זהב או כסף?

ה-"מרוץ לזהב של 2020" מתחיל להלחיץ אפילו את חסידי ההשקעה במתכות יקרות (זהב, כסף, פלטניום וכו'). מתחילת השנה, קרן הסל על זהב (GLD) עלתה כ-30% וקרן הסל המקבילה על כסף (SLV) עלתה כ- 60%. התשואות היפות באות על רקע משבר הקורונה, והתגובה העולמית המקיפה שכוללת מדיניות מרחיבה (גירעון תקציבי, הדפסת כסף, וחובות לאומיים תופחים), המונהגת על ידי הממשלות והבנקים המרכזיים.   זהב או כסף? ההשקעה המהירה והפשוטה ביותר במתכות יקרות (Precious Metals), הינה כאמור דרך קרנות סל (ETF). כידוע, מדובר על השקעה מיוחדת שלא לומר אלטרנטיבית בנכסים דוממים, שאינם צומחים (במובן העסקי), אינם מחלקים דיבידנדים (בשונה ממניות או נדל"ן), עם עלויות אחסון מוגדלות (0.5%-0.4% לשנה), ורמת תנודתיות גבוהה מהרגיל. חלק גדול מהמשקיעים נוהרים אל עבר המתכות היקרות במטרה לגוון את תיק ההשקעות ומתוך חיפוש אחר הגנה מסוימת מפני אינפלציה (שחיקת כוח הקניה של המטבע), היחלשות הדולר, משבר בשוק ההון או קריסת המערכת הפיננסית; כל אחד מהם בנפרד או בשילובים שונים. אבל בעוד רוב המשקיעים אינם מבדילים בין האפיקים השונים, ראוי לשים לב למאפיינים הייחודיים של כסף (Silver) לעומת זהב (Gold).   נזילות שוק הזהב הרבה יותר רחב ועמוק משוק הכסף. במונחי שווי שוק כולל, שוק הזהב הינו פי 5 משוק הכסף. היינו, שוק הכסף הרבה פחות נזיל. בהקשר זה, נזילות מבטאת את היכולת לקנות או למכור את הנכס הפיננסי ללא שינוי משמעותי במחיר. אז במקרה של מכירה מהירה של משקיע ענק (כמו למשל קרן הסל של כסף SLV), מחיר הכסף צפוי לרדת הרבה יותר, ממכירה מקבילה בשוק הזהב.   תנודתיות כתוצאה, מחיר הכסף הינו תנודתי הרבה יותר ממחיר הזהב. תנודתיות הינה מדד לרמת הסיכון, או בצורה אחרת: רמת תנודתיות גבוהה - מבטאת הסתברות גבוהה יותר להפסד משמעותי יותר בהשקעה. במקביל לכך - הסתברות גבוהה יותר לרווחיות משמעותית יותר בהשקעה; סיכון ותשואה הולכים יד ביד. יש לכך סיבות שונות: כאמור - השווקים הסוחרים בכסף קטנים לאין שיעור משווקי הזהב, והיצע הכסף יותר קשיח מזהב (כסף הינו תוצר לוואי של כריית מתכות אחרות כמו נחושת ועופרת). התנודתיות הרבה של כסף הינה ברכה מרובה בעליות שערים וקללה ממשית בירידות שערים. מי שעוקב אחר מחיר הכסף מתחילת השנה ראה איך במהלך מרץ 2020 (בתחילת משבר הקורונה; כשהדולר היה בשיאו) מחיר הכסף צנח בכ- 30% ביחס לתחילת השנה. כאמור, למרות הירידה החדה במרץ, הביקושים המוגברים הובילו מאז לעליות שערים ממשיות, שאפילו מגמדות את התשואות היפות של זהב.   המחזור העסקי אבל ההבדל הגדול בין כסף לזהב נעוץ במחזור העסקי ובהשפעתו על הביקוש לכסף. לעומת הזהב (שכולל שימושים תעשייתיים קטנים ולא ממשיים), מעל מחצית הביקוש לכסף נובע משימושים תעשייתיים קלאסיים כמו אלקטרוניקה, ציוד רפואי, וייצור חשמל סולארי. התוצאה הינה שמחיר הכסף פחות מושפע מביקושים פיננסיים של משקיעים ויותר מקושר למצב הכלכלי ולמחזור העסקי. היינו, הכסף כמתכת יקרה נותן הגנה דומה לזהב (פיזור סיכונים; אינפלציה, הדולר, משבר פיננסי וכו') עם תוספת ייחודית של השקעה אסטרטגית שייתכן ותרוויח גם במקרה של התאוששות מהירה ומיוחלת בכלכלה העולמית. חזרה מהירה לשגרה, יכולה להוביל לביקושים מוגברים וחדשים לכסף כסחורה תעשייתית קלאסית. לעומת הכסף, הביקוש העיקרי והמרכזי לזהב היה ונותר ביקוש פיננסי של משקיעים שחוששים מחוסר הוודאות.   יחס זהב לכסף לא ניתן לדבר על זהב וכסף, מבלי להתייחס ליחס הנפוץ: זהב לכסף (Gold to Silver Ratio). מדובר על יחס של שני מחירים של נכסים - מחיר הזהב חלקי מחיר הכסף. השימוש ביחס זה נובע מההנחה המוטעית שמדובר על שתי מתכות יקרות שמאוד דומות, וכי השינוי ביחס מבטא עד כמה נכס אחד יקר או זול יותר ביחס לנכס האחר. אם מחיר אונקיית זהב הינו כ-2,000 דולר ומחיר אונקיית כסף הינו כ-30 דולר, אז יחס זהב לכסף הינו בסביבות 70. אם נספר שבעבר הלא רחוק (למשל במרץ 2020) יחס הזהב לכסף היה מעל 100, אזי הירידה מאזור ה-100 לסביבות ה-70 מבטא הוזלה יחסית של מחיר הזהב או ייקור יחסי של מחיר הכסף, או שניהם. משקיעים מסוימים שחושבים שאין הבדל מהותי בין כסף לזהב יכולים להסיק בטעות שהזהב עדיף על הכסף. אבל הם טועים ובגדול; כי ההנחה שאין הבדלי השקעה מהותיים בין כסף לזהב - אינו נכון! כפי שראינו, ישנם הבדלים גדולים בנזילות, בתנודתיות ובקשר עם הפעילות הכלכלית והמחזור העסקי. שימוש ביחס זהב לכסף, יוביל משקיעים רבים להחלטות מעוותות.   אז להשקיע בכסף? הזהב היה מאז ומעולם האפיק המועדף על ידי רוב המשקיעים בתקופות של ריבית אפסית עד שלילית, ציפיות לעליות מחירים (אינפלציה), היחלשות הדולר והחשש מקריסה בשוק המניות. זה בוודאי נכון למשבר הקורונה הנוכחי הכולל רמת חוסר וודאות גבוהה מאוד והשקעות מאסיביות בזהב. התוצאה הינה עליית מחירים רחבה ומהירה בכל המתכות היקרות. משקיע שמאמין בהשקעה זו, במרכיב הספקולטיבי של תיק ההשקעות שלו (עד 10% לכל היותר), צריך לשקול פיזור סיכונים פנימי ומעבר של חלק מהחשיפה מזהב לכסף. זאת, מתוך הבנה טובה של הסיכויים והסיכונים הייחודיים הגלומים בהשקעה בכסף.    הכותב הינו הלל בש; מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.   אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל