"נצטרך להוכיח שכל מי שהאמין והשקיע בנו יהיה מרוצה מההשקעה"

עם השלמת ההנפקה בפלייטיקה בוול סטריט לפי שווי לחברה של 11.7 מיליארד דולר - ההנפקה הגדולה ביותר של חברה ישראלית מעולם - המנכ״ל והמייסד רוברט אנטוקול מספר בראיון לביזפורטל על העובדים שיקבלו אופציות ויתמכו בכלכלה, העמלות לגוגל ולאפל - התחרות האפשרית מול תחום הגיימינג בענן שהן מובילות.   

״אומרים לנו ׳הגעתם להנפקה׳ ואני עונה, ׳אוקיי, אז?׳", אומר אנטוקול. "בתור מנכ״ל ומייסד של החברה בשבילי זאת אמנם אבן דרך, אבל האמת היא שאנחנו רק מתחילים עכשיו פרק חדש שבו נצטרך להוכיח שכל מי שהאמין והשקיע בנו, לא עשה את זה סתם ויהיה מרוצה מההשקעה״.

רגע לפני שיחל המסחר בפלייטיקה (סימול: PLTK), ורגע אחרי ההנפקה הגדולה ביותר לחברה ישראלית בנאסד״ק, אנטוקול, מנסה בתוך כל החגיגיות להיאחז בפרופורציות. זה לא פשוט - החברה שלו שברה את השיא - זו החברה הישראלית עם השווי הגבוה ביותר בהנפקה, וזו אחת החברות הישראאליות הגדולות בוול סטריט. פלייטיקה רק לצורך השוואה - שווה כמו טבע (עוד לפני פתיחת המסחר שעשויה להיות אופטימית מבחינתה).  

חברת משחקי המובייל השלימה בהצלחה הנפקה ראשונית לציבור (IPO) בוול סטריט כשגייסה חצי מיליארד דולר לפי מחיר של 27 דולר למניה - מחיר הגבוה ב-20% לעומת הקצה העליו של הטווח המקורי, 22-24 דולר למניה. את ההנפקה הובילו כחתמים מורגן סטנלי וקרדיט סוויס. גולדמן זאקס, סיטי גרופ, UBS ו-BofA Securities שימשו כחתמים בהצעת המכר בצד ההנפקה.

״מעל ל-3,000 עובדי פלייטיקה בישראל ובעולם מקבלים היום מניות ואופציות״, אומר אונטוקול, ״זה דבר דרמטי שיעזור לכלכלה גם בארץ, במיוחד בתקופה כזאת. בשבילי זאת גאווה״. לאחרונה פרסמנו בביזפורטל, כי בהתאם לתמחור הקודם עובדים החברה היו עתידים להתחלק בהטבה של 43 מיליון דולר בעקבות ההנפקה. בעקבות העלאת התמחור עקב הביקושים שנוצרו, מדובר כעת בסכום כפול ויותר מכך.

״ההנפקה נועדה למספר דברים״, אונטוקול מסביר, ״קודם כל לעזור להמשיך להצליח דרך רכישות. החברה התבססה בעשור האחרון בצורה דרמטית דרך רכישות. קנינו 7 חברות במאות מיליוני דולרים. השבחנו אותן והכנסנו אותן לפלטפורמה של פלייטיקה. דבר נוסף, פלייטיקה עד היום לא התמקדה יותר מדי בפיתוח משחקים חדשים, עכשיו אנחנו כן עושים את זה ונוציא משחק חדש לשוק בהמשך השנה (כיום בפורטפוליו של החברה 15 כותרים - א.פ)״.

אתם עושים מובייל גיימינג, אבל כל התחום של גיימינג בענן עם פלטפורמות כמו סטאדיה של גוגל או המתחרה של אפל, שמציעות משחקים ״רצינייים יותר״, שאפשר להמשיך מהסמארטפון כשיש עשר דקות פנויות לא מאיים על הענף שלכם?

״שאלה טובה. זה קהל שונה. בסופו של דבר הויז׳ן שלי מאד פשוט - אם תדע לעשות מוצר טוב אתה תמיד תצליח. אנחנו מתמקדים בעשייה ובשנתיים הראשונות, דרך הרכישות שעשינו הבאנו טאלנטים שיידעו לייצר מוצרים טובים לפלייטיקה ולהצמיח את החברה״.

בשוק ההון יש כאלה שמסתכלים על חברות גיימינג בתור הימור. מה שם אתכם בצד הטוב של הקו העדין הזה בין סיכון להבטחה?

״אני לא יכול לשלוט על מה אחרים חושבים או אומרים. פלייטיקה היא חברת משחקים רגילה. כמו כל חברה אחרת בתחום אנחנו מספקים בידור והנאה. כל אחד יכול להגיד את מה שהוא רוצה״.

