ממה נובע השינוי בסנטימנט הדולר?

"הסיבה להתחזקות הדולר אחרי תקופה ארוכה של חולשה נובעת מחזרת הפחד לשווקים", אומר קובי לוי ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון, "זה מתרחש על רקע מימושים בשווקי המניות ועליית התחלואה באירופה. ארה"ב נהנית מכך שהדולר הוא מטבע רזרבה עולמי. היכולת להנפיק דולרים ולהשתמש בדולרים בכל מדינה בעולם זה יתרון גדול, הדולר נתפס כנכס מקלט. אם האי ודאות תימשך, המגמה של התחזקות הדולר תימשך".   "הסיבה לשחיקה בשער הדולר נבעה מירידת הריבית בארה"ב. שיא חולשתו הייתה בסוף חודש אוגוסט במקביל לנאום נגיד הפד ג'רום פאוואל בג'קסון הול. שם הבנק הפדרלי שינה באופן מוצהר את היעד האינפלציה לגמיש יותר. המשמעות היא שהפד יאפשר לאינפלציה להיות גבוהה מהיעד של 2% בלי שהבנק יגיב לכך בהעלאת ריבית או בכלים נוספים. זה העצים את התפיסה שהריבית בארה"ב הולכת להישאר נמוכה לאורך זמן. למעשה החותמת האחרונה. כתוצאה מכך הדולר/אירו נסחר סביב 1.2 והדולר/פאונד ב-1.35. מול השקל הדולר הגיע לשפל של 12 שנים לשער של 3.35. בחודש האחרון זה השתנה".   לשער הדולר הרציף מה להערכתך הצפי להתנהגות הדולר בעולם? "הדולר בעולם יתנהג בהתאם לרמת אי הוודאות והסיכונים בשווקים, במידה והמשברים יימשכו נראה את הדולר מתחזק. אם נראה רגיעה כנראה שהדולר יגיב בהיחלשות מסוימת. חשוב להדגיש שהדולר נחלש בצורה חזקה בתקופה האחרונה ולכן הפוטנציאל לירידה משמעותית הוא לא גבוה.   מה הערכתך בנוגע לדולר-שקל? "הסנטימנט בשקל שלילי וזה נובע מהחדשות הרעות – הסיכון בהורדת דירוג, הסגר הנוסף, העלייה ביחס חוב-תוצר וגרעון הממשלתי. המשק בישראל קטן יותר ועל כן חשוף מבחינת המטבע למשברים כלכליים עולמיים. מצד שני כלכלת ישראל מגיעה למשבר עם נקודת פתיחה טובה – כלכלה חזקה. לכל מצטרפים שלושה גורמים שתומכים באופן חזק בשקל: הגורם הראשון זה הסקטור היצרני שתומך בהמרות מט"ח כגון הייטק מגדיל את העודף בחשבון השירותים ממשיך לייצר תזרים הכנסות. בנוסף לייצוא שגדל הייבוא קטן בעקבות הירידה בצריכה הפרטית – והפער בין הייצוא לייבוא גדל. העודף בחשבון השוטף עלה ל-5% תוצר בהשוואה ל-3.5%. בעתות שגרה זה היה מחזק את השקל בצורה משמעותית.

"הגורם השני המשמעותי שתומך בשקל הינו כניסה של משקיעים זרים לישראל בצורה די משמעותית בעיקר בעקבות צרוף ישראל למדד ה-WGBI שהזרימה ביקושים של קרנות ענק. לפי נתוני בנק ישראל חלקם של הזרים גדל ב-12 מיליארד שקל מאפריל עד יולי. הגורם השלישי זה הגיוסים של חברות ההייטק והאקזיטים שנמשכים לפי הערכות בקצב של חצי מיליארד דולר בחודש במחצית הראשונה של 2020.

"יש כאן שני כוחות שפועלים בצורה מנוגדת – יש את הסנטימנט השלילי שבדרך כלל עובד לטווחים קצרים ומצד שני הכלכלה הריאלית עם נתונים חזקים שמשפיעים בטווח ארוך ותומכים בהתחזקות השקל. היום יותר מתמיד אי הוודאות גדולה וזה מרכיב משמעותי בניתוח שוק המט"ח. אך אם נשפוט לפי מה 'שהיה הוא שיהיה' נראה בטווח הקצר יציבות בשקל מול הסל ובטווח הארוך כנראה שנחזור לראות התחזקות של השקל בצורה הדרגתית.   מה עיקר ההשקעות שגדלו של המשקיעים הזרים? "אג"ח של ממשלת ישראל. חלקם של המשקיעים הזרים עלה מ-5% ל-7.5% שזה גידול של 50%. ההשקעות האלו הן אמנם באג"ח ממשלתי אבל ברגע שעולים על הרדאר של קרנות השקעה בינלאומיות זה פותח את השוק ומייצר פוטנציאל באפיקים נוספים".