להצליח ולפרוח בתקופה המודרנית - למה אנחנו הולכים אל השוק?

רבות נכתב על מלחמות סחר בין מדינות שונות כדוגמת ארה"ב וסין, בין ארה"ב ומקסיקו וקנדה. הסחר חשוב לכל מדינה ואף מדינה לא תוותר עליו. ובנוסף, כל מדינה תלחם על מנת לשפר עמדות ובכדי לקבל מוצרים רבים יותר במחירים נמוכים יותר. בכתבה זו ברצוני להסביר את חשיבות הסחר ומדוע התמחות ומומחיות הן מרכיב בסיסי וחשוב בתהליך המסחר ובחיי היום יום של כולנו.

יתרונות המסחר
כדי להבין את יתרונות המסחר, ניזכר בסיפור על רובינזון קרוזו, ימאי בריטי שספינתו נטרפה והוא נקלע לאי בודד. תחילה, רובינזון קרוזו חי בכלכלה אוטרקית (משק סגור המספק את כל צרכיו). כדי להשיג מזון ולהתקיים הוא היה חייב לדוג, לצוד, ללקט, לשתול ולעבוד את האדמה. רובינזון קרוזו היה יעיל בגידולי ירקות אך לא בצייד שדורש מיומנויות מיוחדות שנרכשות על ידי התנסות ואימון רב שנים.

ביום שישי סגרירי אחד רובינזון פוגש את ששת וכך מגלה שהוא לא לבד על האי. מהר מאוד הוא מגלה שלששת יש יכולות צייד מצוינות אך יכולותיו בחקלאות חלשות. רובינזון קרוזו מבין שאם כל אחד מהם יתמחה בייצור מוצר מסוים ויהיה יעיל בייצורו (ששת בצייד ורובינזון קרוזו בחקלאות) הם יוכלו לסחור אחד עם השני ולמקסם את היצור והצריכה של שניהם, כך ששני הצדדים מרוויחים.

המקרה של רובינזון קרוזו וששת אינו זר לנו כלל וכלל. מדינות מתמחות בייצור בתחומים שבהם הן יעילות ובעלות יתרון, והן סוחרות עם מדינות בעלות יעילות בייצור מוצרים בתחומים אחרים. כ-30% מהיבוא של ארה"ב מסין הינו מכונות, מוצרי חשמל וטקסטיל, בעוד ש-24% מהיבוא של סין הינו מכונות חשמליות וציוד, וכ-17% הם דלקים ומינרלים. בישראל, רכיבים אלקטרוניים הם תחום ייצור חזק והם מהווים כמחצית מהיצוא.

מדוע מלחמות הסחר כה קשות?
המסחר מוריד עלויות ומשפר את מצבם של כל הצדדים. אם כך, היכן טמונים הקשיים? התשובה פשוטה: כאשר מדובר בסכומי עתק. ארה"ב מייבאת בסכום של כ-3 טריליון דולר בעוד שהיצוא שלה הינו כ-2.5 טריליון דולר. כל שינוי באחוז בתנאי הסחר ישנה בצורה משמעותית את עודף היצוא.

בנוסף לכך, במסחר יש אסימטריה באינפורמציה: כל צד יודע את עלות הייצור של מוצריו בעוד הוא אינו יודע עד כמה הצד השני יהיה מוכן לשלם עבור התוצרת. כמו בכל דבר, המוכר רוצה להרוויח כמה שיותר והקונה רוצה לשלם כמה שפחות. כל צד יכול להתבצר בעמדותיו במחשבה שהצד השני יתפשר. אך זה לא תמיד קורה. על אף שהסחר מיטיב עם הצדדים, יתכן והמדינות לא יגיעו להסכמות.

צד נוסף במסחר הינו קניין רוחני וריגול תעשייתי. אחת הטענות שעולה בהסכמי הסחר בין סין וארה"ב הינה נושא העתקת פטנטים. האמריקאים מודאגים שאם המוצרים שלהם יהיו בידיים זרות, יהיו הפרות של קניין רוחני והמוצרים ייוצרו ויוצעו במחירים זולים יותר בשוק. החשש מתחרות גורם לארה"ב להגביל את המסחר ולנסות לקבל התחייבות שזה לא יקרה. בהקשר לכך נכנס גם נושא הריגול התעשייתי והפוליטי. מדינות דואגות שבתוך המוצרים המיובאים יהיו סוסים טרויאניים שיאפשרו ריגול ברמות שונות. זו הסיבה שארה"ב לא מאפשרת שימוש בטלפונים של Huawei בארה"ב. כל אלה חייבים להיות מעוגנים בהסכמים שיגנו על התוצרת הנסחרת וזה לא פשוט להגיע להסכמות מסוג זה.

התמחות כמנוע למסחר
אדם סמית', אבי הכלכלה המודרנית שחי במאה ה-18, הציג לראשונה את נושא ההתמחות. הוא הציג דוגמא מתהליך ייצור סיכות. סמית' השווה בין ייצור סיכה על ידי פועל פשוט שעובד לבדו לבין ייצור סיכה בבית חרושת שבו ישנה חלוקת עבודה והתמחות בתת שלבי הייצור. הוא תאר את תהליך הייצור בבית החרושת כך שכל שלב מיוצר ע"י פועל אחר: פועל אחד מותח את התיל, פועל שני מיישרו, פועל שלישי חותך וכן הלאה. בעוד שכושר הייצור של פועל שעובד לבדו הוא בקושי סיכה אחת ביום, הרי שבשרשרת ייצור של כ-18 עובדים שכל אחד מהם מתמחה בפעולה מסוימת, ניתן לייצור עשרות אלפי סיכות ביום.

