חשש שבוטים מעורבים בעליות בגיימסטופ; זהות המפעיל חשובה מהשפעתם

בעוד שברשות ניירות ערך האמריקאית חוקרים האם הזינוק במניות דוגמת גיימסטופ, נוקיה, אמריקן איירליינס, בלקברי ועוד נעשה תוך הטעיית משתמשים מכוונת ברשתות החברתיות, לפי דיווח ברויטרס, חברת הסייבר PiiQ Media ממסצ׳וסטס טוענת כי בין אותם משתמשים בשר ודם הופעלו גם בוטים כדי לתמוך בעליות, כשהחשש הוא כי מאחוריהם עומדים גופים כלכליים או גורמים זרים מחוץ לארצות הברית.

כזכור, מניית גיימסטופ טסה החל מלפני חודש לערך, הן בעקבות המלצות עליה בפורום wallstreetbets ברדיט והן כמהלך כלכלי מחושב שמטרתו לנצל את יתרות השורט הגבוהות על המניה כדי לגרום לשורט סקוויז ולהינות מהעליות שהדבר ייצור. יש שיצאו בזמן עם תאוותם בידם בעוד חבריהם נותרו לצפות במניה צוללת. מאז חזרה אגב לעלות, והשבוע עלתה בכ-160%. כך או כך, מנכ״ל רדיט סטיב הופמן, דחה מצדו בעדותו בפני הקונגרס את הטענה שבוטים (חשבונות שמופעלים על ידי קוד) או ״פייקים״ (חשבונות בזהות בדויה / לא מזוהים שמופעלים על ידי אנשים) ״שיחקו תפקיד משמעותי״ בשרשור בפורום אודות מניית גיימסטופ.

רדיט בצד, בחברת הסייבר ניתחו את השיח ברשתות טוויטר, פייסבוק, אינסטגרם ויוטיוב ומצאו לדבריהם כי שם אכן נצפתה תנועה של בוטים בהקשר של גיימסטופ ומניות נוספות דוגמת אלה שהוזכרו, שזכו לכינוי ״מניות מם״, שמרמז על כך שההשקעה בהן אינה קשורה, חלילה, לפעילות של אותן חברות. PiiQ בחנה את דפוסי השימוש בביטוים ״Hold the Line״ (ההנחיה ״להחזיק״ במניה ולא לממש) ובסימול של גיימסטופ, GME, עוד קודם לסוף ינואר, אז החלה להתרסק. ההשוואה הייתה לפוסטים אודות מניות אחרות.

ואלה מסקנות הניתוח: נצפה דפוס יומי דומה מאד, לפיו בפוסטים אודות גיימסטופ עיקר הפעילות נעשתה בתחילתו של יום המסחר, ו״פיק״ נוסף היה בסופו. לפי ארון בר, מנכ״ל חברת הסייבר, מדובר באינדיקציה אפשרית לפעילות בוטים. ״ראינו דפוס ברור של התנהגות מלאכותית בכל ארבעת הרשתות החברתיות שנבדקו. בשונה מכך, תוכן אורגני מתפזר באופן רחב יותר לאורך שעות היממה, וכן הדפוסים בו משתנים מיום ליום - ההתנהגות לא זהה מדי יום במהלך חודש שלם״, אמר.

ב-PiiQ מדברים על עשרות אלפי בוטים שהקפיצו לא רק את גיימסטופ ושאר ״מניות מם״ אלא כזכור גם את מטבע הקריפטו/דאחקה/טרול דוג׳קוין. לפי בר, כמה אלפי בוטים ניתנים לרכישה בעבור סכום זעום יחסית של 200 דולר. בחברה לא ניתחו את השיח ברדיט כפי שצוין, אבל בר מעריך כי היו עדים לתוצאות דומות. מלבד טוויטר שהשיבה כי ״בוטים״ הוא ביטוי כללי מדי שיכול לקטלג באופן שגוי חשבונות מסוימים, ברשתות החברתיות הנבדקות וכן ברדיט לא מסרו תגובה לדיווח של רויטרס על הממצאים של PiiQ.

עכשיו צריך להכניס את כל הדברים הללו לפרופורציה - סביר להניח כי גם אם תורידו עשרות אלפי בוטים, התנהגות המניות שהוזכרו הייתה דומה למה שראינו. בוטים לא יוכלו להחליף את אותו ״Roaring Kitty״ מסרטוני היוטיוב ושאר משפיעני רשת, או משתמשים בשר ודם שכותבים פוסטים מפורטים יותר שזוכים למעורבות גבוהה ברשתות החברתיות - ואלה היוו את עמוד האש שלפני המחנה בכל הסיפור הזה.

אם אכן הממצאים של  PiiQ נכונים, ההתמקדות צריכה להיות, בעיקר מצד רשות ני״ע האמריקאית ושאר גופים חקירה בארצות הברית, בגורם שהפעיל את אותם בוטים. אפשר להפליג בספקולציות מפה ועד להודעה חדשה, אבל שווה לזכור כי אם בסיפור של 200 דולר עסקינן, לא מן הנמנע שאלה הופעלו באופן עצמאי ולא מתואם על ידי משתמשים פרטיים שבסך הכל הכניסו את ההוצאה הזאת למאסטר פלאן הכלכלית שלהם. התרחיש המעניין יותר - והחמור יותר - יהיה אם אכן מדובר בחברות או גופים כלכליים כאלה ואחרים. את התרחיש להתערבות זרה (לא משהו שעוד לא ראינו, היי רוסיה וסין), מותר לכנות ״מפחיד״.