עובדה - אילנה דיין מוכרת לציבור רכילות זולה עם עטיפה מהודרת ועוד קוראת לזה "תחקיר"

כשעבדתי לפני מספר שנים במשרד הבינוי והשיכון יצא לי לראות לא פעם ולא פעמיים פקידים בדרגים שונים שאינם מבצעים את החלטות השר. כששאלתי אותם על כך התשובה הייתה די מעניינת: בשביל מה לבצע? השר יהיה פה לשנה שנתיים, מקסימום ארבע שנים, ואחר כך יילך ויבוא מישהו אחר. אבל אנחנו נשארים פה, אז מה אכפת לנו מה השר מחליט... היום אני מבין - המשפט הזה שלהם חושף את תמצית הבעיה.

אפשר להגיד הרבה דברים על ישראל כ"ץ. שהוא בולדוזר, 'לא סופר' אף אחד, מקדם את הפרויקטים שהוא מאמין בהם בלי לעצור לחשוב לרגע. שהוא קשה, שהוא איש פוליטי ושההחלטות שלו בתקופת הקורונה היו איומות - פוליטיות ולא כלכליות. אבל צריך גם לזכור שבסופו של דבר - הוא השר ותפקידו לקבל את ההחלטות. כן, כך זה כאשר יש מנהל תקין, הפקידים מביאים את דעתם המקצועית ומייעצים על פי מיטב ניסיונם, יכולותיהם וכישוריהם (ואף מטילים את כל כובד משקלים נגד החלטות מסוימות), אבל בשורה התחתונה - מי שמקבל את ההחלטה הוא השר הממונה - שגם יישא בביקורת הציבורית אם תהיה. 

יש דמיון מסוים בין משרד ממשלתי לחברה. תארו לכם שלמנכ"ל חברת אמזון/ גוגל/ פייסבוק או כל חברה אחרת יש אופוזיציה מבית, עובדים שלא מרוצים מהחלטותיו, ומדליפים לתקשורת. האם אפשר לנהל כך חברה בצורה רצינית? נכון, ייתכן שיש לחברה מנכ"ל גרוע, או שנכנס מנכ"ל חדש והוא לא מוצלח. במקרה כזה מי שישלם את המחיר הם בעלי המניות והדירקטוריון שבחרו בו לתפקיד. הם גם יוכלו לפטר אותו או להראות לו את הדרך החוצה אם ביצועי החברה לא יהיו משביעי רצון (ראו ערך מנכ"ל אינטל שלא התאים לתפקיד והתפטר לאחר שהראו לו את הדרך החוצה. המנייה הגיבה בזינוק של 7% באותו יום). במקרה של שר כושל - אם בעיני הציבור הוא לא ראוי, הציבור לא יבחר בו שוב בבחירות. ואם הוא ראוי בעיני הבוחרים? טוב, זה מה שנקרא דמוקרטיה.

אלא שבישראל דהיום, השרים הפכו להיות פקידים של הפקידים, או לפחות, כך סבורים הפקידים עצמם. זה קורה גם בהתנהלות של היועצים המשפטיים, ש"מנחים" את השרים (כלומר, מחליטים בשבילם) מה עליהם לעשות ומה לא לעשות, ומי שמכיר את משרד האוצר - יודע שכך הדברים מתנהלים גם שם. שם אגב זה כבר שנים ארוכות - אגף התקציבים מחזיק את השר קצר מאוד כבר הרבה קדנציות, מעביר ומזיז תקציבים מסעיף לסעיף ושומר רזרבות. שאול מרידור שמצטייר עכשיו כגיבור שנלחם בכ"ץ, יודע טוב מאוד על מה אני מדבר - הוא היה פעיל בחלק מהתכנונים והשטיקים של האוצר. אלו עבירות הרבה יותר קשות מאשר ההאשמות נגד כ"ץ ופקידי האוצר האחרים: "נחצו קווים אדומים"  טענו הפקידים, מבלי להסביר באמת מה נחצה.

