האם אנחנו לקראת גל של עלייה במחירי הסחורות?

פקק ענק של אוניות בכניסה לנמלי קליפורניה. הפקק הזה משקף את אחד השיבושים הבולטים באספקה העולמית. לפי הדיווחים בתוך הנמלים 35 אוניות ענק ומחוץ אליו עוד 25, כשחלק מהן מחכות כבר 12 יום להיפרק. להשוואה, בזמן הזה הן כבר היו יכולות לחצות קו נוסף של הפסיפיק. העיכוב מיוחס לזינוק בביקוש למוצרים פיזים (בין היתר על מעבר מצריכת שירותים לסחורות) יחד עם מצוקת כ"א, בשל מחלה בקורונה. בשל הפקק לא רק מתייקרת ההובלה אלא שבמקומות אחרים האוניות לא מגיעות וזה לא נראה קרוב לסיום:

הכלכלה התנתקה מהשוק - המכירות הקמעונאיות בארה"ב להוציא דלק, מסעדות ורכב זינקו בשנת 2020 בשיעור הגבוה מזה שנים וצפויות להמשיך לזנק גם השנה ב-8.1%, מה שיהיה השיעור החד מזה 20 שנה, כך לפי תרחיש הבסיס של "Consumer growth partners", תחת הנחה שהמגיפה תרוסן עד אמצע הקיץ. הביקושים החזקים באים לידי ביטוי גם בדו"חות החברות וגם בתחזיות הרווח בארה"ב ובאסיה שכבר חזרו לסביב רמתן טרום המשבר (באירופה אגב עדיין נמצאים בבור). התוצאות הטובות גורמות לסגירת מפעלים שתומכת מצידה בעליית סביבת התשואות הכללית. אלה ל-10 שנים בארה"ב עלו בשישי מעל 1.2%.

הסחורות יעלו?
עליית מחירי הסחורות ממשיכה לרכז עניין רב. הכלכלן מרקו קולאנוביץ, מ JPM, כתב לאחרונה שבמאה שנה האחרונות העולם חווה ארבעה "מחזורי על" במחירי סחורות והעריך שכעת אנחנו בפתחו של החמישי. המחזור האחרון החל להסברו בשנת 1996 והסתיים ב-2008, במשבר הכלכלי, והונע ע"י שלושה גורמים עיקריים: עלייתה של סין, היחלשות הדולר והכנסת סחורות לתיקים הפיננסים של הציבור. כעת להערכתו ישנם גורמים פוטנציאליים חדשים לאינפלציית סחורות:
1. שנות ה-20 יהיו עשור ההתאוששות ממשבר הקורונה.
2. מדיניות מוניטרית ופיסקלית מתמרצת במיוחד.
3. מחזור חדש של היחלשות הדולר.
4. אינפלציה גבוהה שתתבטא גם בסחורות.
5. השלכות לא מכוונות של מדיניות סביבתית, שפוגעת בהשקעות הון בתחומי האנרגיה והייצור. 

מה קרה למחירי הסחורות בזמן האחרון והאם יהיה "מחזור על" בשוק  
המחסנים בארה"ב מתמלאים והזעזועים בדרך

לעומת קולאנוביץ, יו"ר קרן המטבע, ג'ורג'יבה רואה דווקא סכנות לשנות ה-20 שעשויות להוביל ל"עשור אבוד" עם "דור אבוד". היא טענה בסוף השבוע האחרון כי בזמן שהמדינות המפותחות מטפלות בעצמן הן משאירות מאחור לא מעט מדינות חלשות. לפי נתוני הקרן מדינות מפותחות הגדילו את ההוצאה הציבורית בשנה החולפת בשיעור של 24% מהתמ"ג בעוד מדינות מתפתחות 6% ועניות רק 2%. מדינות חלשות לא מצליחות לחסן את האוכלוסיה ובאפריקה רק ד.אפריקה ומרוקו התחילו בכלל לחסן. בנוסף, מדינות עניות לא השתתפו בחגיגת הטכנולוגיה ולא במהפכה הירוקה. לטענתה אם שנת 2020 היתה שנת סגר עולמי אז שנת 2021 היא שנת ההתנתקות שההשלכות שלה עשויות להגיע בהמשך בדמות חוסר יציבות בכלכלה העולמית ותסיסה חברתית. 

