הבחירה של המשקיעים - קרנות סל; מהם סלי הסקטורים ומדוע הם מתאימים למשקיעים רבים?

אז הנשיא ביידן מסיים חודש שלישי בבית הלבן והבורסה לא התרסקה כפי שהבטיחו הנשיא טראמפ ומומחים רבים ואפילו תיקון לא הגיע. זאת למרות החששות מהעלאות מיסים, ממדיניות כלכלית סוציאליסטית ועוד כול מיני הצעות מוזרות שנשמעו מכיוון האגף "השמאלי" של המפלגה הדמוקרטית שלאחר הבחירות שולטת בבית הלבן, בסנט ובקונגרס.

הנשיא החדש, בדיוק כמו קודמו, מעוניין ביציאה מהירה של הכלכלה ממשבר הקורונה והדבר האחרון שהוא צריך זו קריסה בבורסה שתבטיח מיתון. הנשיא החדש, שלא כקודמו, כמעט ואינו מתייחס לבורסה ובצדק מבחינתו שהרי התרברבות על המשך הגאות בוול סטריט רק תרגיז את "השמאל". ביידן, חשוב לזכור, אינו מאוהדי הסוציאליזם והרקורד הכלכלי שלו מתאים יותר להמשך תוכניות טראמפ, כמו ה-"Make America great again" או מלחמות הסחר מול סין.  נכון, הוא מדבר על העלאת מיסים, חוזר לשוחח עם אירן, חוזר להסכמי האקלים אפילו מעורר מחדש את עניין "שתי המדינות" אבל בפועל הדברים שונים. הוא לא מינה איש מאנשי "השמאל" לקבינט ובמיוחד לא בתחום הכלכלי/פיננסי שאותו מנהלים ג'נט ילן, ג'ינה ריימונדו, קתרין טאי והיועץ הכלכלי הצעיר שהביאו מבלקרוק, בריאן דיז ואלו אינם דמויות שוול סטריט או אוהדי השוק החופשי חוששים מדעותיהם.

מבחינתה של וול סטריט יש כאן מקבילה לתחילת כהונתו של הנשיא קלינטון שבנובמבר 1992 ניצח את הנשיא ג'ורג' בוש האב וגם הוא, כמו ביידן, הביא לשליטה מלאה של הדמוקרטים בשני בתי הנבחרים מה שהביא אז, בדיוק כמו היום, לחששות בוול סטריט ובחודשיים הראשונים לאחר כניסתו של קלינטון לבית הלבן נפלו המדדים ב-15%. אבל, מה קרה ב-8 שנות כהונתו של קלינטון, 1993-2001? הכלכלה, שנכנסה למיתון בעקבות משבר 1987 בוול סטריט ושהתחילה להשתקם ב-1992 תחת הנשיא בוש האב, המשיכה להתחזק בעקבות מדיניותו הכלכלית של קלינטון ובקצב המהיר ביותר מאי-פעם והמניות, שעד 1993 עדיין סבלו ממשבר 1987, התחילו להתאושש בקצב המהיר ביותר בהיסטוריה, לא מעט בגלל הטיפוח שהעניק הנשיא לתעשיות הטכנולוגיה הצעירות. ובין 1993 ל-2000 עלה ה 500P&S פי 3.5 והנאסד"ק פי 8.   

ההבדל, מבחינתה של וול סטריט, בין תחילת כהונתו של קלינטון לזו של ביידן הוא שבעת שנכנס קלינטון לבית הלבן נסחרו המניות, במיוחד הטכנולוגיות, בערכים "נורמליים" כאשר היום נמצאות המניות במחירי שיא כל הזמנים, אבל יתר המשתנים שאמורים להשפיע על המניות דומים להפליא. האינפלציה והריביות של תחילת 1993 היו נמוכים (יחסית לאותה תקופה) ואגרות החוב היו "יקרות" כיוון שהתעוררו ציפיות להתגברות האינפלציה ולהעלאת הריבית. מחירי הנדל"ן שברו שיאים והנזילות הייתה גבוהה מאוד. זמן קצר לאחר כניסת קלינטון לבית הלבן הבינו המשקיעים שהמדיניות הכלכלית שלו בגלל סדר העדיפויות, מסתמנת כ"תומכת מניות", תחושה שמלווה גם את תחילת כהונתו של ביידן ובמיוחד מאבקו לממש הבטחותיו בנושא התשתיות.

