ברנמילר רק בשלבי פיילוט אך מציבה יעד מכירות של מיליארד ש' ב-2027; לכו תזכרו עוד 6 שנים שזה מה שאמר אבי ברנמילר

האם {ברנמילר} בדרך לגיוס באמצעות הנפקה? לא יודעים, אבל כאשר חברה יוצאת במצגת חיובית זה הרבה פעמים שלב מקדים להנפקה, במיוחד כשקופת המזומנים של החברה מתרוקנת.

חברת האנרגיה המתחדשת בשליטת אבי ברנמילר, שעוד לפני הקורונה הפסידה 40 מיליון שקל ב-2019 והפסידה תפעולית כ-6 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2020, מפרסמת מצגת לפיה הגיעה סוף סוף ל"מאני טיים", ותוך שנתיים תתחיל לצמוח בחדות בדרך ליעד מכירות של מיליארד שקל בעוד שבע שנים. בהתחשב בכך שלפי התחזיות של ברנמילר עצמה "רק" ב-2023 תגיע למכירות של 100 מיליון שקל, כדי להשיג את היעד תצטרך להכפיל את המכירות פי עשרה בארבע שנים. שאיפות גבוהות, אם כן.

היעד השאפתני הזה הוא רק יעד. מי יזכור עוד 6 שנים מה מר ברנמילר אמר למשקיעים? מי ישפוט אותו אז על אמירותיו? אף אחד. העובדות הן שמדובר בחברה שלא הצליחה להביא את הטכנולוגיה שלה למקום גבוה ובינתיים החברה שרפה מאות מיליוני שקלים. מדובר בחברה שבשנה שעברה "גילו" אותה ומשווי של עשרות בודדות היא הגיעה לשווי של 400 מיליון שקל כשבדרך היא מנצלת את הגאות ואת הרעב של מוסדיים להנפקות בדיסקאונט (שמאפשרים רישום רווח מיידי) כדי לגייס כמה עשרות מיליונים; ועדיין יש לה בעיה - אין לה מספיק כסף לממש את החלום שלה. זה השלב ההכרחי ובשביל לעבור אותו היא גם תספק תחזיות בשמיים.      

כך או אחרת, החברה פיתחה טכנולוגיה מוגנת פטנט לאגירת חום בטמפרטורות גבוהות. היכולת לאגור אנרגיה היא קריטית בשוק האנרגיה המתחדשת, ובלעדיה פאנלים סולאריים וכן תחנות רוח יעבדו "לחינם" בחלק משעות היום. כלומר בשעות שבהן יש שמש ורוח עשויים לייצר יותר חשמל מאשר הביקוש, ומנגד כשאין שמש ורוח לא ניתן יהיה לספק אנרגיה באמצעותן. כמובן שמדובר גם ברכיב מפתח לכיסוי ההשקעה במערכות שכאלה.

הטכנולוגיה של ברנמילר מאפשרות לאגור כאמור לא רק חשמל, אלא גם חום למטרות חימום מים, הסקת מבנים ועוד, זאת בין השאר באמצעות השבת גזי פליטה, שריפה מבוקרת של שבבי עץ (ביומסה) ואגירה בסלעים מרוסקים. זו טכנולוגיה חשובה וברורה, אבל יש מתחרות, יש את טסלה שנכנסה לתחום האגירה, יש הרבה סימני שאלה. מכאן ועד מכירות של מיליארד שקל הדרך מאוד ארוכה.  

בנקודת הזמן הנוכחית, בה ככל הנראה ברנמילר קרובה בעיקר לכסף של המשקיעים,  ולא לכסף מעסקאות - חובת ההוכחה עדיין עליה. רק מערכת אחת של החברה הותקנה (בישראל, בהשקעה של רשות החדשנות), אחרת אמנם הוכיחה היתכנות טכנולוגית אולם רק בימים אלה ניתנת ללקוחה פורטלב בברזיל, והשלישית נמצאת בבדיקה מול הלקוח – חברת החשמל בניו יורק. מערכת נוספת נמצאת רק בשלבי ייצור התחלתי ותימסר ללקוח ככל הנראה ברבעון השלישי של השנה – כשראוי לציין כי מדובר בלקוח גדול, ענקית האנרגיה האיטלקית Enel.

בברנמילר צופים להשלים השנה את כל הפיילוטים עם השותפים האסטרטגים, להתחיל במכירות משמעותיות ב-2022 ולעבור לתזרים חיובי במהלך 2023. איך תעשה זאת? ראשית כל התכנון הוא לעבור לייצור מסחרי במסגרת השת"פ עם פורטלב, שתקים מפעל לייצור המערכת של פורטלב, שאמור להוזיל את עלויות הרכישה. כמו כן ברנמילר מנהלים מו"מ מתקדם למימון ההשקעה בקווי ייצור אוטומטים מול EIB, שהוא בנק התשתיות הירוקות הגדול בעולם.

בהקשר זה יצוין כי החברה חתמה על הסכמי הפצה בגרמניה, ספרד, הונגריה ומזרח אירופה, וכן נחתמו מזכרי הבנות לא מחייבים עם לקוחות אסטרטגים חדשים כגון יטבתה, Detronic ובתי חולים בישראל.

אבל...
כאן מגיע ה"אבל", גם כשהייצור יהפוך למסחרי, וגם בהינתן היכולת להפיץ את המוצרים ברחבי העולם, השאלה הגדולה היא האם יימצא קונה, והדבר תלוי גם בקצב המעבר לאנרגיות מתחדשות באזורי הפעילות, ומעבר לכך ביתרונות, הן במחיר והן בטכנולוגיה, על פני מערכות אגירה אחרות – או מתחרים שעושים את אותו הדבר.

בחברה אומרים מצידם שסוללות וטכנולוגיות אגירה אחרות אינן נותנות מענה לאספקת חום. בהשוואה לטכנולוגיות אגירה מבוססות בטון, סיליקון וסלעים, רק לאגירה בסלעים מרוסקים, כפי שעושים בברנמילר יש יכולת לייצור קיטור מובנה וטעינה ממספר מקורות במקביל.

לעומת זאת, הטמפרטורה המקסימלית היא 750 מעלות (החברה מנסה להגיע ל-900 מעלות), שנייה לזו שבמערכות סיליקון – 1414 מעלות. כמו כן, המחיר לקילו-וואט לשעה אינו תחרותי לעומת זה של מערכות מבוססות בטון, כשבשני המקרים מדובר ב-50 דולר.

לפי נתונים שפרסמה החברה כרבע מצריכת האנרגיה בעולם משמשת לחום תעשייתי, שוק הציוד לייצור חום לתעשייה מוערך בכ-7 מיליארד דולר בשנה, ושוק הציוד התרמי בתחנות כוח מוערך בכ-9 מיליארד דולר בשנה, כשהתחזיות מדברות על עלייה מסיבית באגירה תרמית בסקטור החשמל.

ברנמילר הוקמה ב-2012 והמחזיקים העיקריים בה הם בעל השליטה אבי ברנמילר (44.4%) ורני צים (17.8%). במחצית 2020 החברה לא רשמה הכנסות והפסידה 4 מיליון שקל. ב-2019 כולה הכניסה 330 מיליון שקל והפסידה כ-40 מיליון שקל. מתחילת החודש ירדה המניה בכ-7.5% והיום היא נסחרת במחיר המשקף לחברה שווי של כ-380 מיליון שקל.