איפה המלכוד של חברות האפס עמלות?

השבוע הצטלבו שניים מהנושאים שעסקנו בהם לאחרונה: תפיסת מציאות השווקים וכניסת המוני משקיעים, צעירים ברובם, לעולם ההשקעות. נתחיל בתפיסת המציאות וייצוגה על ידי מדדי המניות. הנושא מתקשר להחלפת שלוש מניות במדד הדאו ג׳ונס וגם להשפעת הספליט של מנית אפל על המדד. מכיוון שמדד הדאו ג׳ונס מכוון בהצהרה לייצג את הכלכלה האמריקאית ומכיוון שבחירת המניות למדד נעשית על ידי ועדה ולא על פי מודל כמותי, הוועדה למעשה מעצבת את חזות הכלכלה האמריקאית.

> לקריאת הטורים הקודמים של זיו סגל

משקל כל מניה במדד הדאו ג׳ונס נקבע על פי השער שלה (ולא שווי השוק). לכן, משקלה של מנית אפל במדד ירד לאחר הספליט. כלומר, דווקא כשהחברה הפכה להיות הראשונה עם שווי שוק של 2 טריליון דולר היא תשפיע פחות על ״מדד הכלכלה האמריקאית״. כך גם, אם המניה תתקן למטה ואולי תאזן את החזות האופטימית של הכלכלה, מדד הדאו ג׳ונס ינזק פחות. חשוב לזכור מכך שמה שנדמה לנו כמציאות נכונה: מדדי מניות, הוא בסך הכל מציאות מדומה תוצר מחשבות של קבוצת אנשים. פרופסור גאלווי, אליו התייחסתי בשבוע שעבר, טוען שהמדד מסוכן ומטעה כי על פיו ניתן לחשוב שמצב הכלכלה האמריקאית מעולה. לטענתו, המדד משקף אולי את מצב שכבת 10% העליונים. אחת הסיבות כנראה היא שאפל לפני הפיצול מהווה כ-10% מהמדד.   כך גם הוצאתן של שלוש מניות מהמדד והכנסת Salesforsce, Amgen ו-Honeywell מעצבת מחדש את תפיסת המציאות כמו גם העבודה שאמזון ופייסבוק אינן כלולות במדד. מעניין לציין שבואינג עדיין כלולה במדד למרות שתיאורטית לפחות, TSLA נמצאת כרגע במרכז חווית המשתמש. בהתייחס לטסלה אומר גאלווי שאומנם הוא כבר טועה לאורך שנים בדברו עליה אבל בכל זאת צריך להבין שגם אם היא תמכור את כל המכוניות בעולם השווי שלה גבוה. המשפט החשוב בהקשר הזה מדבריו של גאלווי הוא שכרגע השוק מתעניין יותר בסיפור ופחות בכלכלה. לדעתי זהו משפט שמתמצת טוב את הווית השווקים כרגע. חשוב לזכור שלהבדיל אולי מנאסים טאלב, גאלווי הוא לא ״נביא זעם״ והוא משקיע פעיל במניות ואף מעביר סמינרים בתחום.   הסוגיה הנ״ל של תפיסת המציאות משתלבת עם הדיון שלנו בכניסתם ההמונים של המשקיעים הפרטיים לזירת המסחר ולחיקם של הברוקרים המפתים עם אפס עמלות (ושלא תבינו אותי לא נכון, אני בעד אפס עמלות שכן עמלות בוודאות לא תורמות להצלחה..). יש הקוראים למשקיעים האלו ״צעירים המבזבזים את כספי מענקי הצמיחה שלהם״.   למשקיעים האלו נועדה גם אפליקציה (שאינה זמינה לצערי בישראל שנמצאת מאחור, לצערי, ביחס לחשיפת המשקיע הישראלי לשירותים פיננסיים מתקדמים ) שנקראת Public, הדומה במקצת ל - Pepper Invest אליה התייחסתי בשבוע שעבר, לרבות אפשרות ההשקעה בכל סכום (אבל בגרסה משופרת: אין עלויות בכלל ויש לה מרכיב של השקעה חברתית ושיתוף).

האפליקציה חושפת את הקצה של הדיאלוג בדבר השקעות המילניאלס. מצד אחד - פלטפורמות מסחר ידידותיות, חדשניות, חברתיות וללא עמלות. אלטרנטיבה מצוינת לבנקים וחברות המסחר המסורתיות, אלטרנטיבה שמובלת על ידי רובין הוד החדשה יחסית ושוואב הוותיקה שהיתה חלוצת המסחר המקוון ושהצטרפה והאיצה את מהפכת ה״אפס עמלות״.

