בלנדר צומחת, אבל עדיין מפסידה; נערכת ל-IPO בת"א בשווי 280 מ' ש'

בלנדר עוסקת בתיווך אשראי בישראל מאז 2014, ולאחר שב-2017 החלה בפעילות מתן אשראי בליטא ובהמשך בלטביה, כעת היא מעוניינת להגדיל את סל השירותים שלה ולחדור לטריטוריה שמאופיינת במחסור בנגישות לאשראי, גידול בשכר הממוצע של משקי הבית וכן יחס נמוך בין חוב פרטי להכנסה פנויה. תחילה מדובר בפולין ובצ'כיה, ובהמשך בהונגריה, סלובקיה ומדינות נוספות.

במצגת שמפרסמים בחברה במקביל לטיוטת התשקיף, נכתב כי מלכתחילה הבנק הדיגיטלי של בלנדר יפנה לשירותים רווחיים, זאת גם על חשבון הצמיחה המהירה במספר הלקוחות. את בלנדר מעניין אם כן מיהם הלקוחות, ולא כמה יש. לדבריה, מאחורי חברות דוגמת Revoult ו-N26 שהציגו צמיחה מהירה במספר המשתמשים עומד מודל עסקי "עתיר הון והפסדים".

לעומת זאת בבלנדר שואפים להידמות לחברות כמו רובין הוד, הלהיט של המשקיעים האמריקאיים הצעירים, שהשיקה פעילות עו"ש ב-2019 (שווה כ-11.2 מיליארד דולר); Betterment שעוסקת בייעוץ השקעות רובוטי וב-2020 השיקה חשבונות עו"ש (נסחרת בכ-800 מיליון דולר); או SoFi שנותנת הלוואות לסטודנטים וב-2018 השיקה חשבונות עו"ש (נסחרת בכ-4.8 מיליארד דולר).

לפי חברת הייעוץ Kearney המצוטטת במצגת, בשנים 2019-2011 ברחבי אירופה בנקים מסורתיים חוו ירידה של 2 מיליון לקוחות בעוד שבנקים דיגיטליים חדשים גייסו 15 מיליון לקוחות. לפי דוח של מקינזי, עד שנת 2025 בנקים דיגיטליים חדשים עשויים לנגוס עד 40% מהכנסות הכוללות של הבנקים המסורתיים. עם קבלת הרישיון להפעלת בנק דיגיטלי, בבלנדר מתכננים לגייס פקדונות מהציבור בריביות של 2% לערך לשם הוזלת מקורות המימון.

מנגד, בבלנדר מעלים מספר גורמי סיכון לפעילות החברה. הרעה או האטה בפעילות הכלכלית ובצדה עלייה בשיעור האבטלה עלולה לגרום לירידה בביקוש לאשראי ולקיטון במספר לקוחות העומדים בקריטריונים של בלנדר, וכן לפגוע ביכולת ההחזר של הלקוחות הקיימים ולהביא לעלייה בנזקי האשראי. יתר על כן, אינדיקטורים בינלאומיים מצביעים על סכסוכי סחר, ירידה בגלובליזציה ובשיתופי פעולה בינלאומיים שהתגברו בצל הקורונה והגבירו את חוסר הוודאות לגבי המשך הצמיחה במדינות החברות בגוש האירו.

כמו כן קיימים סיכונים של תחרות בתחום המתעורר של בנקאות דיגיטלית ומכשולים רגולטוריים שתצטרך החברה לצלוח – "ככל שהקבוצה לא תקבל את הרישיון הבנקאי, לא תוכל לפעול כבנק דיגיטלי, ותיאלץ לאתר מקורות מימון חלופיים לפיקדונות, אשר ישמשו אותה כמקור כספי לצורך מתן אשראי צרכני", נכתב. עוד צוין כי ככל שרשות שוק ההון בישראל לא תאשר את בקשת הרישיון של בלנדר, הדבר עלול להביא לפגיעה בתוצאות וברווחיות של הקבוצה.

לבלנדר כיום 35.5 אלף לקוחות ועד עתה העמידה הלוואות בהיקף של כ-650 מיליון שקל. בתחום תיווך האשראי בישראלי היחס בין ההכנסה מלקוח לבין עלות רכישת הלקוח (LTV/CAC) גבוה מ-3, כשסכום ההלוואה הממוצעת עומד על 22 אלף שקל וזמן החזר עלות רכישת הלקוח (TROI) הוא כחודש. הריבית הממשית בהלוואות שמעמידה החברה בישראל הוא 11% בממוצע ואילו שיעור הכשל הוא 2.6-3.8%.

בפעילות מתן האשראי בליטא סכום ההלוואה הממוצעת הוא 6 אלף יורו, יחס ה-LTV/CAC הוא בין 3-8. הריבית הממשית עומדת על 19.4% בממוצע ובמחצית הראשונה של 2020 שיעור ההקצאה לנזקי אשראי הסתכם ב-2.6%. לפי בלנדר, במדינות מרכז אירופה תוכל לקבל מלקוחות בעלי סיכון נמוך ריביות של 14% לערך. 83% מהכנסות החברה מגיעים מהפצה בערוצים עקיפים (B2B2C), דוגמת זירות מסחר ייעודיות להלוואות ואשראי בנקודות מכירה. שאר הלקוחות מגיעים דרך אתר החברה והאפליקציה שלה.

בלנדר הוקמה ב-2014 ע"י המנכ"ל גל אביב, הפעיל זה עשור כיזם ומשקיע הון סיכון, אחיו בועז, בוגר יחידת המודיעין 81 ומייסד PetWise, וברק גור, ממייסדי אסימוב. החברה מעסיקה כ-60 עובדים. בין המשקיעים בחברה - ידיעות אחרונות (6.4%) ובלומברג קפיטל (9.4%).