המניה היחידה שביל גייטס הגדיל בה החזקות

מהפכת הטכנולוגיה מחברת בין תעשיית מדעי החיים לתעשיית החומרים, Schrödinger (סימול:SDGR) כדוגמה -  קרן הנאמנות של מלינדה וביל גייטס (Bill and Melinda Gates Foundation Trust) שמנהלת למעלה מ-20 מיליארד דולר, דיווחה לרשות נ"ע בארה"ב שברבעון האחרון הגדילה אחזקותיה רק בחברה אחת, חברת מדעי החיים והחומרים Schrödinger. הקרן רכשה 2 מיליון מניות נוספות במחיר ממוצע של 63.5 דולר למניה (המניה על 113 דולרים כרגע) והיא מחזיקה, נכון ל-31.12.2020, ב-16.15 מיליון מניות. גייטס ביצע איסוף דומה מספר פעמים בעבר, במיוחד במניות WM ו-ECL בשנים 2010-12 והתוצאות מדברות בעד עצמן. על הקרן הזו שלצד המניות משקיעה בדברים שטובים לאנושות ובעיקר בתחום מיגור מחלות נוראיות, נדבר אולי בעתיד אבל חשבנו שהגדלת הפוזיציה ב-SDGR, שאחריה אנחנו עוקבים עוד מ-2011 יותר ממעניינת כי SDGR  היא עוד דוגמה של מה שעושה מהפכת הטכנולוגיה.

Schrödinger, הוקמה ב-1990 ע"י 2 פרופסורים, ריצ'ארד פרייזנר מאוניברסיטת קולומביה וויליאם גודהארד מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה, שניהם מתחומי הכימיה והפיסיקה שחיפשו, באקדמיה תחילה, דרכים לשפר זיהוי תכונות המולקולה כחלק מהחלום לאבחן מחלות טרם התפתחותן. ב-1990 עזבו את האקדמיה והקימו את החברה שפיתחה תוכנה לכימיה חישובית (computational chemistry), ענף בכימיה שבו מנסים לפתור, באמצעות סימולציה במחשב, בעיות בעיקר לצורך חישובי מבנה ותכונות של מולקולות.

החברה התפרנסה מהכנה של מודלים של מולקולות ופלטפורמות שעוזרות באינפורמציה ארגונית, ביצירת קשר בין צוותי מחקר בינתחומיים (מה שניסו לעשות במכון למרכז טכנולוגי ובאוניברסיטת ת"א בשנות ה-70). ב-2011 הגיע ביל גייטס לחברה כדי לבדוק הקשר בין עולם התוכנה לעולם החיזוי המוקדם של התפתחות מחלות והשקיע 10 מיליון דולר בסטארט-אפ שהקימה חברת Schrödinger, סטארט-אפ שניסה לחבר בין היכולות שמתפתחות בעולם החישוב לתהליך זיהוי המחלות. גייטס והפרופסור פרייזנר האמינו שבין האפליקציות שהתוכנה החדשה שפותחה בסטארט-אפ יכולה לספק לבין יכולות החישוב וההבנה של Schrödinger בחומרים ש"מעורבים" בהתפתחות מחלות נוצרת נישה חדשה שתאפשר ל Schrödinger להפוך לחברה מובילה בנישה. על איזו נישה מדובר בדיוק? "הסיבה העיקרית בגללה זיהוי ופתוח תרופה לוקח זמן ממושך, עולה הון תועפות ושסיכויי ההצלחה בו נמוכים מאוד" הסביר הפרופסור פרייזנר, "קשורה בעובדה שזיהוי תכונות של מולקולה לפני סִינְתֶּזָה כימית הוא תהליך מורכב ביותר שאינו נוח לגישות מסורתיות. אנחנו הצלחנו, אחרי 30 שנות מחקר, לפתח פלטפורמה חישובית מבוססת פיזיקה שמסוגלת לחזות תכונות קריטיות של מולקולות ברמה גבוהה של דיוק". זו הנישה וללא ספק גם הסיבה להשקעה של קרן גייטס.

