המהפכה הדיגיטלית - בשיא המשבר, סין החליטה לקדם סדר עולמי חדש

"כשרוחות השינוי מנשבות, ישנם אנשים שבונים חומות, אחרים בונים תחנות רוח" - חוכמת פתגם סיני ידוע. נראה כי הוא מטיב לתאר את רוח התקופה - בעיצומו של משבר הקורונה, כשכל העולם התמודד עם גלים וסגרים, סין, המעצמה השניה בגודלה בעולם, החליטה לקדם סדר עולמי חדש. לא עלה בדעתה לתת לתלאות הנגיף או לעוינות האמריקאית לשבש לה את התוכניות. היא תהיה בצד של תחנות רוח.

סין הייתה הראשונה שנכנסה למשבר הקורונה ולכן סבלה לפני כולם מהתכווצות בתוצר וכל שאר מרעין ובישין של עתות המשבר: חולשת הצרכנים ונסיקת החיסכון, חולשה פיננסית והתדרדרות במאזן סחר החוץ שלה. אחרי רקורד מפואר של עשרות שנות צמיחה מהירה, בביג'ין ראו בקורונה שיעור בצניעות, אך גם, ובעיקר, קריאה לפעולה.

שדרוג דיגיטלי של תעשיה כחלק ממהפכה התעשייתית מס' 4
נתוני המאקרו העגומים הסתירו נתון מעניין אחד – יבוא של מוצרי הטכנולוגיה המשיך לטפס, אף על פי שכל שאר המדדים הצביעו על האטה בפעילות הכלכלית. יבוא של מעגלים משולבים, ציוד אודיו ווידיאו, סוללות ליתיאום, ציוד אלקטרוני וכבלים מבודדים רשמו נסיקה מפתיעה כשכל יתר הסעיפים נסוגו וזאת, לא במקרה. מסתבר שבתחילת מרץ הכריז הנשיא שי, בנאומו לאומה, כי לצד צעדי השתלטות על הנגיף, מתכוון הממשל לקדם "אינטרנט תעשייתי". מדובר במדיניות שמטרתה בניית תשתית אינטרנט חדשה עבור ענף התעשיה. תשתית זו תאפשר בעתיד הקרוב "אינטרנט של דברים" (Industrial internet of things) במגוון של תחומים - זוהי צורה מתקדמת של תעשיה שתישען על ריבוי חיישנים המקושרים ביניהם דרך הרשת. המהפך נועד להפוך את תהליכי היצור למהירים וחסכוניים, כלכלית ואנרגטית, כשכל התאגידים הרלוונטיים יהיו בנויים לפי מודל עסקי של אינטגרציה אנכית.

ענקיות הטלקום נקראו לדגל כדי לרשת את הערים ואת האיזורים הכפריים בקוי תקשורת באיכות גבוהה. בתוכנית של שי ניתן היה למצוא שדרוג דיגיטלי של כ- 100 חברות תעשייתיות, כשכ-1000 ספקיות שירותי אינטרנט נדרשו להוציא לפועל את חזון ההנהגה.

במסגרת המדיניות החדשה, אחת ממפעילות האינטרנט המובילות בסין, Alibaba Cloud, כבר התחילה לבנות פלטפורמות לתעשיות השונות - טקסטיל, הלבשה, מזון ומשקעות, אלקטרוניקה ומכשירים בייתיים. ב-Alibaba Cloud חותרים לייצר אקו-סיסטם אחיד שיכיל את כל שרשרת התפתחות המוצר: פיתוח, ייצור, לוגיסטיקה, אחסון ומכירות.

באמצע מאי, התקדמה סין צעד אחד נוסף. China National Development and Reform Commission השיקה תכנית שמטרתה לסייע לעסקים קטנים ובינוניים באימוץ המהפכה הדיגיטלית. תכנית השידרוג כללה שיתופי פעולה עם חברות פרטיות רבות, החל מהיי-טק ופיננסים וכלה בתשתיות ואנרגיה. בין השמות הגדולים ניתן למצוא ענקיות כמו Alibaba, Xiaomi, Hikvision , Huawei, Foxconn, Didi Chuxing, Tencent, ZTE, Dot Life, China Telecom, China Power ו-Lenovo.

5G והיחסים עם המערב
האינטרנט שיחק תפקיד חשוב בעלייתה של ארה"ב כמעצמה הטכנולוגית של המאה ה-20. האמריקאים היו אלו שהגו את הרעיון, לכן הם גם אלו שקבעו את המבנה האינטרנטי העולמי ולשאר העולם לא נותר, אלא לאמץ אותו. Google, Amazon ו-Facebook בסיוע של National Security Agency שלטו בטרפיק ובנו מערכת מעקב יעילה שתגן על הסדר העולמי הרצוי מבחינתן.

סין מחליטה לקרוא תיגר על הסדר העולמי הישן על ידי ראשוניות ב"מרוץ ל-5G" (שמהווה חלק אינטגרלי מה"אינטרנט התעשייתי"). לתפיסתה, לא הקורונה ולא המגבלות האמריקאיות יעמדו בדרכה לפסגה. העולם התוודע לרובוטים תוצרת סין שהיו מצויידים בטכנולוגיית 5G – הם מדדו חום, אכפו את חבישת המסיכות וביצעו שלל של משימות נוספות. במחוז Wuhan, מקור המגפה, רכבים אוטונומיים חיטאו רחובות. זו הייתה תצוגת תכלית מרשימה לאופן שבו ייראו הערים העתידיות של סין וכל עוד זה תלוי בסין, גם ערים עתידיות לאורך כל "דרך המשי הדיגיטלית", אותה היא מתכוונת "לסלול" באירואסיה ("דרך המשי הדיגיטלית"היא תכנית-בת של "חגורה אחת, דרך אחת").