• הדולר לאן, הביטקוין לאן?
• סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק

בשבוע שעבר בתוכנית "עובדה" עם אילנה דיין יצאו מנכ"לית משרד האוצר לשעבר קרן טרנר וראש אגף התקציבים באוצר לשעבר שאול מרידור נגד שר האוצר ישראל כ"ץ והוציאו עליו את כל מה שהיה להם להגיד. לגיטימי? לא ממש. טרנר-אייל, שמונתה ע"י ישראל כ"ץ לתפקיד מנכ"לית משרד התחבורה ועבדה שם 3 שנים תחתיו סיפרה שבמשרד התחבורה "מאוד מהר היה לנו טוב מאוד לעבוד ביחד. אני ראיתי שר שלא נח לרגע, ואף פעם לא מרוצה - ומתתי על זה. הרגשתי שאנחנו מטפסים בעלייה ונותנים ספרינט. הייתי מאוד גאה, ושמחתי שאני במשרד". אחר כך היא המשיכה איתו למשרד האוצר. מי שלא מרוצה מהתפקוד של המנכ"ל שעובד תחתיו לא עובד איתו יחד במשך כמה שנים ואחר כך עוד קורא לו להצטרף אליו במשרד החשוב ביותר בישראל. אלא שכ"ץ כן חשב שהיא מתאימה. אם אחרי שעבדה תחתיו במשך מספר שנים היא חשבה מצידה שהוא לא מתאים, מדוע נענתה לבקשתו והצטרפה למשרד האוצר?

עם כזו אידיליה קשה לקבל את הטענה של מרידור וטרנר-אייל שהסיבה להתפטרותם היא  שלא התייעצו איתם על התוכנית לחלק 500 שקל לכל ילד, כפי שטענו בתוכנית, וגם לא מתנות נוספות שחולקו. "פעם ראשונה שאני שומע על הרעיון לחלק 500 שקל לכל ילד בדיון כלכלי עם ראש הממשלה", אמר מרידור, (ששכח ששר האוצר באותה תקופה עדיין היה כחלון?) וטרנר אייל הוסיפה: ״זה היה בשלוף, אין להם פרטים. הם לא ירדו לעומק בכלל, לא עשו שום עבודת מטה״. אבל אם הטיעונים עצמם לא מספיק משכנעים, אז מה עשו ב"עובדה" כדי לעזור להעביר את המסר? הציגו את טרנר-אייל עם הילדים בבית, ואת מרידור במשחק כדורגל.

האמת היא שממש בתחילת משבר הקורונה הוחלט על מענקים שמנים לגופים שבכלל לא צריכים אותם. חברת פוקס הרוויחה בשנת 2020 יותר מבכל שנה אחרת, למרות שהקניונים היו סגורים חצי שנה. הסיבה? מענקים וסובסידיות שחילקה המדינה לכולם, בלי לבחון מי באמת צריך וכמה. ולמה לחברת אל-על נותנים מיליארדים? למה חברה שהוועד שלה הפיל אותה והיא רקובה כבר עשר שנים, מקבלת מיליארדים? כלומר מחלקים מתנות לחברה כושלת על חשבון הציבור, והבעיה היא שאת המתנות האלה כולנו - אזרחי ישראל משלמי המיסים - צריכים לממן. האוצר החליט לתת מענקים לפי נוסחה מטומטמת, לא מקצועית, רשלנית. איפה היה מרידור אז? איפה היה מרידור שלא סיפק תשובה לעצמאים על החלוקה הלא שוויונית? בזמנו הוא הופיע בטלוויזיה והצדיק את המהלך. מה השתנה פתאום? 

• יקל על המצוקה בגני הילדים? תוספת של גננת צוות לגנים הרשמיים
• העתיד של עובדי אינטל בישראל
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

למרידור ולטרנר יש הסבר: לא שיתפו אותם בהחלטה לחלק 500 שקל לכל ילד. נכון, שלושה מיליארד שקל זה כסף, בוודאי כשמציגים אותו בצורה אבסולוטית ומנותקת הקשר, אבל כשלוקחים בחשבון שתקציב הקורונה הכולל עומד על 140 מיליארד שקל (כלומר, 2% מהתקציב כולו), פתאום זה נשמע אחרת נכון? ושלא תבינו לא נכון, גם אם החלוקה לילדים לא נכונה - ולדעתי היא לא נכונה - זה הפירורים הקטנים לעומת כל המכלול. הבעיה נמצאת במענקים ענקיים לגופים מרוויחים (כמו פוקס) או לגופים כושלים שנפלו בגלל כשלים עוד הרבה לפני הקורונה (כמו אל על). נרחיב על כך בהמשך.

