שירות התעסוקה: דורשי עבודה-בעיקר ממעמד סוציו-אקונומי נמוך

דורשי עבודה מהאשכולות הסוציו אקונומיים הנמוכים מתקשים יותר לשוב למעגל העבודה. כך עולה מדו"ח שפרסם היום שירות התעסוקה. בנוסף, שיעור הירידה במספר דורשי העבודה הערבים נמוך בכמחצית מהממוצע שנרשם בחודש מרץ.

אגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה ערך ניתוח עומק שהתבסס על פילוח אשכולות כלכלים חברתיים לפי אזורים סטטיסטיים. מתוך הניתוח עולה כי דורשי העבודה מהאשכולות הסוציו-אקונמיים הנמוכים (רמה 1-3) ומאשכולות הביניים (רמה 4-7) מושפעים יותר מהסגרים, רק באופן הפוך. שיעור דורשי העבודה מהאשכולות הסוציו-אקונומיים הגבוהים (8-10) נותר יציב מאז פרץ המשבר, אך בעוד שיעור אשכולות הביניים עולה בכניסה לסגרים ויורד ביציאה מהם, שיעור דורשי העבודה מהאשכולות הנמוכים יורד בסגרים ועולה ביציאה מהם. כלומר: החזרה לעבודה בקרב דורשי עבודה מהאשכולות הנמוכים מתעכבת יותר. עבור דורשי עבודה אלו יש סיכוי גבוה יותר לשהות באבטלה ממושכת, להתרחק משוק העבודה ולהתקשות יותר לשוב למעגל העבודה בשוך המשבר. "הנתונים", טוענים בשירות התעסוקה, "מלמדים שוב כי לטווח הארוך מי שנפגע יותר ממשבר התעסוקה הם מרוויחי השכר הנמוך. תנועת האקורדיון, של ההוצאה לחל"ת בכניסה לסגרים והחזרה מחל"ת ביציאה מהם, אינה פועלת כמצופה על דו"ע מהאשכולות הנמוכים"

על רקע הנתונים, אמר מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור: "כפי שנוכחנו לכל אורך המשבר האוכלוסיות הפגיעות ביותר הן השכבות החלשות. ללא מאמץ משותף של כלל גורמי הממשלה בנקיטת מעורבות אקטיבית לטיפוח ההון האנושי, עידוד תעסוקה והעסקה וכמו גם העמדת רשת ביטחון אפקטיבית ומעודדת תעסוקה, דו"ע מהשכבות החלשות יתקשו מאוד לשוב למעגל העבודה. כמו בבריאות כך בתעסוקה, רק בכוח האחריות הממשלתית, המאמץ המשותף יחד עם הציבור והפעולה האקטיבית נוכל להביא חוסן תעסוקתי למאות אלפי דו"ע שיישארו מחוץ למעגל העבודה גם לאחר תום תקופת הזכאות לדמי האבטלה".

נכון לתחילת אפריל, כחודשיים מהיציאה מהסגר השלישי (7.2.2021), המשק הישראלי נתון בעיצומו של תהליך חזרה לשגרה, כאשר מרבית ענפי המשק הולכים ונפתחים ולמעלה מ 300 אלף דו"ע שבו למעגל העבודה. אולם, נתוני שירות התעסוקה מלמדים כי שיעורי החזרה לעבודה עומדים ביחס חיובי לרמת השכר של דו"ע – ככל שדו"ע הם מרוויחי שכר גבוה יותר, כך שיעורי החזרה שלהם לעבודה גבוהים ולהפך, ככל שדו"ע מרוויחים שכר נמוך כך שיעורי החזרה שלהם לעבודה נמוכים יותר.

לתופעה זו מגוון ביטויים, ובשירות מסבירים אותה בכך שלשיעור התחלופה (Replacement Rate) יש השפעה על התמריצים לשוב למעגל העבודה: ככל שדמי האבטלה קרובים לשכר שיוכל דרש העבודה להרוויח בשוק, כך מהווים עבורו תמריץ שלילי לחזור לעבודה וככל שרחוקים, הרי שיש לדו"ע תמריץ חיובי לשוב למעגל העבודה. כך, מספרם המוחלט של דו"ע (קיזוז מספר החוזרים לעבודה מאז היציאה מהסגר השלישי במספר הנרשמים החדשים במהלך אותה התקופה) ירד במהלך חודש מרץ ב 15% - פי 2.14 מהירידה שנרשמה במספר

דו"ע הערבים באותה התקופה, אשר עמדה על 7%. לעומת זאת, מספר דו"ע היהודים שאינם חרדים ירד באותה התקופה ב 18% ואילו מספרם של דו"ע 'האחרים' ירד ב 20%. מנגד, מספרם של דו"ע החרדים ירד ב 14%, וזאת, מסבירים בשירות התעסוקה, לאור העובדה שרבים מדו"ע החרדים הם נשים העובדות במקצועות החינוך, ההוראה וההדרכה ומרגע שנפתחה מערכת החינוך חזרו לעבודה בשיעורים גבוהים. אולם, כפי שניתן לראות, שיעורי החזרה שלהם גבוהים משל הערבים אך נמוכים משל 'האחרים' ומשל היהודים שאינם חרדים. 

כתוצאה, שיעורם של דו"ע היהודים שאינם חרדים ושל 'האחרים' ירד מ 64.4% ומ 5.8% בפברואר ל 62.5% ול 5.5% במרץ, בהתאמה. לעומת זאת, שיעורם של דו"ע החרדים עלה מ 6.8% ל 6.9% ואילו שיעורם של דו"ע הערבים עלה מ 23%, דומה מאוד לשיעורם בכלל האוכלוסייה, לכדי 25.2% במרץ – מדובר בשיעור הגבוה ביותר שרשמו מאז פרץ משבר הקורונה, אך נמוך מזה שנהג קודם לפרוץ המשבר. יודגש כי בשירות התעסוקה צופים שככל שנתקרב לתום תקופת הזכאות לדמי אבטלה (סוף יוני 2021), שיעור דו"ע הערבים צפוי לעלות. 

במטרה לעמוד על עומק התופעה, אגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה בחן את נתוני התעסוקה בהתפלגות סוציו אקונומית לפי אזורים סטטיסטיים. בניגוד למרבית המחקרים הנעשים ברמה הישובית ומתקשים לזהות שונות תוך יישובים, האזור הסטטיסטי הוא יחידת ניתוח קטנה יותר המאפשרת דיוק מירבי. מנתוני המחקר של שירות התעסוקה עולה כי עם פרוץ המשבר, מרץ 2020, זינק מספר דו"ע בכל האשכולות החברתיים כלכליים כאשר הגידול המשמעותי ביותר נרשם בקרב דו"ע מהאשכולות הגבוהים ביותר (8-10) אשר זינק מ-15.7% ל-21.7%. מנגד, באשכולות הביניים (4-7) נרשמה עלייה מדודה מ-43.4% ל-45.9%, ואילו באשכולות הנמוכים (1-3) שיעורם בקרב דו"ע ירד מ 41% ל 32% בלבד.