תחילת שנת הלימודים בצל הקורונה – אמיתות, בדיות ושיקולים זרים

אתמול בלילה, אישר קבינט הקורונה כי שנת הלימודים, שהייתה אמורה להיפתח היום (שלישי), לא תפתח בערים אדומות. אלא שלמרות ההישג נראה כי רשימת הישובים האדומים של משרד הבריאות, היא דוגמא מצוינת לשיקול לא מקצועי או מדעי. העובדה ששכונות בבני ברק, ירושלים, אשדוד, מודיעין עילית, בית שמש, בהן תחלואה גבוהה לא נכללו ברשימת היישובים האדומים, מראה לכאורה על מעורבות של שיקולים זרים וייתכן פוליטיים.

הרשימה, הייתה צריכה להיות ברזולוציה של שכונות ולא של ישובים, כשאחד הפרמטרים העיקריים בקביעה, אמור להיות פוטנציאל ההדבקה של החולים הלא מאותרים באותה שכונה. זאת, תוך שקלול האפשרות כי מדובר בדיווח חסר ממגוון סיבות.

כל זאת, כשמודלים מתוקפים מדעית מראים בבירור שאם היו מבודדים את השכונות האדומות בתחילת אוגוסט 2020, מספר הנדבקים היומי היה נמוך ב-30%-50%, ממספר הנדבקים היומי כעת. לכך, מצטרף מחקר מוביל מארה״ב, המראה תמותה עודפת של מעל 15% בארצות הברית בתקופת התפרצות המחלה, בשל החלטות שמונעות משיקולים לא מקצועיים.

טענות מול מציאות
בכדי להבין את ההחלטה חשוב לבחון בכלים מדעיים מספר עובדות בהקשר של חזרה ללימודים שהופצו בין היתר בידי גורמים ישראלים בכירים:

1. "אין קשר בין פתיחת שנת הלימודים לאחר הסגר לעלייה בתחלואה". הנימוק – "המעקב אחרי תלמידי מערכת החינוך הראה שלא הייתה תחלואה משמעותית". אולם, חשוב לזכור שלמעלה מ-40% מהתלמידים בישראל לא לומדים במערכת החינוך הממלכתית, מה הנתונים שלהם? מה לגבי נתוני ההדבקה בקרב תלמידי הישיבות?. מחקרים בעולם מצביעים על קשר הדוק בין התפרצות בקהילה להתפרצות בבתי הספר.

2. "36% מהנדבקים הם חרדים״: הנתונים של משרד הבריאות מראים שמקרב הנדבקים החדשים לפחות 45% חרדים. הקטנת שיעור הנדבקים החרדים אינה מקרית, ונראית כמהלך מונע פוליטית. לדוגמא, יישובים ערביים קטנים ומעוטי אוכלוסייה מסומנים כיישובים אדומים, וערים כמו ירושלים ובני ברק אינן מוגדרות כאדומות. זאת, למרות שבנתונים של משרד הבריאות מספר הנדבקים האבסולוטי הגבוה ביותר הוא בערים חרדיות. בהקשר הזה, חשוב לזכור שפוטנציאל ההתפשטות של הקורונה בעיר צפופה גבוה לעין שעור מיישובים קטנים וכפריים. 

3. "יש ירידה בהדבקות בקרב תלמידי ישיבות": יש לזכור שהישיבות ומוסדות הלימוד בקהילה החרדית התחילו ללמד ולפעול בלימודים פיזיים ולא מקוונים לפני כשבועיים. בקלות ניתן לזהות שבסמוך לתאריך פתיחת הלימודים יש ירידה חריגה בכמות הבדיקות ובמספר המאומתים בישובים חרדיים. האם מדובר במהלך מכוון או טעות בתום לב? האם הוא מניעים פוליטיים וכלכליים? 

השינוי באחוז החיוביים סמוך לפתיחת שנת הלימודים במגזר החרדי בשכונות נבחרות: 

כמות הבדיקות באותן שכונות:

מה כן עושים?
משהובהר כי המצב בו שיקולים פוליטיים וסקטוריאליים, גוברים על שיקולים רפואיים/מקצועיים יכול לגרום לאסון מבחינת התפשטות המחלה, חשוב לציין כי אין כל רצון למצוא אשמים, ולהתנגח בחברה החרדית או במאן דהוא על רקע אמונה דת או מגדר. אך, העובדה היא שחודש שלם עבר עד שאושר המתווה להחלת צעדים מניעתיים כפי שהותווה על ידי פרוייקטור הקורונה ובעיקר סגרים דיפרנציאליים על אזורים אדומים היא מציאות שהדעת לא נותנת וחובה להתריע על כך.

ברור ונהיר לכולם – כולל תומכי הסגר הכללי - שסגר כללי במדינה כמו ישראל יגרום לנזקים רפואיים עתידיים מעבר לנזק כלכלי אולי גם בלתי הפיך. לכן, כברירת מחדל – סגר דיפרנציאלי בשיטת הרמזור הוא פיתרון סביר והגיוני. והבקשה מהדרג המדיני וממנהיגי הקהילות האדומות – ללא קשר לאמונתם הדתית או השתייכותן הפוליטית - תנו למתווה לעבוד עסקו בהסברה בקרב צאן מרעיתכם, וכך יחד נוכל לחיות בצל הקורונה אבל בשפיות ותוך הקטנת תחלואה קשה ותמותה.

החלק הקשה אינו רק בפתיחת בתי הספר, אלא בעיקר שמירה עליהם פתוחים בעתיד. במידה ויש זינוק בכמות ההדבקות בתוך הקהילה אי אפשר לשמור על בתי הספר פתוחים. מורים, מורות, גננים וגננות הם הגורמים החשובים בחזרה לחיים נורמליים ויש צורך לשמור על הבריאות שלהם ולמנוע בכל מחיר הידבקות שלהם. כך, בסקוטלנד וגרמניה נתנו קדימות לבדיקות לפי דרישה למורים, אחיות בתי ספר ושאר אנשי צוות בבית הספר והמגבלות של שמירת מרחק 2 מטר נאכפות באדיקות.

על מנת למנוע התפשטות קורונה בבתי הספר צריך למנוע את ההתפשטות בקהילה, בשביל זה צריך לצמצם למינימום ההכרחי את מספר המגעים החברתיים, על מנת להשיג רצף של בתי ספר פתוחים בלי הדבקות המוניות. זאת, לצד מערך בדיקות מהיר ואפקטיבי בשביל למנוע היווצרות של שרשרת הדבקה.