"משבר וירוס הקורונה פגש מערכת בנקאות ישראלית איתנה"

המפקח על הבנקים, מר יאיר אבידן הציג בפני ועדת הכלכלה של הכנסת את צעדי הפיקוח על הבנקים במהלך משבר הקורונה. במהלך המצגת התייחס המפקח ליעדי הפיקוח, מצבה הטוב של המערכת הבנקאית עם הכניסה למשבר הקורונה, יכולתה של המערכת לספוג משבר כלכלי גדול והיכולת להמשיך ולתמוך במשק הישראלי. עוד נאמר כי לקחי המשבר העולמי ב-2008 הופנמו והונחלו למערכת הבנקאית: יחסי ההון והנזילות עלו, ריכוזיות תיק האשראי ירדה מאוד ושופרה איכות ניהול הסיכונים.

במהלך הוועדה סקר את הצעדים מרחיקי הלכת שננקטו בכדי לתמוך במשקי הבית ובמגזר העסקי - הורדת דרישת ההון הרגולטורית בנקודת אחוז, גיבוש מתווה לדחיות תשלומי הלוואות כדי לסייע למשקי הבית לעבור את המשבר, הקלות רגולטוריות במתן אשראי לדיור, צעדים לתמיכה בלקוחות שנקלעו לקשיים והבטחת מתן שירותים בנקאיים חיוניים לאורך כל המשבר במגוון אמצעים.

גידול ניכר בשיעור ביצוע הפעולות באופן דיגיטלי - 72% במחצית הראשונה של 2020 
אחד הנושאים אליהם התייחס אבידן בתחילת דבריו היו בנושא הטרנספורמציה הדיגיטלית שעברה מערכת הבנקאות בשנים האחרונות בליווי ובהנחיית הפיקוח על הבנקים. מהלכים אלו אפשרו את המשך מתן השירותים הבנקאיים לציבור בתקופת המשבר, גם כשרוב סניפי הבנקים נסגרו. הגידול בשימוש הדיגיטלי זינק מכ-55% במהלך 2017 ל-72% במהלך המחצית הראשונה של 2020. גידול אבסולוטי של כ-18%.

שיעור ביצוע פעולות בערוצים הישירים/בסניפים מסך פעולות משקי הבית

מקור: בנק ישראל

הגדלת היצע האשראי
אחד הצעדים הבולטים שנקט בנק ישראל עסק במניעת משבר נזילות והגדלת היצע האשראי בקרב המגזר העסקי והפרטי. זה נעשה באמצעות מספר מהלכים שונים בכדי לאפשר למערכת הבנקאית לפתוח את הברז על מנת שתזרים כסף למשק באופן מיידי ומספק. בין הצעדים של הפיקוח שאפשרו את המהלך היו: אפשרות לבנקים לעשות שימוש בעודפי ההון, הורדת דרישת ההון הרגולטורית בנקודת אחוז, כל הבנקים עצרו חלוקת דיבידנדים ורכישות עצמיות, הורחבה המגבלה הענפית בענף הנדל"ן מ-20% ל-22%, אשראי בקרנות בערבות מדינה לעסקים קטנים. 

העסקים הקטנים והבינוניים קיבלו קרן ממשלתית בהיקף משמעותי באופן יחסי של 18 מיליארד מתוכו נוצל כ-97%, אך חשוב לציין שמתוך 80 אלף בקשות שהתקבלו כ-32% נדחו וקיים עודף ביקוש לאשראי מסוג זה. אחד הצעדים הבולטים שננקטו עבור משקי הבית היה אפשרות לקבל הלוואה לכל מטרה של עד 70% מגובה הנכס (שונה מ-50%).
צעד דרמטי נוסף שננקט היה צמצום דרישת ההון במשכנתאות כדי למנוע עליית ריביות, דבר שיצר אפקט של ירידת מחירים על אף העליה בסיכון (לכתבה המלאה).

אשראי לעסקים – הקרנות הממשלתיות

מקור: בנק ישראל

עוד ננקטו מספר צעדים מקלים עבור אשראי של משקי הבית: דחייה של תשלומי המשכנתא ל-6 חודשים (חלק מהבנקים מאפשרים דחייה של עד שנתיים - צ.א), דחייה של תשלומי הלוואות צרכניות ל-3 חודשים כאשר לאחרונה הורחב המתווה ל-3 חודשים נוספים. לדברי המפקח היקף דחיות תשלומי אשראי הינו חסר תקדים מתחילת המשבר ואלו תנאי הסף המקלים בעולם.

