תעשיית הגיימינג פורחת: ישראל יכולה להפוך למעצמה בתחום

לאור הפופולריות (והקנאה) שהצלחת החיסונים בישראל תופסת במדיה העולמית אני מתחיל להאמין שבסופו של יום תהפוך ההוצאה הענקית על רכישת החיסונים, שאיש, מלבד ה-CEO וה-CFO של פייזר, נתניהו, כץ ואולי שר הבריאות, אינו יודע מה היקפה הכספי, לחינמית או שאפילו תביא רווח למדינת ישראל. הכיצד? מסתבר, אליבא התקשורת העולמית שהפכה למעריצה של ישראל, שהיעילות והמהירות שבה מתחסנים תושבי המדינה לצד אלו שאינם רוצים את החיסון עשויה להביא למצב שבו תישאר ישראל עם עודפי חיסונים. חשבנו שמדובר בבדיחה צינית אבל מסתבר שמספר מדינות, קפריסין ודנמרק ביניהן, פנו לישראל בבקשה לקנות עודפים ולפי התקשורת יש עוד שאינן רוצות לפרסם שמן (אירן כנראה).

מסתבר בנוסף שהעניין הוא בחיסונים של פייזר בעיקר שהעולם כנראה הגיע למסקנה שהם הבטוחים ביותר. התערובת של חברת ריג'נרון (סימול:REGN), זו שהנשיא טראמפ קיבל בביה"ח, במקום השני והחיסון של מודרנה שלישי. אז אם תראו שהמדינה אינה מחייבת את המסרבים לקבל הזריקות תחשבו על כך שאולי הדבר לא נעשה בגלל החשש מפגיעה בחופש הפרט להחליט אלא בגלל פוטנציאל הרווח הצפוי או פוטנציאל העלות המופחתת. שאלנו אגב בפייזר כמה שילמה ישראל עבור החיסונים. הם לא הסכימו לתת מספר אבל אמרו שאולי תהיה חלוקת הכנסות מהחיסון לפי מדינות וזה יופיע ב-K10 של 2021, בפברואר או מרץ 2022 (אמיתי!!). לפי איך ששאר העולם מבצע את החיסונים יש לנו החשש שאכן הביקוש ל"יתרות ועודפים" ירקיע שחקים לקראת הקיץ.

ההתקדמות במהפכת הטכנולוגיה והקורונה מקדמים את נישת משחקי המובייל למובילה בתעשיית המשחקים האלקטרוניים, פלייטיקה (סימול:PLTK) מגיעה לוול סטריט (ההנפקה תושלם היום ותחל להיסחר כמה שעות מפתיחת המסחר בוול סטריט - 16:30) 

כותרת ראשית

סקוט בסנט: מי האיש שטראמפ בחר להוביל את הכלכלה האמריקאית?

גלובל | עמית בר | 10:11

- כל הכותרות

רגע לפני שיכלה לממש את האופציות, העובדת הבכירה פוטרה - ותבעה

הלווה 1.5 מיליון שקל עם בטוחות ומנגנון מסודר - ואז גילה שרימו אותו

סקוט בסנט: מי האיש שטראמפ בחר להוביל את הכלכלה האמריקאית?

הטיל ההיפרסוני של רוסיה: האם ישראל צריכה לדאוג?

קרן ETF עם תשואה של 300% – האם זה מתאים לכם?

דיסאינפלציה ב-2025: שוקי ההון בדרך לשנה מעניינת

וול-סטריט ננעלה בעליות; סולאראדג' קפצה ב-10%, פאגאיה עם 6%

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום היא אנביידה הבאה?

פינטרסט - המניה שנפלה יותר מדי?

מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ

גוגל תחת מתקפה: למה בוול-סטריט צופים שהחברה תצלח את האתגרים

המירוץ ל-AI: אמזון משקיעה עוד 4 מיליארד דולר באנתרופיק

גאפ חוזרת לצמוח: עקפה את הציפיות וקופצת ב-8%

מיקרוסטרטג'י גייסה עוד 3 מיליארד דולר לרכישת ביטקוין

הצפת ערך בשטראוס - רווח של כ-320 מיליון שקל ממימוש החזקתה בסברה

סמארט בטא: מדדים במשקל שווה - לאחר שנים של תשואת חסר, האם הגיע זמנם?

