המרוץ הדמוגרפי: מה צריכים לעשות ביידן וטראמפ כדי לזכות בבחירות? בינתיים ביידן מוביל בכ-10%

הבחירות לנשיאות ארה"ב הם ככל הנראה הבחירות המסובכות ביותר בעולם. לא רק בשל גודלה העצום של האוכלוסייה הבוגרת, המתקרבת ל-240 מיליון בעלי זכות הצבעה, גם פתקי ההצבעה מסובכים. כי בניגוד לבחירות אצלנו, בהן בוחרים פתק אחד, שם צריך לבחור לא רק נשיא, אלא נציגים לפי מחוזות וסנאטורים. בקיצור, לא פשוט.

אבל אם יש משהו שכרגע באמת מייחד את הבחירות הנוכחיות – מעבר לעובדה הברורה שהבחירות נעשות תחת השפעת המגפה, אבל על זה לא חכמה להצביע – אלה הם % ההצבעה ששוברים שיאים. הטענות חסרות הבסיס של הנשיא טראמפ לפיהן בחירות באמצעות הדואר יובילו לזיופים מאסיביים, יצרו שני אפקטים מקבילים.

האחד, זה חיזוק מערך הבחירות כדי לשמר את טוהר הבחירות והאפשרות להגן על התוצאות בבית המשפט. השני והמשמעותי יותר, הוא כאמור אחוזי ההצבעה המוקדמת. לפי הנתונים שמשחרר פרויקט הבחירות לארה"ב של אוניברסיטת פלורידה, למעלה מ-76.5 מיליון אמריקאים כבר שלשלו את המעטפה שלהם בקלפיות.

מדובר על קרוב לשליש מכלל כל בעלי זכות ההצבעה. מדובר על קרוב ל-55% מבעלי זכות ההצבעה שהצביעו ב-2016 וזה כשנותרו 6 ימים ליום הבחירות הרשמי, ה-3 לנובמבר. כרגע, לפי המדינות בהן מצביעים ידועים בהתפלגות המפלגתית שלהם, הדמוקרטים מובילים בפער משמעותי באחוזי ההצבעה, אבל צריך להתייחס לנתון זה בצורה שאינה חד ערכית.

הסיבה, הרוב של המצביעים מהבייס של טראמפ, כלומר האוונגליסטים והצווארון הכחול במדינות רפובליקאיות, הודיעו כי יגיעו לקלפיות ביום הבחירות עצמו. זה אומר שאלא אם כן התוצאות יהיו חד צדדיות לכיוון הדמוקרטי, הולך להיות לנו ערב מורט עצבים.

וכאן אנחנו מגיעים לנקודה הכי משמעותית: מה יהיו אחוזי ההצבעה בקרב אוכלוסיות מפתח, שיכולים להשפיע על תוצאות הבחירות ולייצר לנו אפילו שחזור מ-2016, בה הילארי קלינטון זכתה בכמעט 3 מיליון קולות יותר ועדיין הפסידה על חודם של 70,000 קולות במערב התיכון, באזור המכונה רצועת החלודה.

התרחישים הדמוגרפיים שישפיעו על הבחירות
בוושינגטון פוסט יצרו מחולל תרחישים, הבודק תרחישים דמוגרפיים שצריכים המועמדים לייצר, כדי לזכות. זאת כמובן בהשוואה לבחירות ב-2016. לדוגמה, טראמפ ניצח את הבחירות הקודמות בזכות הבוחר הלבן. הוא ניצח בפער של 57% מול 43% לקלינטון, כלומר קרוב ל-15% פער. זה העניק לו 306 אלקטורים, הרבה יותר מ-270 הנדרשים לזכות בנשיאות.

לפי התוצאות ב-2016, המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן, צריך להעביר בסך הכול 1% מהמצביעים הלבנים בפנסילווניה, מישיגן – בה סקרים מראים על הובלה של 17% לביידן – ובוויסקונסין, כדי שביידן יזכה ב-307 אלקטורים מול 231 לטראמפ.

התוצאה הזו נכונה במקרה שאחוזי ההצבעה בקרב האוכלוסייה הלבנה תישאר זהה ביחס ל-2016, שמהווה 65% הצבעה. מספיק שאחוזי ההצבעה יעלו ב-5% כדי שהתוצאה תתהפך וטראמפ יזכה ב-280 אלקטורים מול 258 של ביידן.

עוד עולה כי טראמפ היה הכי חזק בקרב אוכלוסיות ללא תואר אקדמי, שם הוא זכה ב-67% תמיכה בבחירות הקודמות. אם הוא יצליח לעורר את הבייס שלו ולהגיע ל-75% הצבעה, אזי הוא יזכה בפער עצום של 351 אלקטורים מול 187 לביידן.

במקרה של האוכלוסייה השחורה, בבחירות הקודמות היא הצביעה בעיקרה עבור קלינטון, אבל רק ב-60%, הרבה פחות מאחוזי ההצבעה לנשיא אובמה ב-2 מערכות הבחירות של 2008 ו-2012. לביידן מספיק ש-68% מהמצביעים השחורים יצביעו עבורו, כדי לנצח עם 297 אלקטורים.