לקראת החלטה: האם הפדרל ריזרב יתפתה להעלות את הריבית?

הפד' (פדרל ריזרב) האמריקני בראשותו של נגיד הבנק המרכזי ג'רום פאוול בחר להותיר את הריבית אפסית. הריבית תמשיך לנוע בין 0% ל-0.25%.  בד בבד מסר הבנק כי הוא מתחייב להמשיך ולהתערב בשווקים על ידי קניית אגרות חוב (הקלה מוניטרית) כל עוד הוא מאמין שהאשראי בכלכלה האמריקנית נמצא בפני סכנה. 

הריבית שונתה בפעם האחרונה במרץ 2020 כאשר נגיף הקורונה היה עוד בגדר איום נורא על הבריאות והכלכלה העולמית. נגיד הבנק פאוול שהבין כי קיימת סכנה ברורה לענפים נרחבים בכלכלה האמריקנית, שעלולה להתדרדר למשבר אשראי, החליט להוריד את הריבית ב-50 נקודות בסיס אל שיעור אפסי. כלומר שיעור שנע בין 

בפרסום שלאחר מכן פאול הסביר כי ביקש למנוע את המשך ההידרדרות הכלכלית כתוצאה מהתפשטות הנגיף. מאז, מועצת הבנק הפדרלי בחרה שלא לשנות את הריבית אלא לתמוך באשראי בשווקים על ידי רכישות של משכנתאות (40 מיליארד דולר) ואג"ח (80 מיליארד דולר). כך או אחרת השוק אהב את זה והגיב בכמה חודשים רצופים של עליות. 

הפד' מקבל מחמאות רבות על התנהלותו עד כה במשבר. זאת, מאחר שתשואת האג"ח לעשר שנים שמעידה בין היתר גם על ציפיות אינפלציה, נותרה נמוכה. גם כאשר השווקים רעמו והנאסד"ק, ה-S&P 500 והדאו ג'ונס רשמו שיאים חדשים, התשואה על האג"ח נותרה מתחת ל-1%. אפשר לומר שהתשואה הנמוכה מצביעה על כך שהמשקיע הממוצע לא חשב שהפד' יאבד את קור רוחו וינהג בצורה קיצונית. סימנים לחשיבה כזו ניתן לראות במחיר הזהב שעלה ל-1,800 דולר לאונקיה שאמור להגן מפני היפר אינפלציה כתוצאה מאיבוד שליטה על שווי הדולר. 

עכשיו הפד' ניצב בצומת דרכים מעניין. מחד גיסא, אנחנו לקראת חיסונים שאמורים להשיב חלק מהשפיות לכלכלה הגלובלית, מאידך גיסא, לא חסרים אינדיקטורים המעידים על ירידה בפעילות הכלכלית בחודש דצמבר. מאילו נזכיר את הירידה ברכישות הקמעונאות האמריקניים בחודש נובמבר וכנראה דצמבר, ירידה בסנטימנט של קבלני הבניין וכמובן ירידה בקצב החזרה של העובדים האמריקניים לשוק העבודה.  

באוגוסט האחרון אימץ הפד' במדידותיו גישה כוללת יותר כאשר את השינויים בצמיחה הוא מבצע על טווח זמנים רחב יותר. מדובר למעשה בסימון לשוק כי הבנק המרכזי לא שש להתערב באופן משמעותי יותר בשוקי האשראי, במיוחד לא על בסיס טווח קצר. משיכת החבל הזו משני כיוונים שונים לבטח תגרום לפד' להחליט שהוא מותיר את הריבית על כנה. 

נציין שגם אם הריבית תיוותר על כנה, פרסומים שלאחר פרסום שיעור הריבית לרוב גורמים לתנועות חדות בשווקים. התחושה התזזיתית שאפיינה את השווקים בתקופה האחרונה, עשויה לגרום לרגישות בכל הנוגע לאמירה כזו או אחרת מצד הפד'. רמיזה על הגדלת כמות רכישות האג"ח תתקבל בשמחה רבה בשווקים. הקטנתה תתקבל בבוז. 

אלמנט נוסף הוא הצפי של הפד' למועד בו תחזור האינפלציה לשיעור של 2% שנתי. צפי זה עשוי לרמוז מדיניותו העתידית ולשינוי הריבית מאפסיותה. בספטמבר אמר הפד' כי הוא לא צופה ששיעורי הריבית יעלו עד לסוף שנת 2023, מאז כיוון השווקים היה בעיקר צפונה. 

על פי הצוות הכלכלי של בנק אוף אמריקה, "הפד' סימן את האינפלציה בשיעור של 2% כיעד". השוק בהתאם מאמין שברגע שהאינפלציה תגיע ל-2%, הריבית יחל להעלות ריבית מחדש. אם תרצו, בין זמננו לבין 2023 קיימות שנתיים שלמות לפחות. מדובר בזמן הדומה לשנים 2015 2017 בו כולם המתינו להעלאות ריבית שהתעכבה והחלה באופן ממשי רק ב-2018. בטווח זמנים זה שוקי המניות חגגו.