רדיט בשיא: עלייה במספר המשתמשים, האם היא תוכל לשמור על הצמיחה?

"התחום שלנו רותח; רואה אותנו בעתיד עם מחזור גבוה מ-100 מיליון דולר"

נוריאל רוביני צופה זעזועים בשווקים הפיננסים; איך להתגונן?

"מניית אנבידיה תגיע ל-190 דולר"

עוד תכניות

ההכנסות השנתיות מתעשיית המשחקים (Gaming Industry) עברו ב-2020, את ה-500 מיליארד דולרים גלובלית כאשר נישת משחקי המחשב והווידאו תורמת כ-36% מהסכום, כ-180 מיליארד. בתוך משחקי המחשב והווידאו צומחת במהירות, מאז 2008 והופעת הטלפוניה החכמה, תת הנישה של משחקי המובייל (באמצעות טלפונים חכמים וטבלטים) שב-2020 תרמו למעלה מ-85 מיליארד או 17% מהסה"כ וכפי שחוזים רוב המומחים יגיעו ל-25% ב-2023 וליותר מ-50% בסוף העשור. ארה"ב וסין מובילות את המכירות הגלובליות של משחקי המובייל.
 
יודעים מי, בוול סטריט, גילה וניצל ראשון את עצמת ההתרחבות של משחקי המובייל? סלי וקרנות ה "חטאים ומידות רעות (Vice&Sin investments)". סלים אלו משקיעים בחברות בתחומי הטבק והאלכוהול, מזון ג'אנק ומשקאות מסוכרים ומניות קזינו ומשחקים. מדובר בחברות שלפחות 50% מהכנסותיהן מגיעים מהתחומים שהזכרנו. סל כמו VICE למשל, שהשקעותיו בעבר התרכזו בחברות כמו MCD, PM, TACO, LVS הכניס, מאז תחילת המאה, חברות כמו NVDA, AVTI ו-EA (שחלק גדול מהכנסותיהן מגיע מתעשיית המשחקים). גם חברה מהסוג של LVMUY (בשמים, תכשיטים, מוסיקה ועוד) וכעת מצרפים חברות כמו TTWO שמייצרת תכנה ואפליקציות לתעשיית הבידור האינטראקטיבי או נייטנדו.

מדוע? ראשית כי זה משפר את תשואת סלי העוונות והחטאים ושנית כי אליבא מהנדסי האתיקה בוול סטריט משחקים מהסוג של הפוקמון, גולשי הסאבוואיי או ה-Fruit Ninja (למעלה ממיליארד משחקים פעילים בכול אחד מהמשחקים) מזיקים, במיוחד לנוער שמשועבד להם, לא פחות מחברות הקזינו, המשקאות, הטבק ושאר מרעין בישין.

אם זה מוצדק או לא, זה מעניין את וול סטריט כשלג דאשתקד, ובכל מקרה זה עוזר לשיווק סלי החטא שמוגדרים כ"חסינים בפני משברים כלכליים ואחרים". אפשר להעריך שגם פלייטיקה תמצא דרכה לסלים אלו. הסלים שמובילים את תעשיית משחקי המובייל הם מהסוג של ESPO שהמניות המובילות שם הן נבידיה, Tencent, AMD, נייטידו, ATVI, BILI, TTWX ועוד.

הפריצה הגדולה של המשחקים המוביליים התחילה ב-2008-9 (תחילת התמזגות המהפכה הטכנולוגית וכלכלת המיינסטרים, זוכרים?) עם פתיחת חנויות האפליקציות של IOS והאנדרואיד ובהובלת ה-Angry birds ב-2009 וה-Candy crush ב 2012. הופעת טכנולוגיות הענן, ה-IOT וה-AI פתחה השער לכניסה של חברות חדשות רבות לתחום.

מגפת הקורונה הגדילה משמעותית את קצב הצמיחה של משחקי המובייל ובמיוחד כאמור מהטלפוניה החכמה שב-2020 אחראית ל-74% מההכנסות באו משם כאשר רוב היתרה מטבלטים. ההערכה היא שההכנסות ממובייל יחצו את ה-100 מיליארד ב-2022. חשוב גם לציין את השפעת המשחקים על חברות שבבים למיניהן כמו NVDA, ATVI ו-EA. תעשיית המוליכים למחצה מושפעת כולה לטובה.

