בין ESG, SRI ואימפקט: הנה מה שצריך לדעת על ההשקעות החדשות

אחד הקטליזטורים המרכזיים בגל החדש של ההשקעות הוא שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית. אמנם המדע והמדענים מזהירים יומם וליל מפני ההשלכות של הזיהום מעשה ידי אדם על הטמפרטורה בכדור הארץ, בינתיים התחזיות לעלייה העקבית בטמפרטורות (התחממות של 2 מעלות צלזיוס) שחזו המדענים טרם התגשמו. יש גם כאלה שקוראים להכניס את היכולת שלנו להשפיע על ההתחממות לפרופורוציות. בהתפרצות הר הגעש בפינלנד ב-2011, זה שהשבית את כל מערך התעופה באירופה בשל העשן הוולקני שנישא השמיימה, מדענים העריכו שבכל שנייה יצא פיח השווה לזיהום של כל הרכבים בעולם גם יחד. הדגש במשפט הוא על שנייה. זה המון. זה גם נותן פרופורציות.

משהו שאי אפשר להתווכח עליו, זה שאנחנו, כולנו במישרין ובעקיפין, ובחסות תרבות צריכה חסרת רסן, אחראיים לא רק על ניצול משאבים טבעיים בצורה חסרת אחריות, אלא גם על זיהום ועל צמצום מרחבי מחייה טבעיים של מרבית החיות בעולם. בעגה המקצועית קוראים לזה "טביעת אצבע אנושית". אנחנו גם יותר מודעים לסבלם של אחרים, כשאנשים וחברות מסחריות עוברות שיימינג פומבי ברגע שהעולם מתוודע לכישלון הערכי שלהם/ן.

לזרם המידע הגובר בחסותה של האינטרנט, יש לא מעט חלק בכל התהליך הזה. הרי פעם היינו נחשפים למקטעים או לתמונות בחדשות אחת לכמה זמן, היינו מזדעזעים מדליפת נפט בים, או זיהום של נחל או חיה שנכחדה. מזדעזעים וממשיכים הלאה בחיינו. הדור הנוכחי והמחובר תמידית למחשב או לסמארטפון, נכנס לפייסבוק (FB) או טוויטר (TWTR) או 1,001 מקורות מידע אחרים ונחשף יומיום לתמונות שלעיתים אין דרך אחרת להגדירן מאשר "נוראיות" ועובדות שהן לא פחות מנוראיות. והן אכן כאלה. החשיפה למידע גם מאדירה את הנושא, שאכן ראוי להאדרה – לא במובן החיובי, אלא במובן הכמותי – ולהדהוד גבוה יותר בתודעה הציבורית. לעיתים כמו שכתבנו על ההתחממות הגלובלית, יש מידה של ניפוח והגזמה, אבל זה לא אומר שאין בעיה.

לדוגמה, כמעט כל מי שקצת מתעניין, יודע שבאוקיינוס השקט, בין הוואי לקליפורניה, יש אי של פלסטיק ששטחו בגודל של 1.6 מיליון קמ"ר, או פי 3 מהשטח של צרפת. לפי הערכות האי המלאכותי הפלסטיקי מורכב מ-1.8 טריליון חתיכות פלסטיק במשקל של 80,000 טונות שנפלטו לים והתרכזו במקום אחד בשל אופי הזרמים. בחברת אושן קלינאפ, שמפעילה צי ספינות לניקוי פסולת פלסטיק מהים, אומרים שבכל שנה מוזרמים דרך נהרות עד 2.4 מיליון טונות של פלסטיק לאוקיינוסים. בסוף אגב, הדגים אוכלים את הפלסטיק הזה ותנחשו מי החיה שצורכת הכי הרבה דגים (חוץ מדגים אחרים כמובן) – ניחשתם נכון, אנחנו, בני האדם. וכרגע אנחנו מדברים רק על פלסטיק, כן?

אז בשני העשורים האחרונים אנחנו רואים עלייה בהשקעות "חדשות". מספיק להסתכל ה-ESG – ראשי התיבות לסביבתי, חברתי וממשל תאגידי. לפי מנהלת הכספים הפרטית השנייה בגודלה בעולם, ואנגארד, בשנת 2013 היקף הנכסים המנוהלים (AUM) בעולם בתחומי ה-ESG עמד על 13.3 טריליון דולר. כעבור 3 שנים הייתה קפיצה של למעלה מ-72% כשה-AUM נסק לכמעט 23 טריליון דולר. בתחילת השנה העריכו בבלומברג כי עד 2025 ה-AUM יכול להגיע ל-53 טריליון דולר ויהווה יותר משליש מכל ההשקעות בעולם שמוערכות שיגיעו לכ-141 טריליון דולר.

