בוכה מי שבוכה אחרון: החרטוט של ענקיות הפארמה בחיסון לקורונה

הנה תסריט דמיוני, שכל הקשר בינו למציאות - אם וכשתתרחש - הוא מקרי בהחלט: בעוד עשר שנים, כותרות עיתוני העולם ירעשו. ענקית הפארמה הבינ"ל, בואו נקרא לה פייזן, או לונסון אנד לונסון – דמיינו סימול בוול סטריט – יחד עם סוללה מכובדת של בכיריה בהנהלה העולמית, צפויים לעמוד לדין בבית הדין הבינ"ל בהאג ומתארגנת נגדם תביעה ייצוגית שמטרתה לחלת את כל הכספים שהחברה הרוויחה מהחיסון המסחרי למגפת הקורונה. על הדרך, המניה מתרסקת ב-50%.   למה אתם שואלים? הסיבה פשוטה. החיסון הזמני והיעיל ל-5 שנים שהציגו לעולם בשלהי 2021, סייע להם להשתלט על שוק החיסונים נגד המגפה ששיתקה את הכלכלה העולמית והפך אותה לחברת הפארמה הגדולה בעולם בפער. אממה, בסדרה של הדלפות לעיתונות, התגלה שלענקית יש ביד גם חיסון יעיל שמייצר זיכרון תאי, כלומר חיסון לכל החיים. אחרי החשיפה, בכיריה יואשמו שלמען בצע כסף, החברה הסתירה במתכוון מידע בעל חשיבות עליונה למין האנושי.   כשהאבק ישקע, כרגיל, החברה תשלם קנס גדול, המניה תרד והחברה תידרש למכור את החיסון עם הזיכרון התאי ללא רווחים ל-10 שנים. אה כן, בסוף הם בטח יתרמו קצת לצדקה למען משפחות נפגעי קורונה והכול יבוא על מקומו בשלום.   חברות הפארמה הן ציניות, ממש כמו חברות הביטוח מעבר לעובדה כי מדובר בסיפור מומצא לגמרי, העובדה היא שבהרבה מאוד מקרים בהיסטוריה הכלכלית, חברות ותאגידים חשבו קודם על השורה התחתונה שלהן, הרבה לפני שהן חושבות על טובת הציבור. אנחנו רואים את זה בדליפות נפט, או בזיהום של נחלים - תמיד ולמרות האזהרות החוזרות - וגם סתם ברצון לסלק תחרות מהדרך. השיטה האהובה היא לרכוש חברות ולהעלים אותן.   זה בדיוק מה שקרה במשך עשרות שנים בתעשיית האנרגיה שנשלטה על ידי ענקיות הנפט. כל סטארט אפ או המצאה שהיו בעל פוטנציאל לנגוס במעט מהנתח של הנפט המזהם, ניקנו ונקברו בקבורת חמור על ידי השחקניות הגדולות. שווה להוציא 10 מיליון דולר או אפילו 100 מיליון, אם אתה מרוויח מיליארדים במקום. חשבון פשוט. בסוף, לעולם נמאס ונמצאה הדרך הטכנולוגית לעקוף את הגולייתים הדועכים הללו.   כמו אז גם היום. חברות הפארמה הן החברות החולשות על הסקטור הגדול ביותר בעולם שמוערך כי יגיע לכ-3 טריליון דולר ב-2022. ואלה היו ההערכות לפני המגפה. קונסולדיציה והעלמת מתחרים באמצעות רכש שרירה וקיימת בשוק הענק הזה.