דחיות תשלומי אשראי 

מקור: בנק ישראל

על אף האופטימיות הרבה שהפגין המפקח ציין מנגד את אי-הוודאות הגדולה בה מאופיין המשבר, ולעלייה ברמת הסיכון הכלכלי. והדגיש מספר צעדים לטובת הלקוחות שנמצאים בקשיים ויש עשרות אלפים כאלו בישראל שעבורם ננקטו צעדים מקלים נוספים: מיצוי תהליכי גביית חובות על ידי הבנקים לפני מעבר להוצאה לפועל, השהיית הגבלת חשבונות בשל צ'קים ללא כיסוי, הנפקת כרטיסי דביט למקבלי קצבאות ביטוח לאומי, מתן אפשרות להגדלת מסגרות בחשבון העו"ש באופן חד צדדי ועוד.

עוד ציין אבידן בסיום דבריו, בהתאם ובהנחיית הפיקוח על הבנקים ביצעה המערכת הבנקאית הפקת לקחים לאחר הגל הראשון. הפיקוח על הבנקים עושה שימוש נרחב בכלים שברשותו בכדי למזער את הפגיעה במשקי הבית והעסקים הקטנים ולסייע להם לצלוח את המצב. בתוך כך בוחן הפיקוח כל העת צעדים נוספים, תוך בחינה ולמידה של צעדים שננקטו על ידי רשויות פיקוח אחרות בעולם. בראייתנו, הצעדים להינקט בשום שכל, תוך מתן דגש על שמירת יציבותם של התאגידים הבנקאיים בהם מופקדים כספי הציבור.

ציטוטים בולטים מהוועדה
ח"כ עידן רול ביקש להתייחס לניצול של קרן לעסקים בסיכון, ואמר כי מסעדנים רבים מדווחים על קשיים לממש את ההלוואות. לדבריו, לעסקים בסיכון אין זמן וחייבים לסייע להם בהקדם. ח"כ אימאן חטיב יאסין אמרה כי הנפגעים העיקריים הם נשים ובני 50 ומעלה, שההתמודדות שלהם עם הבנקים קשה. ח"כ אנטאנס שחאדה אמר כי יש פערים במספר הסניפים לנפש ביישובים הערבים לעומת הישובים היהודים, ופערים גם במתן אשראי.
ח"כ אסנת הילה מארק ביקשה התייחסות לצמצום מסגרות האשראי של הבנקים הגדולים, ואמרה כי לא ברור כיצד בשעה שהממשלה מנסה להניע את המשק הבנקים נדרשים לצמצם 50% ממסגרות האשראי. מנגד, ח"כ מיקי לוי אמר, כי הוא "נחרד מזה ששר האוצר מתכוון לדחות את רפורמת שטרום בחצי שנה. אנחנו נותנים במו ידינו לבנקים להמשיך ולחלוב את הפרה הזו. יש חוק נקבעה הלכה מה אתם מתקפלים ממה אתה שר האוצר מפחד. תוציאו את רפורמת שטרום לדרך".

עו"ד דרור שטרום, שעמד בראש הוועדה להגברת התחרות בבנקים, אמר כי אינו מייצג אף גורם הקשור לדיון, והוסיף כי "חשוב לא ליפול במלכודת. מדובר בפתיחת שוק מסגרות האשראי לתחרות, לא קיצוץ ולא בטיח. מדובר על מונופול בנקאי ששולט בשוק עשרות שנים ואחראי לכשל בשוק האשראי במשקי הבית, בעסקים קטנים, בחברה הערבית. כל הדברים האלה הם תוצאה של אי תחרות של דואופול ששולט בשוק. השאלה היא אם יפתחו מסגרות האשראי לתחרות, או שיישארו בידי דואופול הבנקים הגדולים. רואים שעם ישראל שקול ומי שהכנסתו מצטמצמת לא מגדיל אשראי. פוחדים שלא יהיה מי שימלא את הוואקום הזה, אבל יש עוד בנקים גדולים ורציניים".

היו"ר מרגי התייחס לכך ואמר כי מדובר בנושא שדורש דיון נפרד ומעמיק, תוך בחינה האם הבנקים האחרים וחברות האשראי יוכלו להעמיד מסגרות אשראי מורחבות למי שהבנקים הגדולים יצמצמו את מסגרת האשראי שלו. הוא הוסיף כי צמצום המסגרות עדיין לא נדחה וכי הוועדה תקבל אך ורק את ההחלטה שתהייה טובה לציבור.

מנכ"ל פורום ארלוזורב, רן מלמד, קרא להקפיא ריביות במשכנתאות ובהלוואות, אחרת אנשים ישלמו הרבה יותר על דחיית ההחזרים. הוא הוסיף כי באשר לרפורמת שטרום, לא ראה שום מסמך שמראה שחברות האשראי החדשות הורידו ריביות ללקוחות. לעומת זאת, מנכ"לית לובי 99, לינור דויטש, בירכה על עמדת היו"ר מרגי ואמרה כי ההצעה לדחות את יישום הרפורמה היא "היתלות בקורונה לדחיית תחרות ללא נתונים וללא שום תמיכה בטענות". כאמור, היו"ר מרגי הודיע כי הוועדה תקיים דיון המשך באשר לסוגיית צמצום האשראי.