הווריאנט ההודי מרים ראש בסין, אבל היואן החזק מטריד יותר

בעוד ארה"ב הודיעה על העברת 750 אלף חיסונים, במה שנתפס כפרובוקציה מצד הסינים, להנהגה הסינית יש צרות גדולות יותר. אם נאמין למספרים הרשמיים שיצאו מסין מאז תחילת המגפה, אז רק 103 אלף בני אדם חלו בקורונה מאז סוף 2019 ולמעלה מ-4,800 בני אדם מתו. אבל אף אחד לא באמת מאמין. לא רק למספרים, אלא גם לעובדה שלמעבדה הביולגית במחוז ווהאן, שידועה כמי שעורכת ניסויים על זנים של קורונה בין היתר, אין יד בהתפשטות. כי אם הנגיף החל להתפשט במחוז ווהאן בנובמבר 2019 והצעדים הסיניים למיגור המגפה החלו רק באמצע ינואר, אין כמעט סיכוי שנגיף הקורונה הכל כך מדבק ידביק כל כך מעט אנשים, כשבמחוז הזה לבדו יש למעלה מ-11 מיליון בני אדם. בכל מקרה, גם בארגון הבריאות העולמי (WHO) שהגיעו השנה לבדוק את הנושא, נתקלו, פחות או יותר, בחומה סינית בצורה שלא אפשרה למומחי הארגון לחקור כראוי.

בכל מקרה, אנחנו הרבה אחרי 2019 וב-2021, לאחר שהצליחה למגר בצורה מעוררת השתאות את הנגיף בשטחה, סין חווה עלייה מחודשת של חולים מאומתים, כשווריאנט דלתא, שהתגלה בהודו ונחשב למדבק במיוחד, הגיע לעיר גואנגדונג – שבמחוז בעל אותו השם ונחשב למאוכלס ביותר בסין – שבדרום מזרח המדינה בחודש שעבר.

עד כה התגלו 100 מקרים חדשים שהחלו לפני כשבועיים כשאישה מבוגרת בשכונת ליוואן אובחנה לראשונה כנשאית הנגיף. נכון לכרגע המחוז כבר ביצע 16 מיליון בדיקות, אבל הנגיף ממשיך לצוץ בערים שונות. הסינים, שלא ידועים כמי שמשחקים משחקים, כבר הכריזו על עוצרים מלאים בשכונות מסוימות, ביטלו טיסות מהמחוז והעמידו מחסומים במקומות נגועים.

הנגיף המתפשט אפילו הגיע לעיר שנז'ן, היכן שיש את ההאב הטכנולוגי הגדול בסין, בו יושבות חברות כמו טנסנט (TCEHY) וענקית הטכנולוגיה Huawei. אגב, מי שמרוויחות מהמצב הן חברות הרכב האוטונומיות, שמשתמשות באזור ככר ניסויים לבחינת הטכנולוגיות שלהן. אז עכשיו, אוטובוסים ורכבים מסחריים אוטונומיים החלו לחלק משלוחי מזון לאזורים שבהסגר, ביניהם רכבים של ענקית הטכנולוגיה – והמקבילה הסינית של גוגל (GOOG) – באידו (BIDU).

אבל כנראה מה שבאמת מטריד את ההנהגה הסינית, זו עליית הערך של היואן, שכיום במצב טוב יותר מתחילת מלחמת הסחר ב-2018. זה מכניס את הסינים במלכוד 22. אם ההנהגה תנסה לשלוט במטבע ולהוריד את ערכו, זה ייתן תחמושת בידי ארה"ב, שכבר זמן רב מאשימה את סין במניפולציית מטבע, כדי להרוויח בסחר בין המדינות.

בשנה האחרונה ערכו של היואן קפץ בלמעלה מ-10%, אבל בזמן האחרון הערך שלו עלה עוד יותר וכעת הוא נסחר ב-6.4 יואן לכל דולר. כמו בישראל, כל יצואן חושש משקל חזק ביחס לדולר, בגלל הפגיעה בהכנסות – אז אותו הדבר בסין. זה יכול להפוך שווקים אחרים לתחרותיים יותר ולפגוע בייצוא הסיני, שקריטי לכלכלה.

בסין חוששים שהכניסה המסיבית של השקעות חיצוניות לשווקים שם, יכולות לייצר בועות שיכולות להיות הרסניות. "המדינה שלנו חייבת למנוע כניסה משמעותית של כסף ספקולטיבי, שיכול לערער את השווקים הפיננסיים ולאיים על עצמאיות המדיניות המוניטרית הסינית", אמר שנג סונגצ'נג, יועץ פיננסי בכיר לממשל הסיני בראיון לעיתונות בארצו.

בניסיון להרגיע את עליית הערך, לראשונה מזה 14 שנה הממשל הודיע על העלאת הדרישה ליחס רזרבות מט"ח ב-2%. זה יכריח את הגופים הפיננסיים במדינה להחזיק יותר מט"ח ברזרבות ולנוע את כניסתו לשווקים, מה שאמור לחזק את המטבע המקומי. לבנק המרכזי הסיני יש עוד מספר כלים למנוע את המשך עליית הערך, כמו כלי לניטור קביעת הערך של היואן שהוצג ב-2017 – אבל כאמור, הם צריכים להלך בין הטיפות בשל המצב המתוח מול ארה"ב.

בגולדמן זאקס (GS) העריכו לאחרונה כי היואן ימשיך להיות חזק, גם בשל כניסת משקיעים זרים לשווקים הסיניים, אבל גם בשל היחלשות הדולר.