עד כמה השוק גדול? במחקר שפורסם ב-2019 בשם "הזדמנויות עסקיות בסקטור הפארמה העולמי", הוערך שב-2018, ענקיות הפארמה, בהן פייזר (PFE) ג'ונסון אנד ג'ונסון (JNJ) נוברטיס והשחקניות הגדולות בעולם, מהוות רק 7.2% מכלל סקטור הבריאות – זהו. בשל כך, ומדברים על כך לא מעט, נראה בשנים הקרובות קונסולדיציה בתחום.   הגיוני סך הכול. כל תת-תת סקטור בעולם הבריאות מוערך במיליארדים רבים של דולרים. יתר על כן, זה סקטור שרק צומח, לא רק בשל התחזקות מעמד הביניים בסין, אלא גם בזכות פיתוחים טכנולוגיים ובשל הגידול וההזדקנות הכלליים באוכלוסייה העולמית. כולם צורכים בריאות. רובנו פעם ב... אבל כולם צריכים את זה. זה לא הולך להשתנות בעתיד הנראה לעין.   והחברות האלה, שמשקיעות את מירב כספן לפתח תרופות, בסוף, יחד עם תעשיית הביטוח – שלרוב יעשו ככל יכולתם כדי לחמוק מתשלום אותו הם חייבים – הן החברות הכי ציניות שיש. הדרך שלהן לכסות את ההוצאות המטורפות – ניסוי שלם עם 30 אלף משתתפים נאמד בכ-150 מיליון דולר – זה להעלות את המחירים של תרופות הנמצאות בשימוש נרחב.   לדוגמה, בעשור האחרון מחירי האינסולין בארה"ב, תרופה גנרית שאין עליה שום פטנט, עלתה בין עשרות למאות אחוזים - משתנה ממותג למותג - בלי סיבה אמיתית. ובארה"ב, בה אין סל בריאות, אנשים נאלצו ועדיין נאלצים לבחור האם לקנות אינסולין או לקנות אוכל.    פארמה ברו – האיש השנוא באמריקה העלאות המחירים של תרופות בארה"ב היא סוג של מגפה בפני עצמה. אין מה לעשות. מתוך מחשבה על השורה התחתונה, ועליה בלבד, חברות הפארמה עשו, עושות ויעשו לא מעט דברים. הצלת חיים היא רק תופעת לוואי של הרווח. גם אופואידים. כשזה לא רווחי, לרוב גם בצדק, הן פשוט לא שם. להוציא מאות מיליונים על תרופה למחלה שפוגעת ב-100 אלף אנשים בעולם זו התאבדות כלכלית.   אם זה היה רק זה אז ניחא, אבל קחו את מרטין שקרלי. עד 2015, שקרלי, מי שכונה לימים "פארמה ברו" – בתרגום חופשי זה 'סחבק פארמה' – והפך לאיש השנוא ביותר בארצות הברית דאז, היה מנהל קרנות גידור בוול סטריט. בין היתר ייסד 3 קרנות, Elea Capital, MSMB Capital Management, and MSMB Healthcare. אבל שקרלי לא הסתפק בלהיות אדם אמיד מאוד. הוא רצה את אור הזרקורים והוא גם מצא את הדרך.   שקרלי הגיע לכותרות בשל חברת פארמה, בשם טיורינג פארמה, שאותה ייסד וניהל. בסרטון חובבני וחסר טעם שהעלה לרשת, שכלל אותו יושב במשקפי שמש בחדר סגור בלילה ובחורות רוקדות סביבו, התפאר איך הקפיץ את מחיר התרופה מצילת החיים "דאראפרים" (Daraprim) לחולי HIV, ממחיר של 13.5 דולר למחיר אסטרונומי של 750 דולר – לאחר שקנה את הזכויות על התרופה. זינוק - או שמא זרנוק - של למעלה מ-5,000%. הסרטון הנאלח נתן לו את הכינוי הסחבקי שלו והפך אותו לאיש שכולם אהבו לשנוא.   בכמה ראיונות לתקשורת שקרלי לא הביע חרטה ואמר – בצדק – שכולם בתעשייה עושים את זה. אבל הוא כן התחרט שהגיע לאור הזרקורים, בהחלט התחרט. הכוכבות המפוקפקת שלו עוררה את מפלצות הרגולציה האמריקאיות האימתניות של שוק ההון, שהחלו בודקות לו בציציות. אחרי שנתיים הוא כבר ישב בכלא – ועדיין יושב – לאחר שהורשע במעבר על חוקי ניירות ערך ב-3 מקרים שונים. אגב, במאי האחרון הוא ביקש להשתחרר מוקדם כדי לנסות למצוא תרופה לקורונה. השופטת לא התרשמה במיוחד והחזירה אותו לזינזאנה.     שקרלי, שכנראה סובל מאשליות גדלות כלשהן, לא לבד זה בטוח. מרבית החברות הגדולות בארצות הברית נחקרות על ניפוח מחירים. רק השבוע הוגשה נגד חברת טבע 2.32% , חברת התרופות הכי ישראלית שיש, תביעה ייצוגית מצד בעלי המניות. זאת לאחר שהואשמה על ידי הרשויות כי דיווחה על הכנסות מנופחות מתרופת הקופקסון והעלתה את מחיר התרופה לטרשת נפוצה והנמכרת ביותר שלה בלמעלה מפי 4, בפחות מ-8 שנים. ממש גאווה כחול לבן.   בוכה מי שבוכה אחרון - החרטוט של החיסון לקורונה כבר לא מעט חודשים ענקיות הפארמה נמצאות "במרוץ" למציאת חיסון למגפה. עזבו אתכם שהחיסון הכי מהיר שאושר עד היום היה אחרי 4 שנים, החברות אוטוטו, כך לפחות נאמר לנו בקרים כלילות, כבר ממש שם. סוף השנה, או תחילת השנה הבאה, או אמצע 2021, או מתישהו בעשור הקרוב.    תרשו לי לפוצץ לכם את הבועה. זה חרטוט. עובדים עלינו בעיניים כדי שהמדדים בוול סטריט יעלו. חיסון אמיתי ובר קיימא, ככל הנראה, לא יאושר במינימום עד אמצע 2021 או אפילו אחרי וגם אם יאושר זה לא אומר דבר - נגיע לזה.

