"העלייה בתחלואה מעבר לים לא משפיעה על היצואנים הישראלים"

שיעור האבטלה היורד בישראל מהווה עוד אינדיקטור להמשך החזרה לשגרה במשק המקומי, זאת בעוד שבכמה ממדינות העולם הקורונה מרימה ראש ובהן ברזיל, הודו, טורקיה, גרמניה וצרפת. היצואנים הישראליים כמובן תלויים בנעשה בחו"ל ונשאלת השאלה עד כמה המצב במדינות שהזכרנו ובאחרות לוקח את העסקים אחורה? לא במידה רבה, אם לשפוט לפי הדברים שאומרים בשיחה עם ביזפורטל ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים ואדיב ברוך, יו"ר מכון הייצוא.

"ב-2020 הייצוא הישראלי עלה למרות הפרשי השערים בין הדולר לשקל. הנתון הסתכם בכמעט 114 מיליארד דולר, בדומה ל-2019. בתחזיות העבודה הראשונות שלנו הערכנו שתהייה התכווצות של 15%", אומר ברוך. "מה שקרה זה שמרבית תעשיות החדשנות הטכנולוגיות קפצו בצורה אקפוננציאלית במכירות, והסיבה היא שחברות ישראליות נותנות פתרונות משמעותיים לכלכלות בעולם שעוזרים להם להתמודד עם אתגרי הקורונה. העולם העסקי למד לחיות בצל הקורונה והעביר את מרחב המפגש העסקי שעודד את הייצור מתערוכות וביתנים לשיחות וכנסי וידאו באונליין".

דברים אלה של ברוך, ניתן לטעון, נכונים בעיקר לתעשיות החדשניות, להייטק ולייצוא השירותים. נתונים שמפרסמת השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על ירידה ביצוא הסחורות (למעט אוניות, מטוסים ויהלומים) ברבעון הראשון של 2021 ב-14.1%, בהמשך לירידה של 11.2% באוקטובר-דצמבר. בתוך כך היצוא התעשייתי, כרייה וחציבה ירד ב-15.1% בחישוב שנתי ויצוא ענף ייצור מוצרי גומי ופלסטיק ירד ב-19.8% (הנתונים כולם בחישוב שנתי, אל מול התקופה המקבילה). אלא שנראה כי הנתונים הללו קשורים במשבר בתחום ההובלה, ולאו דווקא בנתוני התחלואה במדינה כזו או אחרת, כך טוען בהר.

"התחלואה עצמה, אם במדינות אירופה או בהודו וברזיל היא לא בדיוק משפיעה על הביקושים לייצוא", הוא משיב. "ראינו בשנת הקורונה שהסחר העולמי בסחורות זינק כשאנשים ישבו בבית ולא יכלו לצרוך שירותים כמו תיירות או בידור. מחירי ההובלה עולים כי יש מחסור במכולות להובלה ימית. כלומר יש ביקושים אבל קשה לספק את אותן סחורות למדינות היעד. בכל אופן, אני מאמין שקצב ההדבקה באירופה ירד בקרוב, מכולות שתקועות בנמלים ישתחררו וגם ייצרו עוד מכולות, כך שבעיות השינוע יפתרו. אנחנו רואים ביקושים גבוהים לתעשייה בעולם ואפשר להיות אופטימיים לגבי ההמשך".

לכך מתייחס ברוך ואומר "חברות למדו להתמודד גם עם צווארי הבקבוק בשינוע הסחורות. הן נערכו בצורה נכונה עם ניהול המלאים בצורה אחרת ולצורך העניין פרקו סחורה בנמל אחר ושינעו אותה ברכבות לנקודת היעד. נכון שהדבר כרוך בעלות נוספת, אבל מרכיב השינוע לא אמור להיות כבד מדי עבורן".

"הערך המוסף של החברות הישראליות קיבל ביטוי עוד יותר משמעותי בתקופה הקורונה, בעוד שבמוצרים שאין להם ערך מוסף והתחרות שלהם היא רק על בסיס מחיר יש באמת בעיה גלובלית. בסך הכל המסחר הבילטרלי הלך והתכווץ, אבל זה לא קשור בהאם מדינה 'ירוקה' או 'אדומה'".

