"הפחתת תחזית הצמיחה משקפת אפשרות להטלת מגבלות על המשק"

לאחר פרסום החלטת הועדה המוניטרית של בנק ישראל להשאיר את הריבית במשק ללא שינוי, וההודעה על הפחתת תחזיות הצמיחה לשנת 2021, ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, סבורים כי הדבר משקף את האפשרות לחזרה להגבלות על המשק. לצד זאת, בבנק מנתחים את הצעדים שמקדם בנק ישראל בשוק האג"ח, ומפנים זרקור לאזהרת הנגיד, לפיה בחלק מהנכסים הפיננסיים בעולם, התמחור אינו משקף את הסיכונים.

בשבוע שעבר הודיע בנק ישראל על הפחתת תחזית הצמיחה שלו לשנת 2021, לכ-5.5%, אך העלה את התחזית לשנת 2022, בלאומי סבורים שהדבר משקף את האפשרות לחזרה להגבלות על המשק, והמגבלות הקיימות על פעילותן של חלק מהחברות. לדבריהם, "בהתחשב בכך שטווח הטעות בחיזוי השנה השוטפת נמוך בדרך כלל מזה של השנה העוקבת, נראה שיש מקום להתמקד בעיקר בשינויים בתחזית לשנת 2021, בה תחזית הצמיחה הופחתה על רקע הפחתה קלה בתחזית להתרחבות הצריכה הפרטית וההשקעות בנכסים קבועים. ההפחתה בתחזית משקפת את האפשרות של הטלת מגבלות על המשק בעקבות עלייה מחודשת של התחלואה בישראל".

"כמו כן, התחזית משקפת את קיומן של מגבלות על פעילות של חברות בשל מחסור בתשומות וחומרי גלם וכן מחסור בעובדים בענפים מסוימים. מנגד, גירעון הממשלה החזוי לשנת 2021 עודכן כלפי מטה, על רקע התאוששות המשק, כך שנראה שצורכי המימון של הממשלה יהיו קטנים יותר ביחס לאומדנים קודמים".

 

לצד אלו, בנק ישראל, העריך כי האינפלציה במהלך ארבעת הרביעים הקרובים (המסתיימים ברביע השני של 2022) תסתכם ב-1% ובשנים 2021 ו-2022, האינפלציה צפויה להסתכם ב-1.7% ו-1.2% בהתאמה. בנוסף העריך הבנק שסעיף הדיור שבמדד המחירים לצרכן ימשיך לעלות בהדרגה בחלוף משבר הקורונה, אך הוא לא יחזור לרמות שאפיינו אותו טרום המשבר, אלא יגיע לקצב של 1.8% בסוף 2022.

להערכת כלכלני לאומי, "הערכה זו מגלמת הנחה שקצב הבניה יואץ לאחר הירידה בפעילות הבניה בזמן הקורונה. בנוסף, האבטלה בסוף 2022 צפויה להיות גבוהה ביחס לרמתה טרום הקורונה, ותפעל לריסון מסוים מצד הביקוש".

לגבי מחירי שאר השירותים והמוצרים הבלתי סחירים, בנק ישראל מעריך כי בטווח הקצר הביקוש להם יצמח במהירות לאור התרת המגבלות, עם צווארי בקבוק של אספקה ומחסור בכוח אדם, זאת לצד עליית מחירי הסחורות בעולם. עודפי ביקוש אלו יתרמו לאינפלציה בשנה הקרובה. אולם בשנת 2022, בנק ישראל צופה מצב שבו ההיצע יתאים עצמו, מחירי הסחורות וחומרי הגלם יתמתנו, כך שקצב האינפלציה יתמתן, בפרט כאשר התחרות במשק תחזור וייתכנו שיפורים טכנולוגיים והתייעלות. בלאומי מסבירים כי "מכאן, שהערכת בנק ישראל היא שהעלייה בעת הנוכחית של סביבת האינפלציה אינה בעלת אופי מתמיד ואין סכנה להתפרצות אינפלציונית. מכל האמור לעיל, אין זה מפתיע כי בנק ישראל מעריך שהריבית תעמוד על 0.1% בעוד שנה, בדומה להערכותינו".

לצד זאת, מתייחסים כלכלני לאומי להחלטות הועדה המוניטרית של בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.1%, וכן את תכנית רכישת האג"ח הממשלתי. להערכתם, "כוונת בנק ישראל הינה לצמצם את ההתערבות בשוק, בצורה מדורגת ולאחר שישתכנע שלצעד זה לא תהיה השפעה שלילית על השוק. לדברי הנגיד, הוא מתכוון לתת אינדיקציה ברורה לגבי עתיד התכנית, ולהערכתנו סיומה, אם התנאים יאפשרו, וזאת לפני סוף 2021. תנאי הרקע הרלוונטיים לכך נוגעים בעיקר למצב המשק, מצב הפעילות הריאלית וזמינות מקורות המימון בישראל ובעולם".

באשר לשוק המט"ח, סבורים בלואמי, כי "הבנק המרכזי צועד צעד נוסף, בחזרה לשגרת הפעילות, כפי שהייתה בטרם המשבר ומגלמת הנחה כי מידת הפגיעות של המשק מתנודות אפשריות בשער החליפין נמוכה ביחס למצב בראשית השנה". זאת לאחר שהנגיד ציין במסיבת העיתונאים, לאחר פרסום הודעת הריבית, כי לאחר סיום התכנית לרכישת 30 מיליארדי דולר עד סוף השנה (תכנית אותה פרסם בנק ישראל בינואר 2021), יחזור בנק ישראל ויפעל בשוק המט"ח על-פי הצורך בהתחשב בפעילות הכלכלית של המשק.

לבסוף מפני בלאומי זרקור להערה של הנגיד, הנוגעת לשוק ההון ובפרט לשוק המניות. הנגיד ציין, בהתייחסו לכלכלה העולמית, כי "מדדי המניות נמצאים ברמות שיא, אם כי קצב עליית המחירים בתקופה האחרונה היה מתון יותר. להערכתנו, בחלק מהנכסים הפיננסיים בעולם ייתכן כי התמחור אינו משקף בהכרח את מכלול הסיכונים". לדבריהם, "הגם שמדובר בהתייחסות למשק העולמי, נדמה שיש באמירה זהירה זו, משום 'נורת אזהרה' מצד הנגיד, לאור היותו של המשק הישראלי פתוח ומושפע מהשווקים בעולם".