הדולר נמצא בשפל של 12 שנים מול השקל והוא עלול להמשיך לרדת

המשבר הכלכלי של שנת 2008, הוריד את הדולר לשפל של 3.27 שקל, היום המטבע האמריקאי נסחר במחיר של 3.34 שקל. גם מול מטבעות אחרים הדולר מראה סימני חולשה כאשר היורו מטפס למחיר של 1.19 דולר, והפאונד מתחזק ונסחר לפי מחיר של 1.33 דולר.    שער הדולר שער הדולר הרציף

ארה״ב פזרה טריליוני דולרים על מנת להתמודד עם המשבר הכלכלי והבריאותי הגדול ביותר במאה השנים האחרונות, מה שפגע במעמדו של המטבע העולמי. כעת הודעות חיוביות על החיסון המיוחל מספקות אופטימיות, אם כי זהירה, שאנו קרובים לקיצה של תקופה זו, אך האם זה גם מסמל שינוי מגמה לדולר ?    קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי אומר ״"התחזקות השקל מול הדולר בימים האחרונים נרשמת על רקע חדשות חיוביות בארץ ובעולם. בעולם, השווקים הפיננסיים מחשבים מסלול מחדש והאווירה האופטימית גוברת ככל שממשיכות להתפרסם חדשות מעודדות. אלו תמכו באווירה החיובית בשווקים הפיננסים הגלובליים והשפיעו גם על שוק המט"ח, כאשר מטבעות המקלט - הדולר, היין היפני והפרנק השוויצרי – המשיכו להיחלש, ולעומתם, נרשמה התחזקות של מטבעות הסחורות ומטבעות שווקים מתעוררים של כלכלות בעלות פרופיל פיננסי יציב יחסית, כגון הפזו המקסיקני, הראנד הדרום אפריקאי והריאל הברזילאי״.    למרות התערבות משמעותית של בנק ישראל בניסיון לעצור את התחזקות השקל מול הדולר, המטבע האמריקאי ממשיך לצלול ומתקרב לנקודת השפל שלפני 12 שנה. "בנוסף לאווירה החיובית הגלובלית, גם בזירה המקומית פורסמו לאחרונה חדשות טובות", מוסיף לוי, "רמת התחלואה הנמוכה נשמרת והמשק נפתח בהדרגתיות, קרן המטבע העולמית פרסמה דו"ח חיובי בסך הכל על כלכלת ישראל, ודירוג האשראי של ישראל נותר ללא שינוי. סביבה זו בדרך כלל מעודדת היחלשות של 'מטבעות המקלט', ובראשם הדולר, ובין היתר מול השקל.     ״למרות זאת, הפעם השקל נסחר ביציבות ברמות שיא מול הדולר ומול הסל, כשמצד אחד החדשות הטובות והעליות במניות תומכו בו, אך מצד שני נוצרה רמת תמיכה טכנית משמעותית סביב רמות 3.34 שקל לדולר, שנראה שמושכת בינתיים קונים ומרחיקה מוכרים. בטווח הקצר, בהעדר חדשות רעות, ולקראת סוף השנה, רמת התמיכה הטכנית בשער דולר שקל 3.34 עשויה להישבר והשקל יתחזק מעבר לכך. עם זאת, ייתכן כי אי הוודאות תשוב ותביא עימה אירועים קצרי טווח של היחלשות השקל. בטווח הארוך נמשכים הכוחות התומכים בהתחזקות השקל ובראשם צפי לעלית מדרגה בעודף בחשבון השוטף (הפער בין יצוא ליבוא של סחורות ושירותים).״ הוסיף.    ישראל צפויה להגדיל בשנים הקרובות את היצוא שלה, שמקבל דחיפה חזקה מסקטור ההייטק. על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאזן התשלומים של ישראל, המתאר את הכניסה והיציאה של המט״ח אל המשק, העודף בחשבון השוטף במהלך המחצית הראשונה של שנת 2020 הגיע לכ-8 מיליארד דולר. עודף זה הוא אחד הנתונים הגבוהים ביותר שרשם המשק הישראלי, וזאת כאשר מגפה משתוללת ופוגעת קשות בכלכלה הישראלית.    הנתונים הפונדמנטליים המעולים של ישראל בעת משבר הקורונה מיוחסים ברובם לתעשיית ההייטק, המהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של המשק הישראלי. כך זינקו יצוא השירותים מישראל מ-6.5 דולר בלבד במחצי הראשונה של שנת 2016, אל נתון השיא שעמד על 12.5 מיליארד דולר במחצי הראשונה של שנת 2019.    כעת, במחצית הראשונה לשנת 2020, יצוא השירותים עמד על 12.4 מיליארד דולר, קרוב אל שיא כל הזמנים. הנתון מרשים עוד יותר כאשר ענף התיירות, אשר נכנס לקטגורית השירותים, הכניס בכל שנת 2019 7.6 מיליארד דולר ואילו השנה צפוי להכניס כ-2.5 מיליארד דולר בלבד, מה שאומר שענף ההייטק סוחב על גבו את המשק הישראלי.    המשקיעים הזרים מבינים את עוצמתם של חברות הטכנולוגיה הישראליות, וכי ברבעון השני זרמו אל תוך המשק 37 מיליארד דולר בהשקעות זרות ישירות. זהו אחד משיאי כל הזמנים, ומעל ל-11 מיליארד דולר ברבעון הראשון לשנת 2020.  נתון זה מודד את ההשקעות המהותיות של משקיעים זרים, כלומר אלו אותן השקעות המאפשרות למשקיע לקבל זכויות הצבעה בחברה, ולא השקעות פיננסיות ״רגילות״.    אלו, מחזקים את מעמדו של השקל, שהרי הביקוש למטבע המקומי גובר. "ישראל צפויה להגדיל בשנים הקרובות את היצוא שלה בעיקר בזכות פעילות סקטור ההיי-טק. כוח נוסף שתומך בהתחזקות השקל הוא הפעילות הפיננסית, כששנת 2020 צפויה להסתכם בעודף חריג בכניסת השקעות זרות לישראל, בעיקר על רקע צירופה של ישראל למדד WGBI והשלמת עסקות למכירת חברות הייטק שנחתמו בעבר. על פי הערכת לאומי, הדולר צפוי להיסחר מול השקל בשער ממוצע של 3.30-3.40 שקל עד סוף 2021 תוך מגמת התחזקות הדרגתית מול הדולר, כך שיתכן ששנת 2021 עשויה להסתיים בשער נמוך משער של 3.30 שקל". מסכם לוי.    גם חברת דירוג האשראי S&P שבחרה לשמור את דירוג האשראי של ישראל על כנו ציינה ״מגזר ההייטק הגדול אמור לסייע להתאוששות כלכלית. התחזית היציבה של כלכלת ישראל נובעת מהיותה כלכלה איתנה ועם סקטור חיצוני חזק, מה שמאזן את הסיכונים ממגפת ה-COVID-19״