האינדיקטור שכולם אוהבים לצטט רלוונטי בכלל?

בשנת 2001, במכתב שכתב למשקיעים של ברקשייר הת'אווי (סימול: BRKA), כתב המשקיע האגדי והבעלים של חברת האחזקות, כי מי שהתבונן בשווקים יכול היה לראות את משבר הדוט.קום מקילומטר. הביסוס שעליו הסתמך באפט, הוא אינדיקטור שזכה לכינוי "אינדיקטור באפט".

האינדיקטור מדבר על חישוב השווי של כלל המניות בוול סטריט ביחס לתמ"ג. המצב האידיאלי הוא כשהיחס בין המניות לתמ"ג עומד על בין 70% ל-80% וזה הזמן לבצע רכישות בשוק. כאשר היחס מגיע ל-100% ומעלה, זה סימן שהשוק בדרך לנפילה והגיע הזמן למכור. בפשטות, לשיטתו, ברגע שעוברים את רף ה-100%, נכנסים לטריטוריה של בועה.

באפט, כאמור, צדק. האינדיקטור שסימן כבר בתחילת המאה, היה רלוונטי גם במשבר הסאב פריים ב-2008, שהפיל את השווקים הגלובליים.

אלא שמאז המשבר הכלכלי של 2008 האינדיקטור הפך ללא יעיל. למעשה, האינדיקטור הוותיק של באפט מצביע כי שוקי המניות בארה"ב בבועה מאז 2013, ומי שהסתמך עליו בבחינת השווקים פיפספס את כל הראלי של השנים האחרונות. לשם דוגמה: בעקבות האירועים בחודשים האחרונים (צניחה בתמ"ג ועלייה במחירי המניות), המדד של באפט עומד ברמה של 179% - שיא כל הזמנים והרבה מעל לרף "הבועה" שהגדיר באפט. רבים בשוק מסבירים את השמרנות של באפט בשנים האחרונות 

האינדיקטור של באפט - רמות של בועה היסטורית

אבל האם המודל של באפט יכול בכלל להיות אקטואלי היום?

אחד הגרפים המעניינים בסקירה השבועית של Nordea bank היה השוואה בין שווי שוק המניות במדד ה-S&P500 חלקי התמ"ג בארה"ב - קרוב מאוד למודל של באפט, לבין שווי שוק המניות חלקי M2 (כמות הכסף בשוק). 

<

כפי שניתן לראות, במשך עשורים הייתה קורלציה כמעט מושלמת בין 2 העקומות, אך מאז המשבר הכלכלי 2008, נוצרה הפרדה מאוד גדולה. 
 

ההשוואה המעניינת שערכו ב-Nordea Bank

איך נוצר הפער?

מאז הפד' ויתר הבנקים התחילו להשתמש בכלי הזה שנקרא תוכנית רכישות (QE), הם ניתקו את הקשר בין יצירת פיקדונות במערכת הבנקאית. אם בעולם של לפני 2008, הלוואות חדשות יצרו פיקדונות חדשים. וההלוואות נוצרו כי הבנקים העריכו כי הכלכלה משתפרת. מאז 2008, אין קשר בין יצירת כסף חדש במערכת לבין המצב בכלכלה הריאלית. בכל פעם שהפד' מבצע רכישות, הוא יוצר פיקדונות חדשים במערכת. פיקדונות = גידול בכמות הכסף (M2).

לקריאה נוספת: כיצד הפד' משנה את חוקי הטבע במערכת הבנקאית?

בשורה התחתונה, המודל של באפט, שעדיין יש לא מעט שמצטטים אותו (בעיקר כאלו שחושבים שהשוק צריך לרדת), לא רלוונטי כבר למעלה מעשור. הסיבה היא פשוטה: המודל לוקח בחשבון שיש קשר בין מצב הכלכלה לתהליך יצירת כסף חדש במערכת. הנחה זו פשוט לא מתקיימת מאז 2008. הגרף שהציגו השבוע ב-Nordea ממחיש בצורה טובה את שינוי חוקי המשחק בשוק.