אבל ESG זה לא הכול. יש גם השקעות אחראיות חברתית (SRI), השקעות אימפקט ועוד מונחים מהתחום ואלה לוקחות את הרעיונות צע אחד קדימה. אז בואו נעשה סדר בדברים:

ESG: כדי לעמוד ב-E, חברה צריכה להתייחס לשימוש שלה באנרגיה, לרמת הזיהום שהיא מייצרת, להשפעה שלה על האקלים, יצירת פסולת ופירוקה, שמירה על המשאבים הטבעיים ודאגה לשלומם של חיות – בר או משק. זה הבסיס. כדי לעמוד ביעד ה-S, חברה מסחרית צריכה לשים דגש על זכויות אדם, להימנע מהעסקת קטינים או העסקה בכפייה, יצירת אנגייג'מנט קהילתית, בריאות וביטחון העובדים, יחסים עם בעלי העניין בחברה והיחס לעובדים. ה-G מדבר על מנהל תאגידי תקין. כלומר חברה צריכה לעמוד ביעדים שכוללים את איכות ההנהלה, עצמאות הדירקטוריון, מניעת קונפליקטים של אינטרסים, פיצוי מנהלים, שקיפות ושמירה על זכויות של בעלי המניות.

משקיעים של ESG מתייחסים לנושא כחלק מתמהיל של ניהול סיכונים, בשל החשיבות של עמדיה ברגולציות ושמירה על תדמית ציבורית נקייה מרבב, שאם לאו, יכולים לפגוע בביצועים של חברות.

אגב, היום אחת מהגישות המשמעותיות ב-ESG היא לא להחרים חברות מזהמות או כאלה שאינן עומדות בדרישות, אלא להישאר ולהשפיע מבפנים כדי לגרום לחברה לשנות את דרכיה. כלומר, עדיף להשאיר החזקה בחברת נפט ולשנות את מסלולה, מאשר למכור את המניות למישהו שלא אכפת לו מהנושא ולא יפעיל את אותו הלחץ כדי לשנותה.

SRI: ראשי התיבות שלSocial Responsible Investing . מדובר בעצם בסוג של לקיחת צעד אחד קדימה. מדובר בהשקעות מבוססות אתיקה של משקיעים. ה-ESG מסייע לדרג סיכונים ולקבוע שווי, בעוד ה-SRI משתמש בפקטורים הללו כדי לסמן אספקטים חיוביים או שליליים של חברה כדרך לבחון אם ראוי להשקיע בה או לא.

כלומר, אם אתם מתנגדים לתעשיית הבשר בשל אופייה וההתעללות שרבות מהחיות עוברות בדרכן לשחיטה, תשתמשו ב-SRI כדי לבצע אלוקציה בהשקעות שלכם. כלומר, אם יש לכם מניות בענקית הבשר JBS, תעדיפו לחסל את הפוזיציה ולהשקיע בחברות כמו ביונד מיט (BYND), שמייצרת תחליפים צמחיים לבשר.

אלה מרבית הסקטורים השליליים ב-SRI: אלכוהול, טבק, יצרני חומרים ממכרים אחרים, חברות הימורים, יצרני נשק, ארגונים שידועים כתומכי טרור – בהם למשל בנקים שמסייעים למימון ארגונים כאלה בעולם – חברות שעוברות על זכויות אדם או עבירות שיטתיות אחרות בתחום העבודה וחברות שמייצרות זיהום סביבתי.

עוד הבדל מהותי הוא שמשקיע SRI, בניגוד למשקיעי העבר, אינו דואג רק לשורה התחתונה ולהחזרים שהוא או היא מקבלים, אלא לייצר תמהיל השקעה שתואם למצפון של המשקיע, תוך מזעור הפגיעה בהחזרים.

לפי הפורום להשקעות אחראיות ובנות קיימא, בין 2016-18, ה-SRI צמח בכ-38% כשעלה מהיקף של 8.7 טריליון דולר ל-12 טריליון דולר. זה משמעותי וזה כנראה טרנד שימשיך בשנים הקרובות.

השקעות אימפקט: השקעות מסוג אלה הם עוד צעד אחד קדימה ומכוונות מראש לחברות שישפיעו לחיוב על החברה והאנושות בכלל. בין אם זו חברה להדפסת בשר כמו מיט-טק (MITC), או חברת רכבים חשמליים, כמו טסלה (TSLA) או NIO (NIO) או השקעות בחברות צעירות הפועלות לייצר אנרגיה בת קיימא.

כלומר, השקעת אימפקט אמורה להוביל לכך שהמשקיע רואה בחזונו חתירה למקום טוב יותר באמצעות ההשקעה שלו וכך הוא גם בונה את הפורטפוליו שלו.