טוב, יש עוד הסבר - התקציב. אין תקציב. האם בגלל האין-תקציב התפטרו השניים? לא. בפועל יש גם יש תקציב. נכון, זה לא אידיאלי - המדינה מתנהלת לפי תקציב אוטומטי על סמך שנתיים קודמות אבל המדינה לא בפשיטת רגל, זה לא שאין כסף. ובכל זאת - מדובר בבעיה גדולה. מדינה חייבת להגיש ולאשר תקציב מדינה. היא חייבת להיות מסודרת ולבחון את הביצועים לעומת התקציבים (ממש כמו שכל משפחה רגילה צריכה לעשות זאת). נכון, זה לא קורה מסיבות פוליטיות מבישות ויש אחראי עיקר שעומד בראש, אבל מכאן ועד להגיד שאין תקציב יש הבדל בין לא הוגש תקציב לאין תקציב בכלל. הגשת התקציב היא עניין פוליטי, שיריבו כל הפוליטיקאים בינם לבין עצמם, אבל זה לא קשור לתקציב עצמו, ליישומו ולמימושו שהוא עניין של האוצר. במילים אחרות, חוסר הגשת התקציב הוא עניין פוליטי, לא כלכלי. לא בגלל זה השניים עזבו.

אבל האמת היא שאת "הספורט" הזה של פקידים שמחליטים בשביל השר מה לעשות, ותוקפים אותו כשהוא לא מקשיב להם - הם לא המציאו. כבר שנים שבכל פעם ששר האוצר מחליט החלטה כלשהי, מתחילה חרושת שמועות והדלפות לתקשורת מתוך משרד האוצר על כמה שהשר לא בסדר ומקבל את ההחלטות שלו בלעדיהם. כך קרה גם ליובל שטייניץ לפני עשור וכך קרה גם ללפיד ולכחלון.

האמת צריכה להיאמר - ההחלטות הגרועות של לפיד וכחלון כשרי אוצר היו בעייתיות מאוד. לפיד רצה לזרוק כסף על הצעירים עם תוכנית מע"מ אפס כדי להוזיל בכח את מחירי הדיור (מהלך שלא יצא אל הפועל בסופו של דבר) וכחלון אכן זרק אין סוף כסף לכל דורש (לפחות 7 מיליארד על תוכנית מחיר למשתכן, שלא הורידה את מחירי הדיור, ו-22 מיליארד שקל תוספת לשוטרים) וזאת דווקא בתקופה של צמיחה כלכלית, כאשר אילו הכספים הללו לא היו נזרקים ככה בהינף החלטה חפוזה - היו למדינה עוד 30 מיליארד שקל לפחות להתמודד עם משבר הקורונה, ואולי אף למתן את הקפיצה החדה בגירעון. אך עם כל הביקורת על שרי האוצר לפיד וכחלון - הם אלה שקיבלו את ההחלטה והביקורת כאמור מופנית אליהם. פקידי האוצר התבלבלו, ושכחו את מקומם ושתפקידם הוא לייעץ למקבלי ההחלטות, אשר לטוב ולרע הם אלה שעומדים בפני הביקורת הציבורית. 

להכל ניתן היה לסלוח אם לא היה מדובר במתנות על חשבון חשבון הקופה הציבורית. הבעיה היא שכשנותנים מענקי ענק לאל על, פוקס, והרבה גופים שלא נפגעו, פוגעים במי שנפגע באמת - בציבור!!! אז כשהשניים האלו מדברים לציבור מהבתים הפרטיים שלהם, כביכול בגובה העיניים, ותוקפים את ה-500 שקלים בגין כל ילד - הם מנותקים!