היכולת עליה דיבר הפרופסור מאפשרת לקבוצת פיתוח מיומנת שמנסה לזהות "תרופה נכונה", לעצב ולסנתז מולקולות בעלות תכונות אופטימליות שמפחיתות זמן ועלויות שנדרשים לצורך הפתוח של "מועמד" ומגדילים משמעותית את הסיכוי שהבחירה נכונה והתרופה תמשיך לכיוון הבדיקה הקלינית. "כיוון שהפיזיקה שבבסיס המאפיינים של מולקולות וחומרים של תרופות זהה", הסביר הפרופסור, "הצלחנו לכלול בפלטפורמת המחשוב שלנו גם יישומי מדע של חומרים בתחומים כמו החלל, האנרגיה, המוליכים למחצה ותצוגה דיגיטלית". במילים פשוטות הנהלת Schrödinger הבינה שבאמצעות הפלטפורמות שפתחה היא יכולה לקצר, לייעל ולהעלות את סיכויי הצלחה של תהליכי זיהוי המחלות.

הנושא הזה, של עיצוב וסינתוז של מולקולות, כבר התקדם בתעשייה הכימית ובהובלת ענקית הכימיה דו פונט (סימול:DD), חברה שעסקה עשרות שנים בפתוח כימיקלים שמופנים גם למדעי החיים (לתעשיות התרופות, המזון וכו) וגם לתעשיית החומרים (כמו כימיקלים, פולימירים, סיבים וכו). דו פונט התחילה להבין שמהפכת הטכנולוגיה מאפשרת למעשה שימוש באותן פלטפורמות בתחומים שונים, תהליך שלא רק מייעל את התעשייה אלא נותן יתרונות יחסיים למי שיודע להשתמש נכון בטכנולוגיות.

דו-פונט (סימול:DD) היתה החברה שהבחינה ראשונה באפשרויות שמתפתחות והתחילה ליישם אותן בצורה רצינית. כבר בשנת 2000 הוציאה מחקר, שכתב מנהל חטיבת ההנדסה ומדעי הביו טכנולוגיה של דופונט, פיליפ מרדית' על הנושא, "Life sciences and materials: A successful marriage is possible". הדיאגרמה המצורפת מראה את תהליך ההתכנסות בדופונט:

חשוב להבין שקבלת החלטה לשנות מערכי פתוח, ייצור ושיווק באמצעות הכנסת טכנולוגיות חדשניות הוא מהלך אדיר ממדים בחברה כמו דופונט. מדובר בחברה שבעת ההחלטה היו לה יותר מ-20 חטיבות עסקיות שונות אשר 30% מתוכן הוגדרו כפועלות בתחום מדעי החיים והיתר בתחום החומרים והפולימרים. 1.65 מיליארד הוקצו למימון המהלך "ההתכנסות" אמורה היתה לקחת 2-3 שנים והיתה מלווה בוויכוחים אין סופיים אבל לבסוף, ואחרי הרבה יותר זמן משתוכנן ושעלה הרבה יותר כסף, התהליך הושלם ובהצלחה. כתוצאה מכך, בעשור האחרון, הצטרפו עוד חברות ענק רבות, מכיוונים שונים. מחברות וותיקות כמו בוסטון סיינטיפיק (סימול:BSX) מהציוד הרפואי, רוש (סימול:RHHBY), מתעשיית הביו והפארמה, TMO בתחום הבדיקות וקונגלומרטים כמו  דנהאר (סימול:DHR) ו-GE  שמובילה בתחום הדיאגנוסטיקה והמניעה. לצד אלו התווספו כמה חברות חדשות, כמו Schrödinger ואינספור סטארטאפים, כמו קומפיוג'ן (סימול:CGEN), נכנסו לנישה. כמובן וכרגיל הטכנולוגיה הישראלית היתה בין המובילות (אולי המובילה) בהתפתחות הנישה ותמצאו את כול ה"פוטנציאליות" באתר הטכנולוגי הישראלי. ואם אתם מעוניינים, הנה מאמר שכתב פיליפ מרדית'

