3 מיליון כאשר השנה, בעיקר "באשמת" הקורונה שמעבירה יותר ויותר לקוחות לתחום יגיעו המכירות לכ-850 מיליון. מדובר על עלייה של כ-54% כאשר התחזיות הן לעלייה של כ-30% ל-1.1 מיליארד ב-2021. אבל החברה עדיין מפסידה שהרי העלייה החדה במספר המינויים מלווה בעליות חדות בהוצאות. אבל ההפסד צפוי לרדת מ-1.06 דולרים ב-2020 ל-0.44 דולרים למניה ב-2021 ורק במהלך 2022 צופים האנליסטים שהחברה תעבור לרווח. העליות החדות במכירות וההתייעלות העלו המניה ב-333% מאז תחילת 2019 אבל קונצנזוס האנליסטים עדיין ממליץ ב"קניה" כאשר 6 מתוך 7 האנליסטים שעדכנו התחזיות במהלך יולי ממליצים בקניה עם מחיר יעד של 239 דולרים.

ומה דעתנו? אם יגיע תיקון רציני אין ספק שבמחיר "נורמלי כלכלית" (מה זה?) כדאי לאסוף. יש גם סלים מעניינים שכוללים חלק גדול מכוכבות ה telehealth (גם הם ברובם "יקרים" כרגע). ישנו הסל BTEC (Principal Healthcare Innovators) שמאז מרץ השנה עלה בכ-74% וכולל את כל חברות ה-telehealth וכן חברות חדשניות אחרות בבריאות. העליות מאז מרץ הן בגלל חברות כמו MRNA, BNTX וכמותן. ישנו הסל PLAT ("הפלטפורמות המתקדמות ברפואה) ש-TDOC מובילה בו ועוד. אנחנו מעדיפים דווקא את סלי הבריאות הגדולים  שכוללים "חדשנות" כמו VHT ואחרים.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.