ומה חושב המנכ"ל לשעבר באב"ד? מי שמכיר היטב את המשחקים הללו באוצר, החליט לא לשתוק ולהשיב להתקפות של טרנר-אייל ומרידור, הוא שי באבד, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר שמונה ע"י כחלון ב-2015, וסיים את תפקידו עם הקמת הממשלה האחרונה. הבוקר (ראשון), הוא מתח ביקורת על "פקידי" האוצר, בהתנהלותם מול התקשורת, במסגרת פורום שוק ההון של דן אנד ברדסטריט שהתקיים במעמד בכירי הענף.

לדברי באב"ד: "אני חושב שחלק מהבעיה נובעת משומרי הסף עצמם. כשאתה פקיד מכהן, תפקידך לייעץ ולשכנע את הגורמים המדיניים, לתת המלצה - אתה לא קובע את המדיניות, אתה מיישם.

"הפקידים התבלבלו, כל פעם שהשר יקבע משהו שלא מתאים לנו, אנחנו נמסמס, נטרפד, ונטנף. אלו דברים שפקידות, במיוחד באוצר, הייתה עושה חדשות לבקרים ונוצר משבר אמון חמור בין הדרג המקצועי למדיני. הדרג המדיני החליט למדר את הדרג המקצועי. בר סימון טוב היה סופר דעתן שקיבל מראש הממשלה אמון גדול, יישם החלטות ודחף למדיניות. הכוח שלו נבע מאחר והוא הבין את תפקידו, בכל הדיונים בין הדרג הפוליטי למקצועי שאני כמנכל משרד האוצר לשעבר השתתפתי יחד עם מנכל משרד הבריאות נעשו בדלתיים סגורות".

"בסגר הראשון, כשבר סימן טוב היה בפרונט, ניהול הקורונה היה הרבה יותר ברור ואחיד, ראש הממשלה קיבל החלטות על סמך המלצות שהדרג המקצועי נתן לו. היום ממדרים את הדרג המקצועי, חוששים מהדלפות והכפשות. במקום שהדרג המקצועי יבין את מקומו, שיבין שהוא כאן בכדי ליישם את ההחלטה ואת האמון שמאוד חשוב שיהיה בין דרג מקצועי לדרג מדיני. זה איזון חשוב מאוד. בסופו של יום הכוח לקבלת ההחלטות ניתן לדרג הפוליטי שהוא לא תמיד מקצועי". 

מה האחריות של שר האוצר באי העברת התקציב? "זה שבסוף אין תקציב למדינת ישראל זו אחריות ישירה של ראש הממשלה ושר האוצר! אחריות מלאה שלהם. אין ספק שאין תקציב, זה כישלון של הממשלה. האחריות של שר אוצר היא לרתום את הדרג המקצועי, ברגע שדרג פוליטי מקבל החלטות ללא המלצות של הדרג המקצועי התוצאה בעייתית".

גם אם הטענות נכונות - צריך לפנות לממונים ולא לתקשורת באב"ד: "אין ספק שמשרד המשפטים, הוא שומר הסף שלנו. הטענות שהעלו מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר ושאול מרידור ששימש כראש אגף התקציבים הן טענות חמורות. אבל אני מצפה משניהם שיפנו ליועץ המשפטי ולמבקר המדינה שיטפלו בטענות החמורות שלהם. זו מחובתם ולא מזכותם. יש לנו חוק במדינה הזו, ולא ראוי שיפנו לתקשורת לעשות סיבוב. חוץ מפופוליזם וקידום השסע בעם, אני לא רואה איך המהלך הזה פותר שום דבר. מי שבאמת יכול לפתור את הנושא הם רק היועץ המשפטי לממשלה ומבקר מדינה".

ריבית נמוכה "הריבית מתאימה את עצמה ליעדי האינפלציה שבנק ישראל קבע, וכתוצאה מזה נגזר שער החליפין. מאחר והכלכלה הישראלית הייתה חזקה, שער השקל התחזק והדולר נשחק". 