בספטמבר 2020 עמד מספר המשתמשים הסיניים בטכנולוגיית 5G על 100 מיליון, ב-400 אלף תחנות בסיס. לפי התחזית של נשיא Huawei, Yang Chaobi, עד סוף השנה, יוכפל מספר המשתמשים לכ-200 מיליון (70 אחוזים מסך הרשומים בעולם) ומספר התחנות יעמוד על כ-800 אלף. גם אחרי שארה"ב חסמה בפני ענקית הטלקום Huawei את הגישה לשוק השבבים שלה, החברה עדיין מצליחה להוביל את העולם בהגשת הפטנטים מתחום ה-5G והיא עדיין נחשבת לספקית תשתיות ה-5G הגדולה בעולם. לשם השוואה, בריטניה צפויה להתעכב באימוץ ה-5G בשלוש שנים (אחרי שדחתה את Huawei) ואירופה– ב-18 חודשים.

ניתן לזהות לאחרונה גישה מעט שונה כלפי סין, חלק מהקולות מגיעים מאסיה חלק ממערב. לדידם, על אף הסיכונים הגיאו-פוליטיים הברורים, אולי כדאי להתייחס לחדשנות של סין בגישה יותר קונסטרוקטיבית. סין, אחרי הכול, התנדבה לבחון "על בשרה" אילו מהטכנולות החדשות עובדות ואילו פחות. אינטרנט של דברים, רכב אוטונומי, חדשנות רפואית, ערים חכמות, כלכלה שיתופית – כל אלו נמצאות עדיין בשלב הניסוי והטעיה וסין היא מבחן מעבדה עצום. מדוע לא לתת לה את זכות הראשונים לגלות מה צופן העתיד? העולם יכול רק להרוויח מלמידה מניסיונה. יש הטוענים כי הרעיון שסין תפיץ את עיקרנות המשטר הסמכותני דרך הטכנולוגיה תקף כמו הטענה שארה"ב תפיץ את עיקרונות הדמוקרטיה דרך מכירת ה- Mac Big מסביב לעולם.

המקור: SCMP Reporting&Analysis, GSMA Mobile Economy 2020 Survey.

אינטרנט קצת אחרת
אי שם, ביקום מקביל, מתחוללת לה מהפכה טכנולוגית חסרת תקדים שמתעלמת מחוקי הגנת המידע ומגבלות החדירה לפרטיות המקובלים במערב. זהו מרחב בו ציבור הצרכנים מרגיש בנוח עם ריכוזיות וצנזורה כל עוד צרכיו מסופקים. חמוש ב"פרויקט מגן מוזהב" ((Great Firewall, שולט הממשל בבייגין בתכני האינטרנט המקומי, כשהוא נוקט בשורה של צעדים טכנולוגיים ורגולטוריים במטרה להפחית את השפעת המערב. באופן טבעי, פעולות אלו מקנות לשחקני האינטרנט המקומיים יתרון תחרותי רב. כך, בעולם א' נהוג לרכוש מוצרים ב- Amazon או ב-EBay בעולם ב' – ב-Alibaba או ב-JD. במערב מחפשים מידע ב-Google, בסין שחסמה את Google, ברירת המחדל היא Baidu. בלונדון Apple Pay "מסדר" אותך ברכבת תחתית, בבייג'ין זה יהיה Alipay. החיים בסין מתנהלים באמצעות סמארטפונים, כאשר מרכז השליטה נמצא ב-WeChat (של Tencent). ניתן לתאר את WeChat כסוג של "אולר שוויצרי" - אפליקציה שמאפשרת למיליארד בני אדם לשלוח הודעות, להזמין מוניות או ארוחות, לשלם חשבונות או לשלם על מוצרים ושירותים, להזמין רופא או איש מקצוע אחר.

המקור: eMarketer, 4.2020

המשקיעים הגלובליים רואים בחברות האינטרנט הסיני הזדמנות להחשף ליקום טכנולוגי-אינטרנטי חלופי, יקום שמשלב היטב את עולמות הפיזי יחד עם הדיגיטלי. להערכת מנהל הקרן, חשיפה לסין מאפשרת לפזר את תיק המניות "המערבי" שלרוב נותן עדיפות לענקיות ה-FAANG (החברות Facebook, Apple, Amazon, Netflix ו-Google) ולכן בדרך כלל מתומחר גבוה. אחד המדדים, דרכו ניתן להשקיע בענקיות האינטרנט של סין, הוא Indxx China Internet Index. המדד כולל (נכון ל-30.10.2020) 49 חברות שפועלות בתחומים שונים של אינטנט: החל ממסחר, בידור ותיירות וכלה בתשלומים ושירותי תוכנה.

מקור: עורך המדד Indxx, 30.10.2020.

מקור: עורך המדד Indxx, 30.10.2020.

הכותבת הינה רינת אשכנזי, מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקסם קרנות ETF.

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.