שיטת השקשוקה (2) - עידן עופר מנפיק את צים בשווי של 2.2 מיליארד דולר

לפני 16 שנה נמכרה חברת צים הממשלתית לאחים עופר בתמורה ל-230 מיליון דולר. שווי שעל פניו נראה נמוך. מיקי רוזנטל בסרטו שיטת השקשוקה שמבטא את יחסי ההון-שלטון, מביא ראיון עם עו"ד של האחים עופר, רם כספי שמסביר שהם עשו את שיטת השקשוקה. הגיעו הערכות שווי לצים מכמה מקומת, ערבבו/ מיצעו/ עשו "שקשוקה" ויצא השווי הזה. הסרטון הזה הפך למתאר את שיטת המסחרה וקשרי ההון-שלטון. לא בטוח שבצדק. כספי בסה"כ ניסה להסביר שעשו סוג של ממוצע להערכות השווי שהתקבלו. 

בכל מקרה, בהתחלה נראה היה שהאחים עופר עשו עסקה טובה - שהם עשו שקשוקה למדינה. אבל תוך שנתיים-שלוש התברר שצים שווה אפס. התברר בעצם שדווקא המדינה עשתה שקשוקה לאחים עופר. 

העלייה והירידה בערכה של צים נובעים משוק התובלה העולמית, שוק תנודתי, קשה מאוד לחיזוי. צים עברה 10 שנים קשות ושני הסדרי חוב במסגרתם הגופים מוסדיים קיבלו מניות במקביל להסדרי החוב. משפחת עופר דרך חברת קנון (שפוצלה מהחברה לישראל) נשארה בעלת המניות הגדולה בצים. אף אחד לא נתן שווי לפעילות הזו, עד שלפני כשנתיים החל מהפך - גם התייעלות וגם שוק התובלה חזר לחיים ובשנה האחרונה הוא ממש בשמיים. צים שווה 2.2  מיליארד דולר לצורך ההנפקה. עכשיו עידן עופר עושה שקשוקה למשקיעים בוול סטריט. (שיטת השקשוקה 2) וברצינות - "שיטת השקשוקה" זה משפט שתפס , אבל הבעיה שאף אחד לא יודע מי באמת עושה שקשוקה למי.  

ולהנפקה עצמה - חברת הספנות צים המוחזקת (32%) ע"י  קנון -4.62% קנון 10,330 -4.62% בסיס:10,830 פתיחה:10,830 גבוה:10,840 נמוך:10,330 תמורה:5,135,646 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: של עידן עופר פרסמה תשקיף לקראת הנפקה בבורסה של ניו יורק בשבוע הבא. החברה תגייס 322-382.3 מיליון דולר לפי שווי של 1.8-2.2 מיליארד דולר. צים תנפיק 17.5 מיליון מניות לציבור במחיר של 16-19 דולר למניה. את ההנפקה יובילו הבנקים סיטיגרופ, גולדמן זאקס וברקליס, לצד ג'פריס ובנק ההשקעות הנורווגי Clarksons Platou Securities. לחתמים תנתן אופציה בת 30 יום לרכוש 2.6 מיליון מניות של צים.

בחודשים האחרונים פורסם כבר על הכוונה של חברת הספנות להנפיק, כשלצד וול סטריט גם הבורסה בלונדון נבחנה כאופציה. הדיווחים הראשונים דיברו על שווי של 0.5-1 מיליארד דולר, ואלו שהגיעו בעקבותם העריכו את השווי בהנפקה ב-1.3 מיליארד דולר. כעת, הקצה העליון של טווח המחירים שחושפת צים משקף לה שווי הגבוה כמעט פי שניים מההערכות האחרונות.

צים נהנתה מעלייה במחירי ההובלה הימית, גם על רקע המחיר התחרותי בהשוואה להובלה האווירית וגם בשל הביקוש הגובר למשלוחים עקב התחזקות הרכישות באונליין. כך, פתחה צים בשנה האחרונה שלושה קווי הובלה חדשים. עוד קידמה החברה מעקב והתנהלות בכלים דיגיטליים מול הלקוחות שלה, מהלך שמטרתו להביא למקסום הרווחיות, וכן היא הפכה ליצואנית הבלעדית של עליבאבא משטח סין.

בין גורמי הסיכון שמציינת צים בתשקיף מוזכרים חוסר היציבות המאפיינת את תעשיית הספנות, שמושפעת בין היתר מתמורות גיאופוליטיות דוגמת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, וכן עלייה בכיבולת המכולות של ספינות שעשויה לדחוף למטה את עלויות השינוע ולנגוס ברווחי החברה.

החברה, אותה מנהל אלי גליקמן, מחזיקה בבעלות על ספינה אחת וחוכרת כמאה נוספות. נכון לסוף ספטמבר הפעילה 66 קווים בעולם, העוגנים ב-310 נמלים בלמעלה מ-80 מדינות. את הרבעון השלישי של 2020 סגרה צים עם הכנסות של כמיליארד דולר, לעומת 840 מיליון דולר בתקופה המקבילה, וכן רווח נקי של 142 מיליון דולר – גבוה בהרבה מרווח של 5 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2019. הרווחיות התפעולית עמדה על 18.6% (189 מיליון דולר) לעומת 5.4% בתקופה המקבילה אשתקד. נכון לתקופת הדוח החברה נמצאת בגירעון של 100 מיליון דולר בהון העצמי.

הערכות החברה לתוצאות 2020 כולה צופות הכנסות של כ-4 מיליארד דולר, לעומת 3.3 מיליארד דולר ב-2019, ורווח של 500-525 מיליון דולר, לעומת הפסד של 13 מיליון דולר ב-2019. לצד קנון, המחזיקים הבולטים בצים כיום הם דויטשה בנק (16.7%) וחברת המכולות היוונית דנאוס (10.2%).