פרופ' דניאל כהנמן: "הכי טוב להשקיע במדדים - קשה לנצח את זה"

קשה לכמת את רשימת הישגים או את מידת ההשפעה שיש לפסיכולוג והכלכלן, דניאל כהנמן, על הכלכלה העולמית. העבודות שלו על שיפוט, לקיחת החלטות וכלכלה התנהגותית, שינו את הדרך בה הכלכלה העולמית פועלת. לא פחות ולא יותר. זה הביא לכך שקיבל ב-2002 את הפרס היוקרתי ביותר בעולם, פרס נובל לכלכלה. כיום הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת סטנפורד היוקרתית בארה"ב. אבל גם בגיל 87, המוח הקודח של הגאון הכלכלי, שכנראה מבין יותר מכל אחד אחר בעולם מה מניע אותנו בדרך לקבלת החלטות, לא נח לרגע.

החודש פרסם יחד עם אוליבייה סיבוני וקאס סנסטיין ספר חדש בשם: "רעש: מגרעה בשיפוט האנושי"; שבו הם מנתחים מה מוביל אותנו, בני האדם, לקבל החלטות לא טובות, במיוחד של אנשים שמגדירים עצמם כמקצוענים, בין אם בהשקעות או ברפואה או מקצועות חשובים נוספים, שיש להם השפעה ישירה על אנשים אחרים.

"כשיש לשיפוט שלנו תשובה נכונה, הטיה היא טעות ממוצעת. הרעש הוא המשתנים של אותה טעות. אבל גם אם לא יודעים את התשובה הנכונה למשהו, עדיין אפשר לבחון את הרעש", אמר כהנמן בראיון לבארונ'ס.

"עברתי ממחקר על הטיות שיפוטיות לרעש, בגלל חברת ביטוח שרצתה סיוע בהחלטה אילו פרימיומים לקחת על מוצריה. הם העבירו שאלות לעשרות חתמים, שבו גילו כי 55% מושפעים מרעשים בניגוד ל-10% שסברו בחברה. העניין הוא שפרימיום גבוה יגרום לחברה להפסיד כסף ופרימיום נמוך משאיר כסף על השולחן. בשל כך החברה הפסידה מאות מיליוני דולרים בשנה, בגלל המשתנים הללו", אמר.

"רעש יותר קל למדידה מהטיה", המשיך. "תחזיות כלכליות שונות יהיו מלאות רעש ורק אחרי שנה אפשר לדעת אם התשובה נכונה. אז קובעים אם מדובר בהטיה ובוחנים אם כל נותני התחזית נתנו הערכת יתר או חסר. עם רעש לא צריך להמתין שנה".

איך זה משפיע על משקיעים?
כהנמן מגדיר 3 סוגי רעש, שאותם הוא מקביל לשופט במשפט. יש שופטים מחמירים יותר ופחות על אותו מקרה – זה "רעש מפלס". גם המצב המנטלי יכול להשפיע על החלטת השופט, או אם המשפט נערך בבוקר או אחר הצהרים – לזה הוא קורה "רעש אירוע". הרעש החשוב ביותר לטענתו זו העובדה שכל אחד רואה את העולם אחרת ופה מדובר "רעש תבניתי".

"אותו הדבר קורה גם אצל משקיעים. חלק אופטימיסטים, חלק פסימיסטים, כלומר כאלה שפחות ירצו לסחור. זה רעש מפלס. רעש מאורע הוא כשמצב הרוח או התוצאה האחרונה של החלטה שקיבלת משפיעה בצורה רחבה על שיקול הדעת – ופה מדובר במשהו אקראי אצל כל אחד ואחת. רעש תבניתי הוא מה שמשקיעים שונים מגדירים כ'השקעה טובה'. לדוגמה, משקיע אחד יכול להתרשם מאיכות ההנהלה, פשיטת רגל או פרט אחר, שמשקיע אחר יתפוס כחסר חשיבות", אמר.  

"הכלכלה והשווקים עובדים על שונות בדעות ואי אפשר לחשוב שמדובר בדבר רע. גיוון הוא לא רעש. רעש הוא גיוון לא רצוי במשתנים. אבל היכן שיש שיפוט יש רעש ויותר ממה שנהוג לחשוב. מישהו עשיר יכול להתייעץ עם המון גורמים לפני שהוא מקבל החלטה כדי להוריד את הרעשים, מה שמשקיעים קטנים פחות יכולים לעשות, לכן חשוב מאוד לשמוע דיעה שנייה ושלישית מאנשים שמבינים", הוסיף.

"אנשים יכולים לקבל החלטות טובות יותר באמצעות 'היגיינת החלטות', שמאוד דומה למחשבה ממושמעת. לדוגמה אם מתייעצים עם אנשים שונים, צריך לדעת שהם לא קשורים אחד לשני, או שאם מסתכלים על תכונות של השקעה, צריך להעריך כל תכונה בנפרד. גם כשבוחנים משהו, צריך לבחון את ההחלטה באופן יחסי ולא באופן מוחלט.

"כלומר רוב האנשים יגידו שאופציה א' יותר מסוכנת מאופציה ב', במקום לתת מספר מדויק לכמה מסוכנת כל אופציה. צריך לבחון סיכונים באופ יחסי מאשר לתת להם מספר אבסולוטי וצריך לקבוע לעצמנו מספר חוקים בקבלת החלטה. כשהופכים להיות מודעים לבעיית הרעש, הופכים להיות מודעים לערך של החוקים ושל המשמעת", המשיך.

כשנשאל האם החוקים האלה הובילו אותי למסקנה שהכי כדאי להשקיע במדדים כהנמן אמר "כן. בהחלט. יש לך חוק אחד פשוט ואתה עוקב אחריו בצורה ממושמעת. קשה לנצח את זה".