רבעון מהסיוטים: כלכלת ישראל נופלת בלמעלה מ-28% - וזו רק ההתחלה

לפי הנתונים הרשמיים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטיסטיקה (הלמ"ס), הבור הכלכלי של משבר הקורונה ברבעון השני הוא "החמור מזה 40 שנה". לא פחות ולא יותר. הנתונים שמוצגים הם, במילים פשוטות, חושך לעיניים. הם מבטאים גם את התגובות הרגולטוריות הקיצוניות שבין הסגר להסרתו, אבל גם בתגובת הציבור למשבר בכלכלה הריאלית.

אז מה אומרים לנו הנתונים הרשמיים ביחס לנתונים של הרבעון הראשון של השנה? התמ"ג העסקי צלל ב-33.4%. ההוצאה לצריכה פרטית התרסקה ב-43.4%. ההשקעות בנכסים קבועים ירדו ב-31.6%. בתחום היבוא הסחורות והשירותים נרשמה ירידה של 29.2%, כשהיבוא סופג נפילה משמעותית יותר של 41.7%.

"נקודת האור" היא עלייה של 25.2% בהוצאה לצריכה ציבורית. גם כן נקודת אור. מיליארדים על גבי מיליארדים נגרעו מקופת המדינה, כשההוצאות של הממשלה רק גדלו וגדלו.

עם זאת, בלמ"ס משאירים פתח לפסימיות. "לנתונים מנוכי העונתיות מהימנות מוגבלת. הניכוי מתבסס על גורמי העונתיות החזויים שחושבו על סמך הנתונים הידועים עד סוף הרבעון הרביעי של שנת 2019, אך לא ברור אם ההשפעה העונתית בשנת 2020 מתנהגת בצורה דומה.

"נכון לעכשיו, אין מספיק נתונים שמתייחסים לתקופת המשבר המאפשרים לחשב השפעות עונתיות נכונות יותר. חשוב לציין שאופן חישוב הנתונים מנוכי העונתיות על ידי הלמ"ס הינו אחת השיטות שהומלצו על ידי הOECD -  והיורסטאט", כתבו בלמ"ס, או במילים אחרות, הם השאירו לעצמם פתח להורדת הנתונים הרשמיים – או להפתיע עם עלייה מתונה.

התמ"ג התכווץ ב-28.7%!
בתחום התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות, ירד ברבעון השני של שנת 2020 ב-28.7% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם (8.1% בחישוב רבעוני) בהמשך לירידה של 6.8% בחישוב שנתי (1.7% בחישוב רבעוני) ברבעון הראשון של שנת 2020.

"במונחי רמות התוצר, ההתכווצות במשק מחזירה אותנו לרמת תוצר במונחים ריאליים מנוכי עונתיות הדומה לזו של הרבעון הרביעי בשנת 2016", כתבו בלמ"ס.

במחצית הראשונה של השנה שהושפעה רק חלקית ממשבר הקורונה – רק מחודש מארס – ירד התוצר המקומי הגולמי ב-10.1% בחישוב שנתי לעומת המחצית הקודמת, לאחר עלייה של 3.4% במחצית השנייה של שנת 2019. כך עולה מסיכום האומדנים הראשונים של החשבונות הלאומיים לרבעון השני של שנת 2020.

היבוא, היצוא וההשקעות בסחורות נפגעו
בלמ"ס אומרים כי יבוא היהלומים (תחום היבוא והיצוא המשמעותי בישראל בהיקף הסחר, כשנפח היצוא לבדו נאמד ב-10 מיליארד ב-2018 בלבד) ירד ברבעון השני לאחר עלייה חריגה ברבעון הקודם, כך שיבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים ירד ברבעון השני של 2020 ב-35.3% בחישוב שנתי, או 10.3% בחישוב רבעוני.

ההשקעות בבנייה למגורים ירדו ב-41.6% בחישוב שנתי, או 12.6% בחישוב רבעוני. ההשקעות בבנייה לא למגורים ירדו ב-8.5% בלבד, כאשר ההשקעה במבנים שלא למגורים ירדה אבל ההשקעה בתשתיות במשק עלתה בצורה משמעותית בעקבות ההחלטה על האצת קצב העבודה בפרויקטים לאומיים.

ההשקעות ברכישת כלי תחבורה יבשתיים ירדו ב-93.4% בחישוב שנתי, או 49.4% בחישוב רבעוני. זאת בהמשך לירידה ברבעון הראשון של השנה, כשבניגוד לרבעון הראשון הירידה אינה קשורה לשינוי במדיניות המיסים).

ההשקעות במכונות וציוד אחר (לא כולל ציוד ICT - ציוד ענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת) ירדו ב-6.1% בחישוב שנתי, ואילו ההשקעות בענפי ה-ICT עלו ב-49.7% בחישוב שנתי, או 10.6% בחישוב רבעוני. ההשקעה במוצרי קניין רוחני ירדה ב-14.5% בחישוב שנתי.

איפה אנחנו ביחס לעולם?
ביחס למרבית המעצמות ומדינות ה-OECD מצבנו עוד יחסית סביר, עם זאת, בהתחשב בעובדה שמדובר בנתונים חלקיים, תמיד יש לאן ליפול. בהשוואה ששלחו בלמ"ס, קוריאה הדרומית התכווצה ב-12.7%, כשליטא עם התכווצות של 18.9%. אחריה ישראל. 

מי שמובילה כרגע את ההתכווצות זו בריטניה, עם 59.8%, אחריה ספרד (55.8), פורטוגל (45.6%), צרפת (44.8%) ומי שמשלימה את החמישייה הראשונה היא איטליה עם התכווצות של 41%. ארצות הברית הגיעה להתכווצות של 32.9% ושוודיה, שלא החילה סגר בכלל התווצה ב-30.2%.