כאמור, אני בעד אפס עמלות ואין סיבה לשלם עמלות עושק על מסחר בוול סטריט!. זה משפט שאשמח לחזור עליו כל שבוע.   השאלה היא איפה המלכוד? ממה חברות האפס עמלות מרוויחות. פאבליק הוגנת מספיק לענות לשאלה הזו אבל לא עד הפרט האחרון שהוא המעניין. בהסבר שלה נמצא סעיף שנקרא Smart order routing. חברות כמו פאבליק ורובין הוד מקבלות כסף על העברת ״זרם ההוראות שלהן״. כלומר, יש מישהו שמוכן לשלם בשביל לקבל את ביצוע ההוראה שלכם. יש משפט שאומר: ״אם מישהו מציע לך משהו בחינם, אתה המוצר...״. למה שמישהו ירצה לשלם על שטף ההוראות של משקיעים צעירים ו/או חדשים בשוק ונלהבים? בגלל הסטטיסטיקה. היא מלמדת שבממוצע הם מפסידים (לטווח המידי והארוך יותר) ומי שיהיה בצד השני של שטף ההוראות הזה ירוויח.   החזון של ״בלוגסטריט״ ושלי הוא לעורר השראה ולהקנות ידע למשקיעים פרטיים. אבל, אני רוצה לעשות את זה בצורה מאוזנת ולהציג את המציאות לרוחבה ולעומקה על מנת שנוכל למקם את עצמנו במקום טוב בזרם. לכן, חשוב שנקשיב להוגים כמו נאסים טאלב וחשוב שנבין איך מי שעושה כסף בתעשיית שירותי המסחר המקוון חושב ומרוויח כסף. בסופו של דבר, כמו בתי הקזינו המפוארים, זה על חשבוננו.   לזכותה של פאבליק יאמר שהיא מכוונת משקיעים לטווח הארוך ושואפת להיות נקיה מכל הגירויים הממכרים שמעודדים אנשים למסחר יתר. כמו כן הפלטפורמה אינה מאפשרת מסחר באופציות וגם לא מסחר ממונף. כך שלמעט השאלה האם בסופו של דבר המצטרפים הצעירים לשוק ההון יצליחו להרוויח, פאבליק היא בשורה בענף. הלוואי שתהיה לנו, המשקיעים הישראלים, גישה לאפליקציה הזו ושכמותה בעתיד הנראה לעין. סביר להניח שרגולציה וניגוד אינטרסים יקשו על העניין.     רעיונות עדכניים  חברת BIDU מרחיבה את פרויקט ה-Robot Taxi הנקרא Apollo Go והוא מתרחש עכשיו ב-20 ערים לרבות קליפורניה. הדבר מעיד על גישה חיוביות של הרשויות ומומחים אומרים שהטכנולוגיה שמאחוריו עולה על המתחרות האמריקאיות. נראה שהמניה מתחילה עכשיו גל עולה חדש.  

• "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
• טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?

PFE - הומלצה השבוע לקניה כמניית ״מצב מיוחד״ על בכתבה שהתפרסמה בבארונ׳ס.  ניתן לבחון רכש אם תיתמך באזור הסגירה של יום שישי.

  ניו יורק מתעוררת  בעבר התייחסתי כאן לאפשרות להשקיע ב-ESRT וכך להיות בעלים של האמפייר סטייט בניו יורק. השבוע התעורר ויכוח תקשורתי בדבר עתידה של העיר כאשר ג׳רי סיינפלד יצא להגנתה. אז למי שבעד, עוד שתי אפשרויות ל״השתלט״ על העיר הן:   MSGE: החברה מחזיקה במדיסון סקוור גרדן וברדיו סיטי הול (זוכרים? ניו יורק?). על פי הניתוח שהוצג בכתבה שקראתי היא נסחרת בכ - 55% משווי הנכסים שלה.  המניה עלתה יפה בשבוע האחרון (אז טיפה פחות מציאה...) ונראה שהיא מתחילה גל עולה ארוך טווח.   מייסיס - M: פעילות החברה אומנם חוצה את גבולות ניו יורק אבל היא מזוהה איתה. אנליסטים ממליצים על המניה - חברה בעיקר בשל כושר ההישרדות שלה בהשוואה למתחרות. למייסיס יש בסיס תמיכה טכני טוב ופוטנציאל לעליה משמעותית.  

בגדול, אני סבור שחלק מניהול ההשקעות כרגע צריך לכלול איסוף נכסים מהרצפה כך נכסים עסקים ניו יורקיים ראויים להיבחן בקפידה. ישנן עוד אפשרויות ברחבי ארה״ב ואשתדל להתייחס אליהן בהקדם.

כותב המאמר הינו זיו סגל, העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטאלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.