לא רק גיימסטופ: גם הראלי במניית הספאק CCIV היה מווסת

עד כמה רותח שוק ה-SPAC, אותם שלדים בורסאיים המכונים חברות "צ'ק פתוח" שמוקמים לשנתיים לצורך מיזוג פעילות עסקית פרטית לתוכם? לפי אתר ספאקאינסיידר שעוקב אחר השוק, מתחילת השנה, כלומר פחות מ-60 ימים, 176 ספאקים הונפקו וגייסו מצרפית קרוב ל-55 מיליארד דולר בגיוס ממוצע של 310 מיליון דולר להנפקה. בכל 2020, שנחשבה לשנה הרותחת בהיסטוריה של הכלי הזה –  שפחות או יותר החליף את ההנפקה הראשונית (IPO) כדרך המועדפת של חברות להיכנס לבורסה בוול סטריט – הוקמו 248 חברות שגייסו מצרפית 83 מיליארד דולר.

הנתון הזה לבד צריך להדאיג. זה ושעקום התשואות הממוצע הגיע למינוס 4.5% בשבוע שעבר, לאחר שרק בנובמבר האחרון עמד על 2%. נכון לכרגע, כמעט 340 חברות שכאלה מרחפות בוול סטריט עם מאות מיליונים ולעיתים מיליארדים של דולרים, בחיפוש השוק אחר חברות פרטיות.

בשנות ה-90, כשהספאקים הוכנסו לראשונה לשוק בוול סטריט, הן נחשבו לכלי של רמאים. היום חברות הצ'ק הפתוח הם לב לבו של המיינסטרים, כשכל המי ומי, מסופטבנק של מאסיושי סן, דרך המיליארדר והיזם צ'מס פאליהפיטיה ואפילו כוכב הכדורסל לשעבר שאקיל אוניל, כבר שם. אפילו כבר יש קרנות עוקבות אחרי ספאקים.

מה שחשוב להבין שמדובר בחברות ריקות, שמחיר יחידה שמומרת למניה לאחר מכן, עומד על 10 דולר בהנפקת הספאק. אבל כמו מניה רגילה, היא נתונה לעליות ולירידות, בעיקר סביב אלה שיש למשקיעים חשד סביר שהן הולכות להתמזג. אגב, השיטה המועדפת על ידי המשקיעים הגדולים היא לחקות למיזוג, לראות את ערך המניות עולה ואז למכור ביום הראשון כדי להרוויח את ההפרשים.

ניקולה כמשל: שוק הספאקים מועד לנפילות 
בכל מקרה, זה שוק שכנראה מועד קצת לנפילות. קצת הרבה. לפי מחקר חדש של מכון המחקר אדג' עולה כי 71% מהמניות מ-115 המיזוגים שהושלמו בין 2016 ל-2020, ירדו בשנה לאחר המיזוג. 65% ירדו בתום חודש מתחילת המסחר בהן. זה סיכון למשקיעים. יש גם לא מעט סיפורי הצלחות, כמו הנפקת דראפטקינגס (DKNG), שהמניה עלתה ב-216% מאז שהפכה לציבורית באפריל.

דוגמה לנפילה אחת היא יצרנית המשאיות מבוססות טכנולוגיית מימן, ניקולה (NKLA). החברה שהונפקה ביוני אשתקד תחת התואר המחייב "טסלה של המשאיות" מוזגה עם הספאק וקטורIQ הולדינגס לפי שווי של 12 מיליארד דולר. המניה שהחלה להיסחר לפי מחיר של 37.5 דולר בתום יום המסחר הראשון, הגיע בשלב מסוים גם ללמעלה מ-97 דולר למניה במהלך יום מסחר בשבוע הראשון שלה, אבל נפלה ל-65.9 דולר ומאז לא הסתכלה למעלה.

זאת לאחר שחברת הינדנבורג, המתמחה בפוזיציות שורט, פרסמה מחקר לפיה החברה הונתה משקיעים. זה הוביל לאפקט דומינו שגרם להתפטרות המנכ"ל והמייסד. כיום מחיר המניה עומד על 21 דולר לאחר ביטול של לא מעט שיתופי פעולה שבוטלו, כולל שנמוך עסקת מניות שהייתה אמורה להיות עם ג'נרל מוטורס.

הראלי ב-CCIV היה מווסת
הדוגמה האחרונה לנפילה בשוק הספאקים היא של יצרנית המכוניות החשמליות היוקרתיות, לוסיד, שצפויה להתמזג עם צ'רצ'יל קפיטל (CCIV). לאחר שב-8 בינואר השנה החלו השמועות על המיזוג האפשרי, החל ראלי במניית CCIV שנמשך עד שבוע שעבר, אז המניה הגיעה לשיא של 58 דולר ליחידה. או 480%. מאז ה-18 בפברואר, מחירה של CCIV נחתך בלמעלה מ-50% ועומד נכון לכתיבת שורות אלה על 28.7 דולר למניה. ביום שלישי המניה התרסקה ב-38.5%. יום המסחר של אתמול היא ירדה ב-18.5%, כשבטרום מסחר המגמה נמשכת עם ירידה 7.5%.

הסיבה, השוק חשב שהמיזוג מוערך ב-65 מיליארד דולר, בפועל הוא נסגר בפחות מחצי – או 24 מיליארד דולר בלבד. מה זה אומר? שמישהו דאג לפמפם שוויים, כדי לייצר ראלי מווסת. זה יכול להיות החברות המעורבות, אלה יכולים להיות בתי השקעות המעורבים בהנפקה, יחצ"נים, או כל גורם אחר בעל אינטרסים – או כולם גם יחד.

"שווי השוק בתחילת העסקה עמד על 65 מיליארד דולר, בסוף העסקה נסגרת על 24 מיליארד", אמר פיטר בוקוואר מבליקלי גלובל ל-CNBC. "זה מה שמראה שבחלק מהספאקים יש רודפי כסף, במקום אנשים שעושים את שיעורי הבית שלהם לפני שהם נכנסים להשקעה", הוסיף.

כשמסתכלים על הראלי הזה מבחוץ, נראה שהוא על גבול האפור. היום, חלק מהניסיון הוא לייצר סחף במניות, שמסתמך על תחושת ה-FOMO – הפחד מלא לקחת חלק – העדרית של משקיעים שלעיתים הם חסרי ניסיון. מישהו הרוויח הרבה כסף מהראלי ב-CCIV, שהיה לא פחות מווסת מזה של גיימסטופ (GME) ורשת בתי הקולנוע AMC, בלאקברי (BB) ועוד. גם את זה הרשויות בארה"ב צריכות לבדוק.