גם שוק החוזים העתידיים לא מהמר על "מחזור על" חדש במחירי הסחורות, אלא יותר על התייקרות זמנית. החוזים העתידיים על מחיר הנפט מגלמים ירידה בחזרה ל- 48 דולר. 

ומה קורה באירופה?
באירופה מדווח זינוק בתעריפי החשמל בשל עליית ביקוש קיצונית שקשורה לגל קור חריג. ההתייקרות לא תשפיע כנראה על האינפלציה לשנה, כשתתפוגג לכשגל הקור יחלוף, אך אם תתמיד עד סוף החורף היא תוסיף עוד לאפקט הבסיס של הנפט ושל מחירי ההובלה ותביא בחודשים הקרובים לזינוק חד באינפלציה השנתית. סוחרי אינפלציה רבים רצים עם הטרנד, אף שהוא בעל סיכוי גבוה להתפוגג לאחר מכן: 

אין ספק שתכניות הסיוע של הממשל האמריקאי, שהגיעו במצטבר ל-5 טריליון דולר (רבע מהכלכלה), דוחפות לביקוש גובר וללחץ אינפלציוני בטווח הקצר. אבל היא גורמת חוץ מזה לעוד כמה דברים: לעסקים לאופטימיות והגדלת השקעות ההון (מה שמתבטא גם בגיוסים) ולחובות ממשלתייים גבוהים, שמבטיחים הוצאה ציבורית עתידית נמוכה יותר. כלומר מצד אחד עליה בכושר הייצור ומצד שני ירידה בביקוש המצרפי, מתכון לסביבת מחירים יורדת בטווח הבינוני, לכשההשפעות יתממשו.

למרות האינפלציה הקצרה המתחממת בנקים מרכזיים ממשיכים להתעקש לבצע הרחבה מוניטירית - הבנק המרכזי במקסיקו הוריד בסוף השבוע את הריבית, למרות שהאינפלציה המקומית עלתה מעבר לציפיות. הבנק אותת על כוונה להמשיך בהפחתות ריבית נוספות לפחות כל עוד האינפלציה לא עולה מעל לגבול העליון שלו 4%. מה שמלמד כי בנקים מרכזיים מתכוונים לנצל את הגבול העליון כדי להמשיך לתמוך בכלכלה.

מדד המחירים בינואר - צפי לירידה של 0.3%
מחר יפורסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר שצפוי שירד ב-0.3%, על רקע השפעות חיצוניות רבות בניהן עדכוני תעריפי חשמל, ארנונה, מיסי רכבים ועוד. המדד יחושב כזכור על בסיס משקולות חדשות, כשהשינויים הבולטים הם עליה בסעיפי הדיור, התחבורה והבריאות, ומנגד ירידה בביגוד. אנחנו חייבים בהקשר הזה תיקון ביחס להסבר שניתן ביום חמישי - המשקולות נקבעו כאמור על בסיס סקר הצריכה של השנים 2018-19 (ולא של 2020), אך באופן חריג למ"ס ניסו לבצע מספר התאמות לשינוי הצריכה במשבר הקורונה ולצורך כך השתמשו בנתוני הוצאה בכרטיסי אשראי. שם הם זיהו סעיפים שחוו שינוי חריג (סה"כ 12% מהמדד) ובאופן רוחבי התחשבו בשליש מהשינוי בהם לשינוי בר קיימא במשקולות. לפי הלמ"ס המשקולות הללו ייבחנו באופן שוטף ויתכן שיבוצע תיקון משקולות נוסף כבר בשנה הקרובה. רמת משקולות האמת של 2020 תתקבל רק בשנת 2023. 

נזכיר כי להערכתנו עדכון המשקולות יביא בהמשך לנתון אינפלציה נמוך מזה שהיה מתקבל אלמלא השנוי.

ביום שלישי יפורסם בישראל נתון הצמיחה לרבעון הרביעי ול-2020 כולה. אנו צופים התכווצות של 2.8% בלבד, למרות שברבעון הרביעי המשק היה תחת החמרת הגבלות, נתון מפתיע חזק כזה יתמוך בשקל.

אמיר כהנוביץ, הוא כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס