חריג: היועמ"ש מתנגד לפשרה בייצוגית עם כאל; "לא חוקי ולא הוגן"

באופן חריג, היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הודיע כי הוא מתנגד להסכם הפשרה שהושג בתביעה ייצוגית נגד חברת כרטיסי אשראי לישראל (כאל), בגין גביית דמי כרטיס עבור כרטיס שטרם הופעל – כשלטענתו ההסכם יעגן מצב לא חוקי שיאפשר לחברות האשראי מסלול עוקף פסול לדרישת החוק.

בתביעה נטען כי כאל גובה שלא כדין דמי כרטיס חודשיים עבור כרטיס חיוב חדש שנשלח לאחר תום תוקף הכרטיס שבידי הלקוח, בזמן שבו הכרטיס חסום לשימוש. לטענת התובע הייצוגי, חוק כרטיסי חיוב מאפשר אמנם לחברה לשלוח כרטיס מחודש, אך היא אינה יכולה לגבות דמי כרטיס עד שיפעיל הלקוח את הכרטיס החדש. 

במסגרת הסדר הפשרה שגיבשו הצדדים סוכם כי כאל תשלם לכ-10,670 לקוחות העומדים בתנאים שנקבעו בהסדר, פיצוי בסך כ-1.14 מיליון שקלים, המשקפים דמי כרטיס של כ-7 חודשים.

בהודעת היועמ"ש על התנגדותו להסדר הפשרה, שהוגשה באמצעות עו"ד דוד גוטמן מפרקליטות מחוז מרכז, נאמר כי ההסדר אינו תואם את הוראות החוק והפיצוי הניתן אינו סביר. "לשון החוק ותכליתו מצביעים על צורך באינדיקציה המאשרת כי הלקוח קיבל את כרטיס החיוב וכי הוא מעוניין בחידוש החוזה האחיד כתנאי לחיובו", קבעו במשרד היועמ"ש.

"אינדיקציה מעין זו יכולה להתקבל למשל באמצעות הפעלת הכרטיס ע"י הלקוח או בקבלת שירותי תשלום בכרטיס. הכרטיס מגיע ללקוח כשהוא חסום למתן הוראות תשלום ונדרשת הסרה אקטיבית של החסימה באמצעות הזדהות מול החברה.

"ככל שהלקוח לא הפעיל את הכרטיס החדש, הרי שאין לחברה כל אינדיקציה שהלקוח קיבל אותו ומעוניין בחידושו ולכן בחלוף תקופה סבירה, יש לראות באי-הפעלתו משום אי-חידוש ההסכם עם מנפיק הכרטיס ושלילת הזכאות לגביית דמי כרטיס מבלי שמסופקת כל תמורה", הוסיפו.

"בהסדר הפשרה נאמר כי במסגרת ההסדרה לעתיד, בעת שליחת כרטיס חיוב חדש ללקוח יישלח לו מסרון, וכאל תוסיף הבהרה כי הלקוח ימשיך לשלם דמי כרטיס, בין אם הפעיל את הכרטיס ובין אם לאו. היועמ"ש סבור, כי אין באופן ההסדרה המוצע בהסדר הפשרה כדי להתמודד עם הבעייתיות העולה במקרה זה, שכן ההצעה תביא לעיגון מצב בלתי חוקי, וכי הסכמת הצדדים שהחברה תפעל להודיע ללקוחותיה על תשלום דמי הכרטיס באמצעות מסמך גילוי נאות, מהווה, הלכה למעשה, מסלול עוקף פסול לדרישת החוק", נכתב.

"בהתאם להסדר זה יוכל להימשך המצב הקיים והקלוקל, לפיו לקוח המקבל בדואר כרטיס חסום ובוחר שלא להפעילו ימשיך לשלם דמי כרטיס לתקופה נוספת שעלולה להימשך אפילו עד למועד הבא של חידוש הכרטיס", הוסיפו.

כמו כן, במשרד היועמ"ש סבורים כי הפיצוי שהושג בגין העבירה על החוק לא הוגן עבור התובעים. "היועמ"ש אף סבור כי הפיצוי המוצע בהסדר הפשרה אינו משקף באופן הוגן וראוי את סיכויי התביעה. פיצוי בגין 7 חודשים בלבד, ביחס לתקופה שעשויה להימשך עד 48 חודשים שבהם לקוח החזיק לכאורה בכרטיס חסום מבלי שיכל לעשות בו שימוש, אינו מהווה סעד הוגן ואינו משקף באופן ראוי את סיכויי התביעה. לחברה נתונים על המועד שבו הלקוח הפעיל את הכרטיס ואלה חייבים להיות בבסיס הסכם הפשרה", .

רצוי לציין שלרוב לא היועמ"ש ולא בית המשפט מתערבים בהסדרי פשרה שהושגו בין הצדדים, מתוך רצון לכבד את החלטות הנוגעים בעניין – כל עוד אין בכך משום פגיעה בחוק, או שההסכם גובל בחוסר סבירות קיצוני.

המשמעות של ההתנגדות אם כן היא שבית המשפט יאלץ לבטל את הסעיפים הבעייתיים בהסכם ויחזיר את הצדדים להמשך דיונים, כשאם הצדדים לא יצליחו להגיע לסכום נקוב, אזי המקרה ילך לבית משפט, שם כאל צפויה לשלם סכום גבוה משמעותית לאור עמדתו של מנדלבליט.