ויקטור, מה לגבי מדינות שבהן לא ניתן לרכוש מוצרים לא חיוניים בגלל סגרים? זה משפיע על היצואנים בישראל?
"ישראל היא לא יצואנית של 'קומודיטיז'. אנחנו מייצאים בעיקר הייטק וייצוא בטחוני. הסחורות שכן יוצאות מכאן הן בעיקר דשנים, או גז טבעי. לגבי דשנים, מחירי הסחורות החקלאיות עולים ולאורך זמן יצטרכו את הדשנים האלה, גם אם נתוני המגמה נראים פחות טוב כרגע, שוב בגלל בעיות שינוע ולא בעיות ביקוש. ישראל היא לא יצואנית גדולה של מוצרי צריכה פשוטים – טלוויזיות לצורך העניין.

"אם נסתכל על טקסטיל, דוגמה לסחורה לא חיונית, נגלה שב-2020 הייצוא עמד על 922 מיליון דולר, הוא גם לא ירד, וגם מהווה פחות משני אחוזים מסך הייצוא, שהוא 48 מיליארד. טורקיה והודו שמתמודדות עם עלייה בתחלואה הן אמנם מדינות יעד בולטות של היצואנים הישראלים, אבל התחלואה השפיעה על הסחורות שמייצאים אליהן".

אין יצואנים שהסחורות שלהם מיוצרות מרכיבים שהם מייבאים ארצה ממדינות שעמוק בתוך הקורונה, ולכן הם נתקלים בבעיות בייבוא שמקשות עליהם לייצא?
"זו אפשרות, ואנחנו מקבלים אינדיקציות לכך שבאמת לוקח יותר זמן לקבל חומרי גלם. גם זה קשור בבעיות בשרשרת השינוע ולא בהכרח בתחלואה במדינות הייבוא".

בסקירה שלכם בבנק הפועלים כתבתם שרכיב הביקושים לייצוא במדד מנהלי הרכש בחודש מרץ התכווץ זה החודש הרביעי ברציפות. מה אפשר ללמוד מזה?
"זה מדד שמסתכל על הפעילות בענף התעשייה בישראל. נתון של מעל 50 מצביע על התרחבות ונתון מתחת ל-50 מעיד על התכווצות. במרץ הייתה התכווצות של 0.8 לרמה של 48.6 נקודות, ורכיב הביקושים לייצוא שהזכרת הוא חלק ממנו. צריך לומר שזה מדד שבשונה מנתוני הלמ"ס, שמדווחים בשיהוי על העבר, הוא צופה פני עתיד, זאת מכיוון שזה סקר שבו שואלים את מנהלי הרכש מה הם חושבים שעומד להיות. זה לא מתבסס על נתונים שנצפו בפועל".

"אצלנו מדד מדד מנהלי הרכש מצביע על התכווצות בעוד שבעולם הוא דווקא עולה, והסיבה היא שלנו אין סחר אזורי. מדינות אירופה יכולות לייצא למדינות שכנות, אצלנו חייבים לשנע את הסחורות דרך הים או באוויר".

ברוך מצביע מצדו על "פיצוי" אפשרי שהגיע מכיוון אחר, שמתקשר לדבריו הקודמים על התכווצות המסחר הבילטרלי.  "בעקבות הסגר האווירי והימי, הרבה מדינות החליטו להחזיר את הייצור הביתה על חשבון מדינות כמו סין או ויאטנאם שמתאפיינות בכח עבודה זול", הוא מציין. "הדבר הזה יצר הזדמנות גדולה להעברה של ידע וגם רכיבים ומוצרים מישראל, לאותן מדינות, לטובת הייצור המקומי שלהן. המדינות הזרימו כספים לשם הגברת הייצור המקומי והבנייה כדי לעודד מקומות עבודה למרות הסגרים. לא כולם הלכו במתווה החל"ת הישראלי".

לא נשמע דברים אחרים, אופטימיים פחות, מיצואנים בשטח?
"אני מציין עובדות, אלה לא סיפורים על מצב אופטימלי שלא באמת קיים. רואים את זה בכמות הפניות אלינו מצד חברות לשם עידוד הייצוא. לא מעניין אף אחד לכתוב על חדשות טובות, לכן לא תקרא על המצב הזה במדיה. אנחנו מצדנו מעודדים, גם כשזה דורש מאיתנו יותר תשומות וחשיבה מחוץ לקופסא".