הד"ר Wei-Jen Lo, מנהל המו"פ והטכנולוגיות של ענקית המוליכים למחצה טאיוואן סמי קונדקטורס (סימול:TSM), ציין לאחרונה שהחברה מגדילה משמעותית ההשקעות בתחום על מנת "להתאים עצמה להתפתחויות". לבסוף, הצמיחה המהירה של התעשייה, במיוחד בימי הקורונה, הביאה כמה מענקיות התכנה והרשתות החברתיות להיכנס למשחק בעצמן. "המלחמה להיות הנטפליקס של תעשיית המשחקים", מכנים זאת בוול סטריט.

8 עסקאות ענק של רכישה ביצעו החברות הגדולות בחמש השנים האחרונות ("כרטיס כניסה למשחקי המובייל"). זה התחיל עם פייסבוק שרכשה את חברת המציאות המדומה Oculus. אמאזון רכשה את חברת שירותי הווידאו Twitch ומייקרוסופט הזדרזה ורכשה את החברה השבדית שמפתחת סרטי ווידאו- Mojang ואת חברת משחקי הווידאו הוותיקה ZeniMax Media ממרילנד. ענקית האחזקות הסינית, Tencent Holdings (סימול:TCEHY), שהייתה מהראשונות להיכנס לתחום, רכשה 81.4% מחברת משחקי המובייל הפינית Supercell, שהוציאה כמה מהלהיטים הגדולים בתחום, ב-10.2 מיליארד, הערכה שאפילו ההנפקות לאחרונה בוול סטריט, מתגמדות לעומתה.

כל אלו, לצד דיסני, סוני, אפל, AT&T. נייטנדו וענקיות אחרות שכבר בתוך התמונה וחברות השבבים שעדיין לא אבל שעוקבות מקרוב, מאותתים על 2 תופעות. הראשונה שהתחום אכן גדל במהירות ומעניין גם חברות ענק והשנייה שעסקי ה-M&A במגזר ישגשגו ועל כך נוסיף כשנדבר על פלייטיקה. סקירה מעניינת ועדכנית על התעשייה תוכלו לקרוא כאן.

ישראל יכולה להיות מעצמת גיימינג
לסיכום הנושא נאמר שתעשיית המשחקים ובמיוחד משחקי המובייל יצרה, מאז תחילת מגפת הקורונה, שינוי תרבותי, תודעתי וכלכלי בהתייחסות אליה בעולם כולו. התעשייה הפכה, בחסות הסגר, לחלק מפעילות התרבות והפנאי שבה משתתפת יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם. לתעשייה הישראלית ניתנת כאן הזדמנות לפתח חברת ענק בממדים שאפילו טבע בימי הזוהר שלה לא הגיעה אליהם והסיבה לכך היא החומר האנושי והרמה הטכנולוגית בתחום שהפכו את ישראל למעצמת גיימינג עולמית.

הגורמים שמשתתפים בפתוח וביצירת המשחקים, מאנשי מקצוע כמו מפתחים, מעצבים, אנשי סאונד ויוצרי אנימציה מומחים, אנשי פתוח עסקי, משווקים ועוד לצד חברות לפיתוח תשתיות כמו רשתות פרסום, אפליקציות שמתלבשות על משחקים קיימים, כלים לניהול קמפיינים של פרסום דיגיטלי, חידושי חומרה ותוכנה, אבטחה ועוד, הפכו את ישראל לאחת המובילות הגלובליות בתחום.

יש בישראל כ-400 חברות בתחום שמעסיקות מעל 9,000 עובדים והתעשייה צומחת במהירות, מ-1.5 מיליארד דולרים ב-2017 ל- 2.5 ב-2019. זה קרש קפיצה אידיאלי ליצירת חברות ענק בתחום, באמצעות צמיחה אורגנית ופעילות מיזוגים ורכישות וכל מה שצריך זה מנהל ברמתו של אלי הורוביץ ז"ל.