Schrödinger (סימול:SDGR): מגדירה עצמה "החברה שמשנה את האופן שבו מתגלים טיפולים וחומרים". החברה פתחה פלטפורמת תוכנה מבוססת פיזיקה שמאפשרת זיהוי ברמה ובאיכות הגבוהה ביותר של מולקולות חדשניות לפיתוח תרופות ואפליקציות של חומרים במהירות גדולה בהרבה, מחיר נמוך בהרבה ובסיכוי גבוה יותר של "הצלחה" בהשוואה לשיטות הקימות. הפלטפורמות משמשות חברות בתחומי הביו-פרמקולוגיה בפרט והתעשייה בכלל וכן את האקדמיה ומעבדות ממשלתיות ברחבי העולם. זו החברה המובילה היום בתחום פתרונות תוכנה חישוביים לגילוי תרופות.

בפברואר 2020 הונפקה החברה לפי 17 דולר המניה וגייסה, בהובלת מורגן סטנלי, 232 מיליון דולרים בהנפקה חמה ביותר שנפתחה בעלייה של 60%. "המנוע" להצלחת ההנפקה היה לא אחרת מקבוצת המחקר סיטרון, "מלכת השורטיסטים" שהשוותה את החברה  ל-TESLA, לא פחות!! "האנליסטים", כתבו בסיטרון, "יבינו מהר מאוד על מה מדובר כאן ויעריכו את החברה הרבה מעבר להערכתה היום (יום ההנפקה)" והם העניקו לחברה מחיר יעד של 80 דולר, 370% מעל מחיר ההנפקה. אז עברה שנה ומחיר היעד נשאר רחוק מאחור והמניה "ירדה" ל-106 דולר. הסיבה להתלהבות של סיטרון ואנליסטים אחרים שממליצים עדיין לקנות למרות העליות, קשורה במה שמציעה החברה ופוטנציאל השוק מולו היא ניצבת.

יש לחברה 3 מקורות הכנסה, התוכנה, קבלנות בתחום זיהוי תרופות ושיתופי פעולה עם חברות רפואיות. הפלטפורמות של החברה, שכוללות בינה מלאכותית ולימוד מכונה, מתחרות כאמור בשיטות זיהוי שהתפתחו במהלך המאה הקודמת. לוקח לפחות 10 שנים מהרגע שהוחלט על פיתוח תרופה (הזיהוי) עד לאישורה ב FDA כאשר 6-7 שנים בממוצע אורכים הניסויים הקליניים והעלות הממוצעת לתהליך היא 2.6 מיליארד ועולה כול הזמן. תהליך כזה מתחיל עם בדיקה של מיליוני תרכובות שמהן כ 100 מגיעות לשלב הסינון הסופי שבמקרה הטוב משאיר 2 תרכובות בעלות פוטנציאל להגיע לבדיקות קליניות.

החברה מציעה  כאמור לקצר, להוזיל ולהגדיל סיכויי ה"הצלחה". כלומר, שיבוש שוק ענק. קצב העלייה בלקוחות מצביע על ההתקדמות, מ-742 לקוחות ב-2013 ללמעלה מ-1600 ב-2020. מדובר בלקוחות שחותמים הסכמים לטווחים ארוכים. אין לחברה כרגע תחרות באותה רמת ביצועים אבל ככול שהלקוחות מצטרפים בהחלט מתפתחת תחרות שכרגע מוגבלת  לתחרות בתחום התוכנה בעיקר. "הנכס" הגדול של החברה היא שיתופי הפעולה שנחתמים בזה לאחר זה עם ענקיות הרפואה כמו בריסטול מאיירס (סימול:BMY) שחתמה עם החברה, בסוף 2020, הסכם שלבים של 2.7 מיליארד לשימוש בפלטפורמת הזיהוי על 5 תרכובות שמועמדות להגיע לתרופה והחודש העבירה לחברה את התשלום הראשון בסך 55 מיליון במזומן.

