"נצטרך לתת תמריץ ממשלתי כדי להשאיר חלק מההשקעות בישראל"

"בכל שקל חדש שמגויס, כ-50% הולך לחו"ל, בעתיד זה יכול להגיע אפילו ל-70% לפי סימולציות שערכנו", כך אומר המפקח על שוק ההון, החיסכון והביטוח, משה ברקת, בפתח דיון בוועדת הכספים של הכנסת בנושא עידוד השקעות של כספי החוסכים בישראל.

"הייתה אפליה ברגולציה של פרויקטים בחו"ל עם אותה רמת סיכון, להם היה צריך לרתק פחות הון לעומת פרויקטים בארץ", פרט ברקת. "חלק מזה קשור בחסמים, חלק מהם הסרנו כאן, לדוגמא הפניית יותר כסף לתשתיות, הייתה הגבלה בהשקעה בתשתיות. ברגע שאפשרנו להם כאן בוועדה לעלות באחזקה, אנחנו מאפשרים להם לבחון גם פרויקטים קטנים יותר, כי אחוז האחזקה שלהם יכול להיות גדול יותר אף פעם לא תהייה להם שליטה, אנחנו דואגים לבקרות סביב זה, וזה מביא יותר כסף לישראל".

בכוונתו של המפקח לפשרה עליה סוכם לאחרונה לפיה גופים מוסדיים יוכלו להחזיק בחברות מתחום התשתית, במידה ונכנסו להשקעה במעמד ההנפקה בלבד, בשיעור של עד 49% לחברה מתחת לשווי של 300 מיליון שקל או עד 35% מעל לרף זה. טרם הפשרה המגבלה עמדה על 20% ללא הבחנה בשווי.

"אנחנו רוצים לבוא עם עוד נושאים", המשיך ברקת, "ולהפנות כספים לעולמות כמו פינטק, אגריטק, לעולמות שצומחים וכדאי לעודד. בחלק מהדברים נצטרך לתת איזה תמריץ ממשלתי, שנבטיח שהחוסכים יקבלו תמריץ נוסף כדי שהתשואה תהייה כדאית. הזווית שלנו היא קודם לדאוג לחוסכים, זה לא מחליף תקציב מדינה, זה תקציב של החוסכים וקודם כל הם צריכים לקבל את התשואה הגבוה ביותר, אבל בחלק מהמקרים זה ווין ווין, גם החוסכים מרוויחים וגם המדינה מרוויחה. אנחנו רוצים להגדיל את הצמיחה כאן, כי חלק ניכר מהכסף מושקע בישראל".

"אם נדע להרחיב את ההיצע של פרויקטים לתשתיות, להרחיב את ההזדמנויות ההשקעה האחרות, להפריט חברות, לעשות איגוחים וכן הלאה, יותר כסף יישאר בישראל. בצד שלנו אנחנו צריכים להסיר חסמים מיותרים, וזה מה שנעשה, על מנת שיותר כסף יבוא לישראל".

בצד זאת ברקת התייחס לנושאים נוספים, ובין היתר טען לתת-תקצוב של הרשות בראשה הוא עומד וקרא להגדיל את תקציבה מ-90 מיליון שקל כיום ל-220 מיליון שקל, כשלדבריו לרשות אין תקציב מתאים לשמירה על החוסכים והמבוטחים והדבר "פוגע ביכולת שלנו להביא אנשים ברמות בכירות יותר" - בכוונה לשכר. המפקח הצביע על כך שהרשות לניירות ערך זוכה לתקצוב גדול יותר וציין כי בתקציב רשות שוק ההון אין מגנון של גידול בתקציב ביחס לגידול בסכום הכספים המפוקחים בפנסיה, ביטוח וגמל.

יו"ר הודעה, חבר הכנסת מטעם ישראל ביתנו אלכס קושניר, ביקש את התייחסותו של ברקת לסירובן של חברות ביטוח לבטח עסקים שסובלים מפרוטקשן, והאחרון אמר על כך כי "הבעיה היא בעיית הרוחב. אם חברות הביטוח היו לוקחות אחריות על מה שהמדינה אמורה לדאוג לו, אז הייתה לנו בעיה. יש תופעות או אירועים מסוימים שמוחרגים מהביטוח הפרטי, כמו שאדם שנפגע מטיל, אף אחד לא מצפה שהמדינה תפצה אותו".