לפלייטיקה (סימול צפוי:PLTK): בת ה-10, עד כה ספור הצלחה מרשים ביותר, יש הפוטנציאל להפוך לחברה גלובלית מובילה. למעשה היא כבר כזו בתחום המשחקים המוביליים וזאת בעקבות ההצלחה העסקית המרשימה עד כה והדעה (לפחות בעיני החתמים הרציניים) שהצליחה לבנות את שירותי התפעול הטובים מסוגם של משחקים עם פלטפורמות טכנולוגיות קנייניות שתומכות בספריית המשחקים, מה שאפשר לחברה לייצר מעורבות חזקה של משתמשים ומוניטיזציה של המוצרים. 9 מהמשחקים שלהם נמצאים בין 100 משחקי המובייל המובילים בעולם (לפי iOS App Store ו- Google Play).

בחמש השנים האחרונות 2015-19, עלו המכירות ב-160% ל-1.888 מיליארד, הרווח התפעולי עלה ב-101.7 אחוזים והנקי ב-47.4%. ההכנסות בתקופה של תשעה חודשים ראשונים של 2020 עלו 28.5% לעומת התקופה המקבילה ב-2019 ל-1.8 מיליארד דולר. הרווח הנקי בתשעת החודשים האלו הסתכם ב-16.1 מיליון, ירידה של 93% בגלל עלייה חדה בהוצאות במהלך השנה, הוצאות שגדלו עקב הצורך בהשקעות נוכח הגידול בביקוש למוצרים. ההנחה היא שהרווחיות תחזור לרמתה הקודמת כיוון ש החילק הארי של ההוצאות נעשה. לחברה פוזיציית מזומן של 378.5 מיליון דולרים וחוב (ארוך טווח כולו) של 2.24 מיליארד.

הנפקת החברה היא באמצעות החתמים מורגן סטנלי (מנהל ההנפקה), קרדיט סוויס, סיטיגרופ, גולדמן סאקס, UBS והבנק אוף אמריקה. החברה מגייסת כ-570 מיליון דולרים (21,700,000 מניות במחיר "בין 22 ל-24" ועוד 3,255,000 מניות לאחר ההנפקה כאופציית החתמים באותו המחיר). ההערכה, לפי המחיר הממוצע היא בין 9.5 ל-10 מיליארד דולר. החברה הבריטית Playtika Holding UK II Limited שבבעלות קונסורציום של משקיעים בראשות משפחתו של המיליארדר הסיני, מהנדס תכנה ותעשיין, Yuzhu Shi, מחזיקה, לפני ההנפקה, ב-96.7% מהמניות ומוכרת בהנפקה 58,225,000 מניות (כולל אופציית החתמים) כך שתרד ל-77.5%. Yuzhu Shi הוא הבעלים של חברת משחקי האינטרנט הגדולה בסין, Giant Interactive. רוברט אנטוקול, המייסד והמנכ"ל, מחזיק ב-10 מיליון מניות, 2.4% ואינו מוכר. אונטוקול, מלבד בביצועי החברה יכול גם להתפאר בארגון עסקאות המכירה (2 אקזיטים נאים) לענקית המלונאות/קזינו Caesars Entertainment (סימול:CZR) שקוראים וותיקים יזכרו כ-Harrah's Entertainment, אחת מההצלחות הגדולות שלנו בזיהוי חברות במצוקה. אח"כ ל- Playtika Holding UK ולאחר מכן לקבוצת Shi כך שיש כאן מנהל ואיש עסקים מוכשר מאוד.

החברה פועלת בשוק תחרותי מאוד. המתחרות הגדולות הן Tencent הסינית, Electronic Arts, Zynga, Take-Two, Activision Blizzard ושורה ארוכה של חברות קטנות והתחרות תלך ותגדל אבל כך גם הנישה והצלחת החברה מותנית בהמשך אותן יכולות שהביאו אותה עד כאן, במיוחד יכולות הרכישה, המיזוג והיכולת לחבר את הרכישות לפלטפורמות הקנייניות של החברה. בנוסף חשובה תמיכת הבעלים החזקים שמעורבים בנישה. במורגן סטנלי מאמינים שכך אכן יהיה. המידעון Master the Meta שמתמקד בהערכות עסקיות ואסטרטגיות בתחום הגיימינג מציין בכתבה מהם יתרונותיה של החברה ומומלץ לדעתנו לעיין.