מלחמת הסחר: מדינות ה-G7 הסכימו לתוכנית רחבה נגד סין

בעוד הגזרה בין האיחוד האירופי לבריטניה מתחממת – בה הצדדים מאיימים על מלחמת סחר חדשה, בשל מה שנתפס כמעבר על ההסכם בנוגע למכסים בצפון אירלנד – נראה שהמלחמה בין ארה"ב לאירופה נרגעה והצדדים עוברים להילחם בגורם שלישי שנראה להן מאיים הרבה יותר - סין.

בשבוע שעבר האיחוד האירופאי הקפיא את ההסכם שנחתם מול סין – זה שהיה אמור להרחיב את הסחר הדדי ופתיחת השווקים. זאת לאחר שבמארס הסינים השיתו סנקציות על 10 דיפלומטים אירופאים. זו הייתה טעות מצד הסינים. ההסכם החדש שהיה אמור לצאת אל הפועל, ושלקח לצדדים 7 שנים של מו"מ כדי להשלימו, היה יכול להיות ההישג המדיני הגדול ביותר של סין ובעצם לייצר קרע בין ארה"ב לבין בעלות בריתה.

אז זה נגמר. למערב נמאס מהכוחנות הסינית, לא רק בים הסיני הדרומי מול יפן ויתר השכנות של הענק האדום, אלא גם בגישה שלו מול אוסטרליה והניסיונות לייצר השפעה בינ"ל באמצעות יוזמת "החגורה והדרך" (BRI) – שכרגע נחשבת ליוזמת התשתיות הגדולה בהיסטוריה. נשיא סין שי ג'ינפינג יזם אותה ב-2013 והיא אמורה להיות הגרסה המודרנית של דרך המשי שחיברה בין המזרח לאירופה לאורך רוב ההיסטוריה האנושית.

ה-BRI אמורה לרשת למעלה מ-100 מדינות בכבישים, פסי רכבת, נמלים ותשתיות נוספות, כולל אינטרנטיות. אגב, אחת המיטיבות המרכזיות מה-BRI היא החברה החדשה שלנו, איחוד האמירויות. היוזמה קצת נפגעה מאז החלה הקורונה, אבל היא עדיין קוץ בישבן של ההגמוניה המערבית, שרואה את החוצפה הסינית נכנסת בגסות לטרירטוריה שלה.

זכויות אדם ותוכנית B3W יעבדו?
בכינוס מדינות ה-G7 שנערך בסופ"ש בבריטניה, שבה לקח חלק גם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, המדינות הגיעו לקונצנזוס ב-2 נושאים מרכזיים. הראשון והמשמעותי בטווח הקצר הוא הפעלת לחץ על סין בכל הנוגע לעבירות על זכויות אדם, במיוחד עם המיעוט האויגורו המוסלמי, הנמצא ברובו במחנות "חינוך מחדש", כמו גם התעלמות סינית מעבודות בכפייה. סביר להניח, שכחלק מהקמפיין המערבי החדש נגד סין, יובלט גם חלקה של האחרון בהתפשטות המגפה. במערב חושבים לעומק אם לרכוש חיסונים עבור מדינות מתפתחות ועניות, כדי להעביר אותן חזרה לצד שלהן.

הנושא השני שאמור להשפיע בטווח הבינוני הארוך וזו היוזמה של הנשיא ביידן "לבנות בחזרה עולם טוב יותר" (B3W), שאמור לסייע למדינות העניות להשלים את פער ה-40 טריליון דולר שהן נזקקות כדי לפתח את עצמן עד 2035. זו יוזמה שאמורה להתעמת ראש בראש מול ה-BRI, כאשר מדינות יאלצו לבחור עם מי הן רוצות להיות במיטה – סין שאינה שואלת שאלות אבל כנראה מתפקדת כסוס טרויאני, או המערב שלוחץ בענייני זכויות אדם ו-ESG.

לפי הדיווחים בחו"ל, המערב ישתמש בהון הפרטי של העולם העסקי כדי לסייע בתחומים של מעבר לאנרגיות מתחדשות, בריאות, ביטחון בריאותי, שוויון מגדרי ועוד. "לא מדובר רק על ניסיון להתעמת עם סין", אמר גורם בכיר בממשל האמריקאי לעיתונות שם והוסיף כי "עד כה לא הצלחנו לייצר אלטרנטיבה חיובית שמשקפת את ערכינו, את הסטנדרטים שלנו ואת הדרך שבה אנחנו עושים עסקים".

כדאי לציין שמאז נפילת ברית המועצות, לא היה כוח גלובלי שאיים על ההגמוניה האמריקאית. הכלכלה הסינית, שלפני 40 שנה הייתה פחות גדולה מזו של איטליה, הפכה באמצעות הפתחות לעולם וכניסה של כסף בינ"ל לענקית ובלתי מרוסנת. ב-2018 ג'ינפינג העלים אפילו כל מראית של דמוקרטיה, לאחר שהפרלמנט העביר לו סמכויות של נשיא לכל החיים. כלומר הוא דיקטטור. עכשיו המערב שרואה איך הכסף שלו משמש נגדו, מתחיל להתעשת.