אילו מדינות מתפתחות יתקשו להתאושש ממשבר הקורונה?

בעיקרון, משקיעים שמתרכזים בשווקים מתפתחים, מתייחסים לשווקים אלה כמו מניות צמיחה. שווקים מתפתחים לרוב מניבים צמיחה באחוזים גבוהים יותר מכלכלות מפותחות, כך שהחזר על השקעה, בעיקרון, מניב יותר תשואה. אבל כמו השקעה במניית צמיחה, השקעות כאלה כרוכות בלא מעט סיכונים, שיכולים לפגוע בהשקעה. מצב פוליטי/מדיני/צבאי נפיץ, שחיתות ברמות יחסית גבוהות וחשיפת יתר להשפעות חיצוניות – כמו תנאי סחר או מחירי סחורות בשווקים הגלובליים – יכולים לפגוע משמעותית בצמיחה ובכלכלה באופן כללי.

השפעה חיצונית שכזו היא הקורונה, שמכה במרבית השווקים המתפתחים בעוצמה, לא רק בכלכלה, אלא במספרים נטו. אבל יש שלושה שווקים שככל הנראה חטפו יותר ממרבית השווקים המתפתחים והם גם שייכים לארגון ה-G20. מדובר בברזיל, הודו ודרום אפריקה, שספגו מהלומה לא קלה בכלל כתוצאה מהנגיף.

נכון לכתיבת שורות אלה, ברזיל נמצאת במקום השני בעולם עם קרוב ל-3.5 מיליון נדבקים ו-111 אלף מתים. הודו אחריה במקום השלישי עם למעלה מ-2.8 מיליון נדבקים ו-54 אלף חולים. דרום אפריקה במקום החמישי עם קרוב ל-600 אלף נדבקים, שמתוכם מתו רק 12.5 אלף בני אדם.

לפי מדד ווריסק מייפלקרופט ליכולות התאוששות, הקורונה מתווספת לעובדה שלמדינות אלה אין תשתית מדינתית חזקה – כלומר, המוסדות הממשלתיים שם לא מתפקדים ברמה מיטבית בלשון המעטה. להיפך, השחיתות לרוב חוגגת והשירותים לאזרח בהרבה מאוד אזורים נמוכים עד לא קיימים. המדד עוקב אחר 12 אינדיקטורים שיכולים לסייע או להפריע להתאוששות הכלכלית כתוצאה ממשבר.

לפי המדד, המדינות המערביות והמזרח אסייתיות ב-G20, אלה שספגו את מרבית המכות הכלכליות בתחילת המגפה, נמצאות במקום הרבה יותר טוב ביחס לשווקים המתפתחים. המדינות המפותחות יותר עוקפות בביצועים את הכלכלות המתפתחות בממוצע של 40%.  הודו, ברזיל ודרום אפריקה אולי לא נחשבות לכלכלות הכי משמעותיות בעולם. רחוק  מזה. אבל עדיין, זה לא צחוק. אזרחיהן של שלוש המדינות יחד מהווים כ-20% מאוכלוסיית העולם, כשלפי נתוני קרן המטבע הבינ"ל, הכלכלות שלהן צפויות להתכווץ ב-7% כל אחת.

"מהדאטה שאספנו עולה כי לשלוש המדינות יש ציון של סיכון גבוה לשחיתות, ויחד עם רוסיה, מקסיקו ואינדונזיה הן נופלות למצב 'סיכון קיצוני' בקטגוריה", כתבו במייפלקרופט. "שחיתות, חוסר אפקטיביות וחוסר יציבות של ממשלות, יגבילו את היכולות להפנות תקציבים להיכן שצריך אותם, מה שיוביל לקושי להתאוששות כלכלית, גם לאחר שהמשבר המיידי ייפתר", הוסיפו.

הצפיפות והרגישויות החברתיות גם מהוות פקטור ביכולת של הכלכלות הללו להתאושש, כששלוש המדינות האלה סובלות מאחוזי עוני גבוהים עם הון אנושי ברמה נמוכה. גם  הקישוריות, שמודדת לא רק מרחק פיזי בין אנשים וריכוזי אוכלוסייה, אלא את היקף התשתיות הפרושות במדינה, שנחשב למנוע לחזרה לצמיחה של הצריכה, לוקה בחסר, בלשון המעטה. המצב, לפי המחקר, גם מעלה את ההסתברות לחוסר יציבות פנימית.

למרות הגישה האמריקאית המבולגנת מהטיפול במשבר, בניגוד לכלכלת ארצות הברית בעלת הכיסים העמוקים שמאפשרים לה להזרים כספים לשווקים ולידיהם של אזרחיה, מה שיסייע לה לצאת מהמשבר – לכלכלות המדוברות אין את היכולות הללו כמעט בכלל. כך שעל אף שחלקן הגיבו עם סגר אפקטיבי, אין להן את האמצעים הפיסקליים לגשר על הפערים שנוצרו.

"הפקטורים המצטברים האלה יבליטו נושאים סוציו-אקונומיים, עלייה באבטלה וחוסר שביעות רצון מהטיפול הממשלתי במשבר", כתבו במייפלקרופט. "זה מייצר רמות גבוהות יותר של חוסר ודאות למשקיעים, כשהתקוממות אזרחית היא בעלת פוטנציאל להוריד גם את הכלכלות החזקות ביותר ממסלול ההתאוששות", סיכמו.