ארדואן פיטר את הנגיד, איסטנבול נופלת ב-9%

אם נאמין ללמ"ס הטורקי, אז התמ"ג במדינה צמח ב-2020 ב-1.8%. אבל איזו שנה זו הייתה. הלירה התרסקה יחד עם התדלדלות רזרבות המט"ח במדינה. לאור התדרדרות יחסיה של טורקיה עם בעלות בריתה במערב, היחידה שהצליחה להציל את הכלכלה הטורקית הייתה קטאר, שהזרימה מיליארדים לטורקים בתמורה להגנה נגד סעודיה. 

אם לא הספיקה ההתלהטות בים התיכון מול יוון והאיחוד האירופי הנוגע לזכויות לחפש ולשאוב גז, אז אובדן אמון מצד המשקיעים הבינ"ל ואינפלציה שדהרה על 15%, הובילו את נשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, בחודש נובמבר לפטר את שר האוצר ואת הנגיד.
 
לאיוש התפקיד האחרון, הביא את נאשי אגבאל, שבתמורה העלה בחדות את הריבית כדי להילחם בדהירת המחירים וירידת כוח הקנייה של הלירה הטורקית. המינוי של אגבאל התקבל בתשואות יחסיות מצד העולם והאמון במערכת המוניטרית נראה שהחל להיבנות מחדש.

תחתיו, הלירה החלה בתהליך התאוששות ארוך וגם מדד איסטנבול 100, עלה מ-1,112 נקודות בתחילת נובמבר ל-1,447.7 נקודות בסוף דצמבר. או 30% בחודשיים. רק בשבוע שעבר אגבאל העלה את הריבית ב-2% נוספים.
 
אבל בסופ"ש ארדואן הודיע על פיטוריו של אגבאל – הנגיד השלישי בפחות משנתיים – מה שהימם את המשקיעים הטורקיים וגם את הבינ"ל. במקומו ארדואן מינה את פרופ' סהפ קווצ'יאולו שנטנחה לבנקאות והיה בעברו בפרלמנט הטורקי במפלגתו של ארואן, מפלגת הצדק והפיתוח. הוא ידוע כמתנגד להעלאת הריבית, ומינויו מסמן למשקיעים שכנראה ארדואן ינסה לעשות מניפולציה של המטבע.

בתגובה לדיווח, איסטנבול 100 התרסק בעד 14% במתחילת המסחר ולאחר מכן "התאזן" על ירידה של למעלה מ-9%. הלירה הטורקית, שכבר הגיעה לפנות בוקר לרמה של 8.4 לירות לדולר, ירדה לקצת פחות מ-7.9 לירות לדולר. רק כדי להבין את הנדנדה, אתמול ב-23 בלילה, הלירה נסחרה על 7.2 לירות לדולר. 

"לרשויות במדינה יש 2 אפשרויות", כתב האסטרטג פר האמארלנד מ-SEB במכתב למשקיעים. "או להודיע על שימוש בריביות לייצב את השווקים, או להשית אמצעי שליטה מוניטריים. בהינתן הגישה האוטוריטרית הגוברת של ארדואן , שליטה מוניטרית נראית הכי הגיונית כרגע", הוסיף.

שליטה מוניטרית (Capital control) משמעותה שהממשלה תשית מסים על טרנסאקציות פיננסיות, הגבלות ואמצעי שליטה בזרימה של הון, מהמדינה ואליה. זאת בניסיון למנוע אובדן של הון. האמצעים יכולים לכלול מסים, מכסים, חקיקה, הגבלת נפח ועוד אמצעים, שיכולים להשפיע על תשואות של אג"ח, על מחירי ושערוכי מניות וסחר במט"ח.