את פלייטיקה הקימו ב-2010 אונטוקול ואורי שחק, שעזב בהמשך הדרך. שמונה חודשים בלבד לאחר ההקמה נמכרה לפי שווי של 160 מיליון דולר לסיזרס אינטרטיינמנט, רשת בתי הקזינו מארצות הבריאת. ב-2016 קבוצת חברות סינית בשם Alpha Frontier רכשה את השליטה בה. את הקבוצה הובילה חברת המשחקים ג׳יאנט אינטראקטיב (Giant Interactive) ולצדה היו גם Yunfeng Capital, קרן ההשקעות של ג׳ק מא, מייסד עליבאבא. כעת לאחר ההנפקה, אחזקותיה של אלפא פרונטייר בפלייטיקה עומדות על 77.5%. אונטוקול מחזיק ב-2.5%. לפי התשקיף שפרסמה פלייטיקה, שכר הבסיס של אנטוקול עומד על כ-370 אלף דולר בשנה. ב-2020 קיבל לידיו תגמולים בסך כ-335 מיליון דולר, רובם המוחלט ניתן בצורה של מניות חסומות.

שלוש הרבעונים הראשונים של 2020 הסתיימו אצל פלייטיקה עם הכנסות של 1.8 מיליארד דולר - המשקפות צמיחה בקצב של כ-30%, בדומה לשנתיים שקדמו לכך. אונטוקול מנוע מלהשיב האם ישמרו על קצב זה. הרווח הנקי עמד ב-2020 על 16 מיליון, נתון חריג עבור החברה הנמוך משמעותית מכ-260 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2019 - אולם הפער נובע בעיקר מהוצאות חד פעמיות לצורך רכישות ותגמול הוני להנהלה. החברה לא פרסמה תוצאות NON-GAAP (רווחים מתואמים/ בנטרול אלמנטים חד פעמיים). להערכנו מדובר ב-500-700 מיליון דולר ב-2020 כולה. שאלנו את אונטוקול אם היינו קרובים, ״אני חושב שאתם יודעים לעשות מתטמטיקה ולעשות מספרים״, השיב.

המודל הכלכלי של החברה מבוסס על הכנסות מרכישות של פריטי משחק ע״י המשתמשים. חלק עיקרי מההכנסות עובר דרך הפלטפורמות של גוגל ואפל, להן מערכות ההפעלה הנפוצות ביותר לסמארטפונים, והן לוקחות לעצמן עמלות - שיכולות גם לעלות בעתיד.

ראינו שהיצרנית של פורטנייט קראה תיגר על גוגל ואפל ופיתחה מערכת תשלום ישירה כדי לא לשלם להן עמלה. בתגובה הן הסירו את המשחק מחנות האפליקציות. איך אתה מסתכל על כל האירוע הזה?

״שתיהן שותפות מצוינות כבר המון שנים. כולם מסתכלים על העמלה שהן לוקחות, אבל צריך להסתכל גם על התרומה שלהן לחברות - הן בונות להן פלטפורמות ועוזרות להן במובן של טראפיק. אנחנו מתמקדים בעיקר בעצמנו. אם נסתכל ימינה ושמאלה לא נצליח בעשייה״.

מה דעתך על תעשיית הגיימינג בישראל - עד כמה היא קיימת והאם עוד יש לנו סיכוי להפוך למעצמה בתחום?

״אנחנו התמודדנו עם בעיה מאד קשה בארץ, כשגילינו מהר מאד שקשה לגייס כאן לתפקידים מסויימים שחברת גיימינג צריכה. בנינו אקדמיה משלנו, ואף אחד לא עשה את זה לפנינו בארץ, כך אנחנו בונים מקצועות שקשורים לתחום הגיימינג. זה גיים צ׳יינג׳ר לפלייטיקה וגם לתעשיה בארץ. כבר עכשיו רואים ליד פלייטיקה חברות שמתמקדות במשחקים. יש כאן הרבה חברות מצויינות שצומחות. אנחנו לא היחידות. אנחנו תעשייה מאד צעירה אם משווים אותנו למקומות כמו ברלין לונדון או לוס אנג׳לס, אבל אנחנו בדרך הנכונה. ישראל הוכיחה שבכל דבר שהיא עושה טוב היא יכולה להיות מעצמה. גם בתחום הזה נוכל להיות מעצמה״.

תעשיית הגיימינג הכניסה ב-2020 יותר מ-500 מיליארד דולר. לגיימינג למובייל נתח של 17% מהכנסות אלה. לפי ההערכות ב-2023 חלק זה יגדל ל-25% ב-2023 וליותר מ-50% בסוף העשור. לפי נתונים שפרסמה פלייטיקה,כ-2.5 מיליארד משתמשים משחקים במובייל, וב-2023 יגלגל שוק הגיימינג במובייל כ-114 מיליארד דולר, זאת לעומת 86.3 מיליארד דולרשהכניס השנה (צמיחה שנתית ממוצעת של 9.8%). המתחרות העיקריות של פלייטיקה בשוק זה הן Tencent הסינית, Electronic Arts, Zynga, Take-Two, ו-Activision Blizzard.