בארה"ב כבר נעצרו 2 ניסויים שעל פניו נראו מבטיחים. האחד של אסטרה זנקה (AZN) שפיתחה חיסון יחד עם אוניברסיטת אוקספורד והשני זה הניסוי של ג'ונסון אנד ג'ונסון שנעצר השבוע. שניהם נעצרו בשל מחלה לא ידועה שנצפתה אצל משתתפים בניסויים.   אבל המקרה של פייזר ומודרנה (MRNA) מוכיח עד כמה ציני באמת המרוץ לקורונה. שתי החברות משתמשות בטכנולוגיה האמורה לשנות את ה-RNA של הנגיף וכך לאפשר לגוף להילחם בו. מדובר בטכנולוגיה ניסיונית שלא נוסתה בהיקפים רחבים שכאלה אף פעם.   למה ציניות? שתי סיבות. הראשונה זה שהם קיבלו הבטחות מהממשל לקבל סבסוד לחיסונים ולמחקרים שייכנסו לשלב השלישי, כלומר הם מכוסים כמעט לגמרי מבחינת הוצאות כדי לנסות טכנולוגיה חדשנית שלא ברורה מידת היעילות שלה נגד המגפה. בלי הבטחות הממשל, הן כלל לא היו טורחות. אבל זה נכון למרבית השחקניות, רק שכאן הן מקבלות כסף על טכנולוגיה צעירה ולא מוכחת.   הסיבה השנייה היא הקריטית יותר – והיא ההיתכנות ליצירת מודל בר קיימא שבו ניתן לפתח את החיסון ולשווק אותה בצורה יעילה להמונים. מה שנקרא תוכנית עסקית.

ניקח את החיסון של מודרנה שהפכה את המגפה למכרה זהב. מניית החברה עלתה בכמעט פי 4 מתחילת השנה. אז נסחרה במחיר של 19.2 דולר והיום היא יושבת בנוחות על 72.3 דולר למניה ושווי שוק שמתקרב ל-31 מיליארד דולר. וזה בלי כלום ביד, כלום. יש לה רק פטנט על האופן שבו החיסון פועל.   אבל מילא זה, כדי להבין את גודל האבסורד, רק צריך להבין את הנתונים של התרופה. אחרי שהיא מיוצרת, צריך לאפסן אותה בקירור של מינוס 15 מעלות, כאשר המנות צריכות להיות מוזרקות תוך מספר ימים מיום הייצור, אחרת הן פגות תוקף.   גם אם החיסון שלהם יחסן 100% מהחולים במחלה, המבצע הלוגיסטי הנדרש כדי להפיץ אותו בעולם הוא איפשהו ממש קרוב לגבול הבלתי אפשרי. מפס הייצור, מעל אוקיינוסים,  מכסים, משלחים, מתווכים ועד הרופא ומטופל הקצה בפחות מ-72 שעות? לא הגיוני. גם אם מורידים חלק מהמתווכים בדרך, המבצע עדיין לא הופך לקל יותר. 

• תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
• ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור

גם להעתיק פס ייצור של תרופה לכל היבשות הוא לא בר ביצוע בטווח הזמן של אמצע 2021 וגם כנראה שאין מספיק מטוסים בעולם – וזו לא בדיחה – כדי שמודרנה תצליח לשווק גלובלית את החיסון שלה. מתישהו, הבועה הזו תתפוצץ. הבועה של פייזר, שאת החיסון שלה צריך לאפסן במינוס 70 מעלות כנראה תתפוצץ לא הרבה אחריה. אז בוכה מי שבוכה אחרון.   חברות הפארמה יחשבו רק על השורה התחתונה? שוק החיסונים לקורונה, כשיבשיל, נאמד בכ-20 מיליארד דולר בשנה. זה כסף גדול, גם לשחקניות הגדולות. השבוע ראיינו כאן את עופר גונן, מנכ"ל כלל ביטוכנולוגיה, המחזיקה בחברת אליסיו (17.7%) המפתחת חיסון לקורונה, על בסיס הטכנולוגיה שמפתחת החברה כדי לחסן את הגוף נגד חזרתם של תאים סרטניים. לפי גונן, התוצאות היו פנומנליות והראו הבטחה כי הן בעלות יכולת לייצר לגוף זיכרון תאי – כלומר חיסון לכל החיים.   אליסיו גייסה השנה 50 מיליון דולר לניסוייה. זה כאמור לא מספיק כדי לממן ניסוי והיא כנראה תצטרך להכניס חברת פארמה גדולה כדי להשלים את הפער הפיננסי. עכשיו נניח שאחת מענקיות הפארמה מתרשמת מהנתונים ומצטרפת לניסוי. כשהיא רואה שהתוצאות אכן טובות, היא רוכשת את כלל ואת אליסיו איתה באקזיט מכובד של מיליארדים.   עכשיו נניח שלחברת הענק הזו, שלה כמה וכמה פרויקטים סביב הקורונה, מתמזל המזל והיא מחזיקה ביד שני חיסונים – אחד אפקטיבי ל-5 שנים ואחד לכל החיים שפיתחה עם כלל.

עם יד על הלב, לדעתכם, באיזו אפשרות תבחר החברה – בזו שתיתן לה בוננזה חד פעמית ואז המשך חיסון של רכים (המצריך לרוב פיתוח נוסף), או בזו שתיתן לה בוננזה אחת ל-5 שנים והיא עדיין תחסן את כל התינוקות. מי שחושב שהחברה תלך על האפשרות הראשונה שיקום... וזה אחרי שמימנו להן חלק ניכר מההוצאות, כן?   גונן לא מאמין שאף חברה תבחר באפשרות להסתיר חיסון לכל החיים, אבל הוא מכיר בעובדה שזה כן יכול להתרחש בסופו של דבר. "אני מאמין שישחררו את החיסון הטוב ביותר לציבור, אבל בהחלט קיים סיכוי כזה שאחת החברות תקדם את התרופה שיותר מתאימה לה. זה בהחלט אפשרי", אמר.   עכשיו בעולם מתוקן, הממשל האמריקאי היה צריך לדרוש מחברות הפארמה שמקבלות מימון לפיתוח וייצור חיסונים ותרופות למגפה, שיחשפו את כלל המידע על כלל הניסויים שהן מבצעות סביב הקורונה - כדי שלא יעבדו על אף אחד. אבל אנחנו לא חיים בעולם מתוקן וזה כנראה גם לא קרה ולא יקרה. מה שיקרה, אם יקרה, הוא בדיוק כמו אחרי המשבר של 2008, אז הבנקים הגדולים בארה"ב קיבלו כספי חילוץ חסרי תקדים והשתמשו בחלקם כדי לחלק בונוסים שמנים ודיבידנדים – לאחר שגרמו להתרסקות הכלכלה העולמית.   נקווה שהפעם לפחות, חברות הפארמה הגדולות לא יחשבו רק על השורה התחתונה שלהן וברגע שיהיה – אם וכש – חיסון אפקטיבי לקורונה, נקבל את זה שבאמת ייתן לנו את ההגנה המירבית מהנגיף ולא את זה שירפד יותר את הכיסים של אנשים, שבשורה התחתונה הם גם ככה כבר עשירים מדי.