חוזים כאלו נחתמו גם עם סאנופי, רוש ועוד. המתחרה המובילה היא חברת BIOVIA מסאן דיאגו שנוצרה ממיזוג של 5 חברות שעסקו בסימולציות של מולקולות. החברה נרכשה ע"י ענקית התוכנה הצרפתית Dassault Systèmes (סימול:DASTY) ב-2014 ויש לא מעט מומחים שמאמינים שגם Schrödinger תירכש ע"י  אחת מענקיות התוכנה. החברה "מחוברת" בהסכם ייחודי וארוך טווח לגוגל (סימול:GOOG) בתחום פלטפורמות הזיהוי ולאוניברסיטת קולומביה בתחום המו"פ.

ב-2017 הגיעו המכירות ל-55.7 מיליון עם הפסד תפעולי של 19 מיליון ונקי של 17.4 מיליון או הפסד של 3.77 דולר למניה. את 2020 סיימה (עדיין אין דוחות מאושרים) עם מכירות של 101 מיליון, הפסד תפעולי ונקי של 52 ו- 20 מיליון בהתאמה או כ-3.3 דולר  למניה. החברה תפרסם דוחות מלאים ב-4.3. הקונצנזוס חוזה מעבר לרווח של 21 סנט למניה ב 2021.

אז כדאי להשקיע במחיר הנוכחי? מבחינת הערך הנוכחי זה יותר ממפחיד, מורגן סטנלי, החתם, עבר ל-HOLD ומנהל הכספים מכר לאחרונה למעלה ממיליון מניות. אבל למי שמאמין שהחברה תעמוד בציפיות אין ספק שכדאי לעקוב מקרוב ואולי לרכוש חבילות מניות קטנות לאורך זמן ובתנאי שהמשקיע מסוגל לכך (ראו ההערה על קומפיוג'ן בהמשך). החברה מובילה שיבוש אדיר בשוק אדיר ממדים והיא רק בתחילת הדרך וקרן גייטס מחזיקה בקרוב ל-30% מהמניות. אבל אסור להתעלם מהעובדה שהיא מוערכת בחלל ובתיקון תחטוף מכה רצינית (במהלך יולי-ספט. 2020 ירדה ב-58%).

סל מניות התוכנה PSJ  מחזיק במניה אבל לדעתנו זו אינה בדיוק מניית תוכנה ואין עדיין סל ממוקד בתחום. ולסיום, ההסכם בין Schrödinger ו-BMY הזכיר לנו שהסכם דומה, קטן יותר, נחתם גם בין BMY לקומפיוג'ן בקשר לבדיקות של שילוב תרופות. קומפיוג'ן, בת גילה של החברה האמריקאית, למרות שאינה מופיעה כמתחרה בדיווחי Schrödinger מגדירה עצמה בדיוק כפי ש-Schrödinger מגדירה עצמה:  "Clinical stage therapeutic discovery and development company utilizing its broadly applicable, predictive computational discovery platforms to identify novel drug targets…"

ניסינו אגב להבין מה גרם ל-CGEN לאבד כ-55% מערכה בחמשת החודשים האחרונים ובמיוחד הנפילה החדה לאחרונה. מלבד העליות הבלתי מוסברות עד אמצע אוגוסט 2020 לא הצלחנו לגלות שום סיבה לנפילות. קראנו בעיון את ששיחת הוועידה מהשבוע שעבר, ולא זיהינו בעיות בכלל, ההפך. כל מה שנוכל לומר הוא שזו עדיין מניית חלום ומי שלא ניצל העליות הפרועות למכור קצת, בדרך ל-19.9 דולר כנראה שיחשוש לקנות במחיר 9, אפילו ימכור בבהלה. אשמח לשמוע הסבר אחר, אם יש.