האם החלטות שהתקבלו עד היום, בנוגע למשבר הקורונה, התקבלו על בסיס ענייני או פוליטי? "ישנם תנאי סף מינימליים בבחירת נבחרי ציבור, התמקצעות והבנת התחום שאותו הם מתכוונים לנהל, דבר שמאוד חסר כיום וכתוצאה מזה אנו רואים את איכות המנהיגים, איך הממשלה מתנהלת ואיך התהליכים מתנהלים".

"אין ספק שמסוף הסגר הראשון ההתנהלות הייתה מאוד פוליטית והחלטות התקבלו מטעמים פוליטיים. יש ממשלה שלא מתפקדת, הרבה ישיבות התבטלו, והחלטות לא התקבלו, במיוחד שהיו שני ראשי ממשלה, זה מצב בלתי מתקבל על הדעת. זה ברור לכולם שלא יכולים להיות שני מנכ"לים לחברה. משום מה נראה ששני ראשי ממשלה זה אפשרי. היה חוסר תפקוד במיוחד שלא הייתה כאן אהבת חינם, והנה לך הסיבה שמתקבלות החלטות פוליטיות".

האם האינטרסים האישיים של ראש הממשלה עמדו לפני השיקולים של אזרחי ישראל? "אני מהצד ראיתי חוסר תפקוד טוטאלי בגלל מבנה, שתי מפלגות, חוסר ניסיון מאוד גדול, חוסר הבנה בתחום אותו הם מנהלים ובנוסף חוסר ניסיון בהובלת תהליכים. תוסיף את משבר האמון בין הדרג המקצועי לדרג הפוליטי, והדרג המקצועי מאוד נחלש".

איך משפיע העדר תקציב מדינה על שוק ההון הישראלי? "זו פעם ראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שאין תקציב מדינה מזה כשנתיים, מה שמוביל להעדר סדרי עדיפויות, מבחינת מערכת הבריאות, ביטחון ועוד. יתרה מכך, אנחנו במשבר הכלכלי הגדול שידעה המדינה ואף אחד לא נותן את הדעת לכך, אין הסתכלות ארוכת טווח. הסיטואציה הנוכחית היא הלכה למעשה שאין תקציב וסדרי עדיפויות ואין רפורמות מבניות, אסטרטגיית יציאה מהמשבר - אנחנו אזרחי המדינה משלמים מחיר. בלתי מתקבל על הדעת שבתקופה כזו אין תקציב, זה לא נכון ולא בריא וגורם נזק לכלכלת ישראלי".

מי אחראי לזה?  "הייתה כאן ממשלה שהייתה אמורה להעביר תקציב, לטפל בקורונה זה אומר גם לטפל בתקציב במקום זה ראיתי אותם מתעסקים במיליון דברים אחרים".

האם אין תקציב רק בגלל סיבות אישיות הנוגעות לראש הממשלה? "אין תקציב בגלל שממשלת ישראל לא תפקדה ובגלל שיקולים פוליטיים זרים! כל מחנה מפיל את האשמה על הצד השני. לא מעניין אותי אם ביבי או גנץ אשמים.. כאזרח במדינה אני מצפה מהממשלה שלי לדאוג למדינה. הממשלה החדשה צריכה לאשר תקציב מידי ל- 20-21 20-22 . התקציב הכי מהיר שיוכל לעבור יהיה ביולי - אוגוסט 2021. רק במאי תהיה ממשלה והכי מהר שאפשר להביא תקציב יהיה בחודש יולי . לצד זאת יצטרכו להביא רפורמות מבניות משמעותיות - איך מאיצים את התעשייה המסורתית, איך מטפלים באבטלה, כתוצאה מהמודל הלא יעיל של חלת ועוד".

האם החיסונים משמעותיים בהחזרת המשק לשגרה? "בהנחה והחיסון יתפוס את המוטציות ויכיל אותן, אני משער שכבר במרץ אפריל המשק הישראלי יפתח, ונוכל להחזיר אותו לתעסוקה. אם יהיו מוטציות שהחיסון לא יכיל נצטרך להתמודד עם אתגרים חדשים. אם לא תהיה ממשלה מתפקדת נמצא את עצמנו רצים מסגר לסגר והמכה למשק תהיה קשה יותר".