80 מיליארד ד' זרמו לקרנות האנרגיות המתחדשות, מגדל קיבלה תיאבון

מגדל תשיק קרן סל חדשה שתעקוב אחרי מדד מניות בתחום האנרגיות המתחדשות. הקרן MTF Indxx ReEnergy תעקוב אחרי מדד INDXX RENEWABLE ENERGY INDEX ששייך לאחר מהענפים הרותחים של השנה. המדד  עלה מאז אוקטובר בשיעור של 19.68% ומתחילת השנה עלה ב-70.8% (נכון ליום המסחר של ה-10 בדצמבר). לעומתו, ה-S&P 500 עלה מתחילת השנה ב-13.1%.

הנשיא המיועד ג'ו ביידן, בניגוד ליריבו הפוליטי דונלד טראמפ, חותר להעביר את כלכלת מכלכלה הנשענת על דלק מאובן (נפט ופחם) לכזו המונעת על ידי רוח, שמש ומקורות אנרגיה מתחדשים אחרים. בהתאם לכך מניות האנרגיה המתחדשות זכו לגאות משמעותית.

האג'נדה הברורה של ביידן עשויה לשנות את הכללים בשוק האנרגיה האמריקני, גם אם הסנאט נשלט כרגע בידי הרפובליקנים שיימנעו חקיקה משמעותית בנושא או אישור תמריצים. ביידן צפוי לנהוג כפי שנשיאים קודמים אחרים בחרו לפעול בנושאים דוגמת אנרגיה ולאשר פקודה נשיאותית שתתמוך באנרגיה ירוקה. הפקודה הנשיאותית נהפכה למהותית מאוד בשנים האחרונות ונשיאים אחרים עשו בה שימוש כדי לאשר אג'נדות בנושאים בוערים. ביידן יכול להשתמש בכלי זה על ידי הוצאת צו האוסר על השקת פרויקטים חדשים של קידוחים על אדמות ציבוריות.

אגב, המעבר לאנרגיה מזהמת פחות המשיך גם לאורך כהונת טראמפ למרות הבטחותיו של האחרון לתמוך בתעשיות הפחם והנפט בארה"ב. נתון זה עשוי להעיד שלמעשה מדובר בהתפתחות טכנולוגית בריאה שגם תופעות שמרניות כמו טראמפ לא יוכלו לה.

התזמון של מגדל אינו מקרי. שני גורמים עיקריים הניעו את התשואות העודפות של מניות האנרגיות המתחדשות בחודשים האחרונים: משקיעים גדולים וקטנים הרחיקו את נכסיהם ממניות אנרגיה מסורתית לעבר חברות אנרגיה מתחדשת. לדוגמה, הנהלת BlackRock Inc., מנהלת הנכסים הגדולה בעולם בשווי של כ-7.8 טריליון דולר, מסרה כי היא מתכוונת לקחת בחשבון את גילוי התאגידים על סיכונים סביבתיים. סיכונים אלו כוללים עקבות פחמן של החברות. לעומתם, המשקיעים הקטנים שפכו כמות מזומנים אדירה לקרנות נאמות המשקיעות בחברות אנרגיה מתחדשת. ברבעון השלישי הם הזרימו 80.5 מיליארד דולר לקרנות בתחום מסביב לעולם, עלייה של 14% לעומת הרבעון הקודם (על פי חברת מורנינגסטאר). בקרנות קיימות היו נכסים בסך 1.26 טריליון דולר בסוף ספטמבר, עלייה של 19% לעומת הרבעון השני.

חזרה למדד. במדד נכללות מניות, שהונפקו על ידי חברות, אשר לפחות 50% מהכנסותיהן נובעות מתחומים כמו: אנרגיה סולארית, אנרגיה הידראולית (מים), אנרגיית רוח, אנרגיה גאותרמית (אדמה) ורשת חשמל חכמה. דמי הניהול בקרן יעמדו על 0.8% לשנה.

קרן הסל תכלול מניות בעיקר מהשווקים במערב, אך לא תכלול מניות שהונפקו על ידי חברות מחוץ לשווקים המרכזיים כמו טיוואן, דרום קוריאה, אוסטרליה, ניו זילנד, ברזיל, צ'ילה וכיוצא בזה. המניות הכלולות יהיו בשווי מינימלי של 500 מיליון דולר. במידה שחברה נכנסה למדד אך שווי השוק שלה תוך כדי ירד אל מתחת לחצי מיליארד דולר, היא תמשיך להיסחר בו (גם לאחר מועד העדכון) כל עוד שוויה עולה על 400 מיליון דולר. כמו כן הן צריכות להיות בעל אחזקות ציבור בשיעור של לפחות 10%. האחזקות העיקריות של המדד הן Vestas Wind Systems (בשיעור של 8.23% מהמדד), Orsted A/s (8.04%), Edp Energias De Portugal (7.14%) ו- Enphase Energy (6.6%).

לסיכום נציין כי קרנות הסל הפכו בשנים האחרונות לאחת מדרכי ההשקעה הבולטים בשוק ההון. נכון לאוקטובר 2020 קיימות 529 קרנות סל שמנהלות כמעט 82 מיליארד שקל, אך לא כל גורל קרן סל זהה. בתוך כך קיימות קרנות "אופנה" שנפתחו בעקבות הצלחה של סקטור מניות מסוים ומשכו כסף חם של חוסכים בזמן קצר. הסוף של קרנות כאלו לרוב אינו מוצלח כאשר רוב הכסף נכנס לאחר שהמניות כבר נסחרו במחירים מנופחים.