ביידן, כמו קלינטון והרבה יותר מטראמפ הוא פוליטיקאי אמריקאי משופשף שמבין שהמשך ההצלחה שלו קשורה למשפט האמריקאי הידוע, "It's only the economy that counts", המצב הכלכלי, לא הדעות של האגף השמאלי במפלגה, הוא שיקבע את המשך האחיזה הדמוקרטית. וול סטריט רגועה, בינתיים. המשקיעים קוראים נכון את התמונה, אפילו העלאת המיסים עליה מדבר הנשיא לא מטרידה אותם כי מי שקורא את ההצעות מבין שאפקטיבית ההעלאה לא תורגש כלל זו הסיבה שאפילו "תיקון חששות" נוסח קלינטון לא היה כאן.

אז לא יהיה תיקון? יהיה גם יהיה. ערכים גבוהים בוול סטריט, אפילו  חלליים, מאותתים על הצורך בתיקון אבל אינם ומעולם לא היו הסיבה לתיקון כי תיקון תלוי בזרז, כלכלי או בברבור שחור. זרז כלכלי יכול להיות העלאת מיסים חריגה ופתאומית ובפועל, קפיצה משמעותית באינפלציה ובריבית או "התעוררות משקיעים" כתוצאה מתוצאות עסקיות גרועות במיוחד של חברות מובילות (כמו ב-1987 וב-2000). ברבור זה גורם חיצוני כמו פריצה מחודשת של המגפה ובממדים גדולים, קונפליקט צבאי שפורץ לפתע בין מעצמות או, כפי שקרה ב-2008, נוכלות בממדי ענק, שמתגלה. יש הבדל בהשפעה בין שני הגורמים. התיקון, בדרך כלל, הוא חלק מתהליך מחזורי בשוק ומסתיים בטווח הקצר או הבינוני כפי שראינו ב-11 התיקונים שמעל ל-10% מאז היציאה ממשבר 2008, מה שנקרא "תיקון של שוק שורי" ושבאותה מידה יכולים להופיע בשוק דובי.

תיקון יכול להשתנות למשבר ולקטוע מגמה ארוכת טווח אם הסיבה שגרמה לתיקון מתפתחת. כלומר, אם למשל יותר ויותר חברות מציגות דוחות מאכזבים או אם האינפלציה הולכת ומתגברת ובמקרה כזה הופך התיקון למשבר. השפעת הברבור השחור הפוכה. הברבור מתחיל כמשבר ובדרך כלל הופך את השוק לדובי, שובר מגמה מידית. ישנם מקרים, כמו הברבור השחור האחרון, הקורונה, שבהם שובר הברבור מגמה אבל רק לטווח קצר כי המשקיעים מבינים שהסיבה שהובילה למשבר (המגפה) עשויה להסתיים בגאות כלכלית (V-Shape Recovery).

המצב הנוכחי בוול סטריט מצביע אמנם על הצורך בתיקון ערכים אבל כול אותם זרזים פוטנציאליים שאמורים "להדליק" את התיקון, כמו אינפלציה, דוחות גרועים, העלאת מיסים קיצונית, חוסר בנזילות וכדומה הם עדיין בגדר פוטנציאלי בלבד.