כלומר, כדי להצליח בייצור צריך התמחות! מכיוון שאנשים שונים יעילים וחזקים בתחומים מגוונים, זה מאפשר לכל אחד יתרון טבעי ונותן נקודת זינוק טובה יותר בתחרות. בסיפור של רובינזון קרוזו, יתכן שאם הוא היה משקיע את זמנו ומתאמן בצייד, אז לאחר תקופה ארוכה הוא היה נעשה יעיל בציד ולא זקוק לששת. אבל כאשר הוא רעב, נמאס לו לאכול רק מלפפונים והוא רוצה לאכול בשר, ועכשיו! - עדיף לו לגדל ירקות ולסחור עם ששת.

כדי לאפשר התמחות והתייעלות בייצור, מדינות מפעילות מדיניות כלכלית שמטרתה להגן על הייצור המקומי, וכן לאפשר למפעלים להתייעל כדי שיהיו תחרותיים מול המתחרים העולמיים. לשם כך מדינות משתמשות במדיניות פיסקאלית כדוגמת הטלת מכסים על היבוא וסובסידיות לייצור המקומי. הגנות אלה מאפשרות למפעלים המקומיים אוויר לנשימה כדי להתפתח ולהתמחות. ישראל הגנה שנים רבות על מפעלי הטקסטיל ובשנות ה-70-80 אף החלה בייצור (וביצוא) מטוס קרב (כפיר). בשלב מסוים הסיקו מסקנות והבינו שיש מדינות יעילות מאיתנו בתחום יצור מטוסים, והתועלת מהייצור, שמטרתה להקטין את התלות במדינות אחרות, לא שווה את ההשקעה.

מגמות בהתמחות במסחר בשוק ההון
כיצד זה מתקשר לשוק ההון? גם בשוק ההון ישנן התמחויות ותתי התמחויות מאוד ספציפיות. נהוג להשקיע במדד S&P500 כהשקעה פסיבית אבל מומלץ לבחון האם מספיק להשקיע במדד כללי או אולי להשתמש גם במדדים מתמחים שהם שילוב בין השקעה פאסיבית להשקעה אקטיבית. כדי לשפר את יכולות המסחר שלנו בשוק ההון כדאי להכיר קרנות עם התמחות או קרנות סקטוריאליות שדרכן אפשר להיחשף לתחום ספציפי שיש לו פוטנציאל גבוה יותר לצמוח. דוגמאות לכך הם מדדים שמתמחים בתתי תחומים בתוך מדד ה- S&P500 , כמו למשל בתחום המוליכים למחצה - SOXX, בתחום הפינטק שהינו תת תחום בתוך תחום הפיננסים והבנקאות ושם יש את מדד - FINX שהינו סוג של מדד היברידי שמשלב בין הפיננסים הוותיק לבין טכנולוגיה ובעצם בצורה זו מגלם את עתיד תחום הפיננסים, בתחום המסחר האלקטרוני יש את EBIZ, ובתחום המחשוב הקוונטי יש את QTUM. אלה היו מספר דוגמאות למדדים שמתמחים בתתי תחומים בתוך המדד הכללי. השקעות במדדי מסחר שמתמחים בתת תחום יכולות להניב תשואה עודפת כפי שפועלת קרן ההשקעות ARK.

כולנו סוחרים
חשבו לרגע על נגר שעובד מבוקר עד ערב ומתפרנס מכך. בסוף היום הוא לא יכול להביא לילדיו לאכול רהיטים בארוחת הערב... כדי להביא לילדיו לחם, גבינה, ירקות וכו' עליו ללכת לשוק, למכור את הארון שייצר ובתמורה לקנות מוצרים אחרים. עקרונית, הנגר יכול היה לגדל ירקות, לאפות לחם ולחלוב פרות, אבל הוא אינו יעיל בכך ולכן הוא מתמחה במה שהוא מאמין שהוא טוב ויעיל בו. הוא מוכר את תוצרתו בשוק ובתמורה קונה את יתר המצרכים הדרושים לו – הוא סוחר!

התמחות הינה מרכיב חשוב בחיינו ובהתנהלותנו, כי היא מאפשרת הקטנת עלויות ייצור. כולנו מתמחים בדברים שונים וסוחרים אחד עם השני. לפעמים דרך מתווכים ולפעמים ישירות. לדוגמא, כשאנחנו הולכים לרופא, אנחנו מבינים שהוא מומחה טוב מאיתנו. הוא השקיע שנים רבות ללמוד את המקצוע ולכן אנחנו פונים אליו לעזרה.

לסיכום
התמחות מביאה לפריחה ולשגשוג דרך מסחר. ביחד עם זאת חשוב להיות בעלי ידע כללי במגוון תחומים כי לרב גוניות בידע יש יתרון משמעותי במסחר. בסרט "הארי המזוהם" בכיכובו של קלינט איסטווד, אמר הארי: "כל אחד חייב לדעת את מגבלותיו". כלומר, עלינו להתמחות ולהכיר במגבלות היכולת והזמן שלנו, אך ביחד עם זאת חשוב להרחיב את האופקים כדי שנסחור באופן מושכל וששיקול הדעת שלנו יהיה מיטבי.

בתקופה המודרנית, עליכם להפוך למומחים בתחומכם, ללמוד להכיר את המומחים בתחומים אחרים, אותם שחקני אלפא שאיתם תסחרו, וכך תזמנו לעצמכם את מירב התועלת כדי להצליח ולפרוח.

הכותב הינו גיל אפשטיין, פרופסור לכלכלה, פרופ' לכלכלה, ודיקן הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת בר אילן.