העובדה שהזרזים לתיקון רדומים ונראה שכך גם הברבורים כרגע, אינה סיבה שלא לחשוש מתיקון כי ישנו עוד גורם לתיקון, שלישי, שלא הזכרנו, "תיקון ללא סיבה מיוחדת" שכאלו ראינו בקיץ 2018 (כ-22%) או ב-1998 (כ-15%). זה תיקון שמתחיל בתוך כדי שוק שורי חזק מלווה בציפיות להמשך דהירת השוורים ומתחיל ללא שום סיבה מלבד "עליות מהירות וחזקות מידי", כפי שקובעים המומחים בדיעבד. האם עליות של כ-90%% מאז מרץ 2020 הן "עליות מהירות וחזקות מידי"? במאה ה-20 התשובה הייתה "כן!", אבל במאה ה-21 עם סחרני הרובינהוד והרדיט והנפקות בהערכות מטורפות כמו זו של פלטפורמת בורסת המטבעות הקריפטוגרפים, Coinbase  (סימול:COIN) רק  השד יודע.

עד כאן לגבי התיקון אבל התיקון שמתמהמה וההערכות המפחידות אינן הבעות היחידות שמולן מתמודד המשקיע. הבעיה הגדולה ביותר של משקיעי המאה ה-21 היא הקושי בבחירת מניות "מנצחות" וזו בעיה שהולכת  וגדלה ככל שמהפכת הטכנולוגיה מתקדמת והיא אינה קשורה רק ביכולת לזהות חברה "מנצחת", אלא הרבה יותר ביכולת להבין את תחומי העיסוק השונים, להבין ולנתח את המוצרים ועוד יותר את האסטרטגיות העסקיות החדשות. מהפכת הטכנולוגיה שינתה וממשיכה לשנות את מנהגי הצריכה מחד ואת כל מערכות הייצור והשיווק של ההיצע שאמור לספק את הצריכה המשתנה מאידך.

על נושא זה אנחנו מדברים מאז  החלה היציאה ממשבר 2008. לא בגלל המשבר והיציאה ממנו התחלנו להתעסק בנושא, אלא בגלל השינויים שהתחילו להשפיע בגדול כתוצאה מהתמזגות מהפכת הטכנולוגיה עם כלכלת המיינסטרים, התמזגות שהתחילה בעיצומו של המשבר כתוצאה מהופעת הטלפוניה החכמה שאפשרה למעשה את תהליכי ההתמזגות.  

ההתמזגות הזו, בשל מורכבותה והתפשטותה לכל תחומי הצריכה והייצור יצרה מצב שבו מתקשה המשקיע להעריך חברה ועל כך דברנו הרבה במהלך השנים שחלפו. תופעה זו גרמה למעבר מסיבי של משקיעים לקרנות ולסלים, עוקבי מדדים מובילים תחילה (פסיביים), מסוג ה-SPY, ה-DIA, ה-QQQ ושכמותם ועם הזמן הולך וגובר המעבר לסלי הסקטורים (Thematic investments), קרנות וסלים, חלקם מנוהל בצורה אקטיבית, שמתמחים בסקטורים ובתת סקטורים אם מהסוג של סלי ה-ARK או סלי סקטור כמו XLV, XLK או SOXX. נכון לסוף 2020 ניהלה תעשיית הקרנות הגלובלית 54.93 טריליון דולרים (46.8% בארה"ב). קבוצות בלקרוק וואנגארד הן המובילות. תעשיית הסלים הגלובלית (7,602 סוגי סלים) ניהלה 7.74 טריליון דולרים (56.8% מזה בארה"ב) כאשר הסל הגדול ביותר היה ה-SPY עם ניהול של 327.3 מיליארד דולר.

תעשיית הסלים הסתכמה ב-2003 ב-204.3 מיליארד כאשר ב-2009 חצתה טריליון דולרים.  תעשיית ניהול הנכסים כולה (קרנות, סלים וחברות ניהול) ניהלה ב-2020, 111.2 טריליון, עלייה של 31% בחמש שנים ותגיע ל 145.4 טריליון ב 2025. אין שום ספק שככול שהמהפכה מתקדמת יועברו יותר ויותר השקעות לניהול ובגלל 3 סיבות: הראשונה בגלל גורם הסיכון, השנייה בגלל הירידה ביכולת לבחור בהשקעה "הנכונה" והשלישית הצטרפות הולכת וגדלה של מאות מיליוני "סחרנים" חסרי מושג בהערכה.

סלי הסקטורים (ETFS Thematic) הם הפתרון, לדעתנו ובמיוחד למשקיעים שעקבו בעיניים כלות אחרי "תופעות" כמו TSLA, NVDA ושכמותן, אם "בגלל המחיר" או בגלל שלא יכלו להבין מה הגורם להתנהגות המניות: הופעתם והצמיחה המטאורית של סלי המגזרים דוגמת קבוצת ה-ARK, אבל לא רק מוכיחה שהמשקיעים, במיוחד האמריקאים, מבינים שמהפכת הטכנולוגיה מייצרת בהתקדמותה הזדמנויות השקעה נדירות וסלי המגזרים מאפשרים למשקיע ההדיוט גם להשתתף בפוטנציאל וגם להפחית בסיכון. נכון לסוף 2020 היו רק 503 סלי מגזרים אקטיביים, 6.6% מתוך סך הסלים גלובלית. תוכלו לראותם כאן. מדובר כאמור בסלים שמכילים אוסף של חברות שפועלות בתחום מסוים שלדעת מנהל הסל מייצג קונספט שיניב, בטווח הארוך, רווחים גבוהים לחברות כמו למשל תחום מניעת מחלות, תחום האפליקציות, תחום החדשנות, תחום התחבורה בחלל, הרובוטיקה, הבינה וכו'. לא מדובר רק במניות.

יש סל כמו ה-JPMorgan Ultra-Short Income ETF (סימול:JPST) שמתמחה בהשקעה באגחי"ם קצרים  מאוד שלדעת המנהל יפיקו הכנסה גבוהה מהאלטרנטיבות ויש סל אקטיבי, FPE שמתמחה בהשקעה במניות בכורה מסוימות. אבל רוב הסלים האקטיביים מתמקדים במגזרים והגדול ביניהם הוא ה-ARKK, שמתמקד בחברות בעלות טכנולוגיות משבשות, שעליו הארכנו בעבר. יש בסל 54 מניות בראשות TSLA, SQ, TDOC, ROKU ו-Z, מניות בערכי חלל, "מפחידות" כל משקיע סולידי אבל גם "מפתות" אותו מאוד (בגלל החלום המדהים).  הקבוצה מציעה מגוון נושאים, בגנומיקה, פינטק, דור האינטרנט העתידי ועוד. קחו למשל את מטבעות הקריפטו ש"משגעות" את  העולם. כל משקיע רואה מה קרה לביטקוין אבל לקנות ב-63000 דולר? אז יצרו סלי מגזר כמו BLOK,LEGR  או ה-KOIN שיותר מתמקד במדד ה-ATFI Global Fintech Leaders שעוקב אחרי חברות שמעורבות ב"חדשנות טכנולוגית בתחום הכספים" כמו אינטל, Taiwan Semiconductor, NVDA, סיסקו, מייקרוסופט ועוד.  

ולסיום נציין שהשבוע ראינו ששתי חברות מקבוצת המעקב שלנו, מייקרוסופט (סימול:MSFT) וויאוליה (סימול:VIE.PA) בצעו מהלכי רכישה משמעותיים ביותר ונכתוב על כך בעתיד. מייקרוסופט, שלדעתנו הופכת לסל תכנה טכנולוגית וחדשנית רוכשת את Nuance, אחת החברות היותר מעניינות בתחום זיהוי הקול והבינה הרפואית בתחום הבריאות ואילו וויאוליה סוגרת המיזוג עם חברת סואץ המתחרה מה שהופך אותה לחברת הטיפול במים הגדולה בעולם ולסל מים במחיר כלכלי יחסית אבל נכתוב על השתיים בפעם הבאה.